זהר חלק ב מ ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף מ ב
זהר
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
משום "כי בחפזון יצאת וגו'", וכתיב "ולא יכלו להתמהמה".
תא חזי, כד עאלו ישראל לארעא, עאלו גזירין ואתפרעו. ומה כתיב (דברים ח ט) "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם"? מאי "במסכנות"? -- לחם עני. אמאי אקרי "לחם עני"? משום דקיימא סיהרא בפגימותא, ולא מתברכא משמשא ולא מתנהרא מן שמשא, כמה דאת אמר (ד"ה א כט יא) "כי כל בשמים ובארץ". ולא אתנהרא (מכל) מיובלא. מאי טעמא? משום דלא אתפרעו. אבל הכא דאתגזרו ישראל ואתפרעו "לא תחסר כל בה" כתיב. ועל דא "לא במסכנות תאכל בה לחם" - מאי טעמא? משום ד"לא תחסר כל בה", כמה דחסרו ליה במצרים.
ובכל שתא ושתא דוכרנא דמצרים קא עבדי ישראל ואכלי, ולא אשתצי מדרי דרין, ובגין דלא אתפרעו הכא במצרים, חסרו ליה להאי 'כל', וקיימא סיהרא בפגימותא, ואקרי לחם עני, עני, כתרגומו מסכנות. ומאי דאכלו ליה תמן בארעא, בגין דוכרנא דמצרים הוה, והאי לדרי דרין, ולזמנא דאתי כתיב (ישעיה ס כ) "לא יבא עוד שמשך וירחך וגו'".
תנא[1] אמר רבי שמעון, כתיב "בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו'", וכתיב (ויקרא כג כז) "אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא" -- אשתמע כמה דאתמר, דכתיב בעשור לחדש הזה, מאי קא מיירי, אלא בעשור, מלה דא בעשור תליא, לחדש הזה בחדש הזה מבעי ליה, אלא כד אתא נימוסא להאי דרגא, כתיב לחדש הזה דיקא:
"ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" -- תנא תלת קשרין אינון, 'בכור בהמה' 'בכור השבי' 'בכור השפחה' (דתלת קשרין), דכל שאר מתקשרי בהו באלין תלת גווני דלעילא, ובהאי דאתקרי צאן אתקשר כלא, וכלא כליל בצאן, אתקשר צאן בצאן, ולא יכיל לאתפרשא מקטלוי. ובהאי כלהו אתקשרו, ועל דא כתיב "והיה לכם למשמרת"-- קטירו ליה בקטירותא, ויהא אתמסר בידיכון ברשותכון, עד דתנכסון ליה ותעבדון ביה דינא. ולזמנא דאתי כתיב (ישעיה סג א) "מי זה בא מאדום", וכתיב (שם לד ו) "כי זבח ליהו"ה בבצרה", וכתיב (זכריה יד ט) "והיה יהו"ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד":
פרשת בא - רעיא מהימנא
פקודא כ"ה - לבער חמץ
"וישא העם את בצקו טרם יחמץ וגו'" -- פקודא דא לבער חמץ, דהא פקודא דא אתמסר להו לישראל, "וישא העם את בצקו טרם יחמץ", וכתיב "שאור לא ימצא בבתיכם", והא אוקמוה חבריא. ורזא אוקימנא בין חמץ ומצה בכמה דוכתי, דא יצר רע ודא יצר טוב:
פקודא כ"ו - לספר בשבח יצ"מ
פקודא בתר דא לספר בשבחא דיציאת מצרים, דאיהו חיובא על בר נש לאשתעי בהאי שבחא לעלמין.
והכי אוקימנא, כל בר נש דאשתעי ביציאת מצרים, ובההוא ספור חדי בחדוה, זמין איהו למחדי בשכינתא לעלמא דאתי, דהוא חדו מכלא, דהאי איהו בר נש דחדי במריה. וקודשא בריך הוא חדי בההוא ספור, ביה שעתא כניש קודשא בריך הוא לכל פמלייא דיליה, ואמר לון זילו ושמעו ספורא דשבחא דילי דקא משתעו בני וחדאן בפורקני, כדין כלהו מתכנשין ואתיין ומתחברין בהדייהו דישראל, ושמעין ספורא דשבחא דקא חדאן בחדוה דפורקנא דמריהון, כדין אתיין ואודן ליה לקודשא בריך הוא, על כל אינון נסין וגבורן, ואודאן ליה על עמא קדישא דאית ליה בארעא, דחדאן בחדוה דפורקנא דמאריהון. כדין אתוסף ליה חילא וגבורתא לעילא, וישראל בההוא ספורא יהבי חילא למאריהון, כמלכא דאתוסף חילא וגבורתא כד משבחין גבורתיה ואודן ליה, וכלהו דחלין מקמיה, ואסתלק יקריה על כלהו, ובגין כך אית לשבחא ולאשתעי בספור דא
- ^ מאמר זה מובא לעיל (ח"ב לט, ב) בשם רבי אבא ור' שמעון לא שמיעא ליה. והמסדר סדרו פעם שנית בקיצור (מתוק מדבש)
- ^ ספר של הרעיא מהימנא מפוזר ומקוטע על פני כל ספר הזוהר. כחיבור שחובר לתת טעמים על מצות שבתורה קיים אצלנו רק טקסט באופן חלקי. קטע זו של הרעיא מהימנא הינו קטע מאמצע הספר. תחילת דברי הרעיא מהימנא נמצא בזוהר פנחס (ח"ג רנו, ב). הלואיי ונוכל לשחזר ולארגן מחדש חיבור של הרעיא מהימנא להיות ספר שלם ומסודר כבתחילה - ויקיעורך