זהר חלק א קפ א


דף קפ א

רבי יוסי פתח (ישעיה נז א) "הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק". הצדיק אבד, בזמנא דקב"ה אשגח בעלמא ולא הוי עלמא כדקא יאות, ואזדמן דינא לשרייא על עלמא, כדין קודשא בריך הוא נטיל זכאה דאשתכח בינייהו, בגין דישרי דינא על כלהו אחרנין, ולא ישתכח מאן דיגין עלייהו, דהא כל זמנא דזכאה שארי בעלמא, דינא לא יכיל לשלטאה על עלמא.

מנלן? ממשה, דכתיב (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו', ובגין כך קודשא בריך הוא נטיל לזכאה מבינייהו וסליק ליה מעלמא, וכדין אתפרע וגבי דיליה. סופיה דקרא כי מפני הרעה נאסף הצדיק, עד דלא ייתי רעה לשלטאה על עלמא נאסף הצדיק, (ד"א כי מפני הרעה נאסף עד לא ישלוט הרעה בעלמא), דבר אחר כי מפני הרעה, דא יצר הרע.

תא חזי יעקב שלימו דאבהן הוה, ואיהו קאים לקיימא בגלותא, אבל מגו דאיהו צדיק אתעכב דינא דלא שלטא בעלמא, דהא כל יומי דיעקב לא שרא דינא על עלמא, וכפנא אתבטלת, ואוף הכי ביומוי דיוסף, דאיהו דיוקנא דאבוי, (כיון דאיהו מית מיד) לא שרא גלותא, (דינא על עלמא), בגין דאיהו אגין עלייהו כל יומוי, כיון דאיהו מית, מיד שרא עלייהו גלותא, כמה דאת אמר (שמות א ו) וימת יוסף וגו', וסמיך ליה (שם י) הבה נתחכמה לו, וכתיב (שם יד) וימררו את חייהם בעבודה קשה בחמר ובלבנים וגו'. כגוונא דא בכל אתר דשרייא זכאה (על) בעלמא, בגיניה קודשא בריך הוא יגין על עלמא, וכל זמנא דאיהו קיים, דינא לא שריא על עלמא והא אתמר.

תא חזי וישב יעקב בארץ מגורי אביו, מאי מגורי אביו, כמה דאת אמר (ירמיה ו כה) מגור מסביב, דכל יומוי הוה דחיל והוה בדחילו:


"וישב יעקב בארץ מגורי אביו" -- רבי אלעזר אמר, דאתקשר ויתיב בההוא אתר דאתאחיד בחשך, ארץ מגורי אביו דייקא, בארץ כנען אתקשר אתרא באתריה, מגורי אביו דא דינא קשיא, בארץ מגורי אביו, כמה דאתמר ההוא דינא רפיא דאיהי ארץ, דאתאחיד מן דינא קשיא, וביה אתישב יעקב ואתאחיד ביה, (וההיא ארץ איהי אספקלריא דלא נהרא):


"אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" -- בתר דאתישב יוסף ביעקב, ואזדווג שמשא בסיהרא, כדין שרא למעבד תולדות, ומאן איהו דעביד תולדות, אהדר ואמר יוסף, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק איהו עביד תולדות, בגין דלא פסקין מימוי לעלמין, ואיהו עביד תולדות בהאי ארץ, ומניה נפקין תולדות לעלמא, דהא שמשא אף על גב דאתקרב בסיהרא לא עביד איבין, בר ההוא דרגא דאקרי צדי"ק, ויוסף איהו דרגא דיעקב למעבד איבין ולאפקא תולדין לעלמא, ובגין כך כתיב אלה תולדות יעקב יוסף.

"אלה תולדות יעקב יוסף" -- כל מאן דהוה מסתכל בדיוקנא דיוסף, הוה אמר דדא הוא דיוקנא דיעקב, תא חזי דבכלהו בני יעקב לא כתיב אלה תולדות יעקב ראובן, בר יוסף דדיוקניה דמי לדיוקנא דאבוי.

"בן שבע עשרה שנה" -- אמר רבי אבא, רמז ליה קודשא בריך הוא, דהא כד אתאביד מניה יוסף בן שבע עשרה שנין הוה, וכל אינון יומין דאשתארו דלא חמא ליה ליוסף, הוה בכי על אינון שבע עשרה שנין, וכמה דהוה בכי עליה, קודשא בריך הוא יהב ליה שבע עשרה שנין אחרנין, דאתקיים בארעא דמצרים בחדו וביקרא ובשלימו דכלא, בריה יוסף הוה מלכא וכל בנוי קמיה הוו, ואינון שבע עשרה שנין הוו חיין לגביה, ובגין כך בן שבע עשרה שנה הוה איהו כד אתאביד מניה.


רבי חייא פתח ואמר, (איוב לד י) לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול, כי פעל