זהר חלק א קכו א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
זהר
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
רישיה ואפיק לישניה, ונטיל עשבין ידיען, ואוקיד כלא ועביד מניה קטרתא חדא, לבתר נטיל רישא דההוא חויא, ובזע ליה לארבע סטרין, ועביד מניה קטרתא אחרא, ועביד עגולא חד, והוה אמר מלין, ועביד עובדין אחרנין, עד דאמשיך עליה רוחין מסאבין, ואודיעין ליה מה דאצטריך, ועביד בהו עובדוי, כפום מה דאינון ידעי מסטרא דההוא חויא דרקיעא, מתמן אתמשך בעובדוי וחרשוי, עד דאמשיך עליה רוח מההוא נחש קדמאה, ומהכא הוה ידע ידיען וחרשין וקוסמין, ובגין כך כתיב (במדבר כד א) ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, נחשים ודאי, ועקרא ושרשא במסאבותא איהו כמה דאתמר, ולבתר שירותא דכלא לאו איהו אלא בנחש.
אמר רבי יוסי, אמאי כל זייני חרשין וקוסמין לא אשתכחו אלא בנשייא, א"ל הכי אוליפנא, מדאתא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, בה אטיל ולא בבעלה, אמר הכי הוא ודאי, אתא רבי יוסי ונשקיה לרבי יצחק, אמר כמה זמנין שאילנא האי מלה ולא זכינא בה אלא השתא. אמר ליה כל הני עובדין, וכל מה דידע בלעם, מאן אתר אוליף ליה, א"ל מאבוי אבל באינון הררי קדם דאיהו ארץ קדם, אוליף כל חרשין וכל זיני קוסמין, בגין דבאינון טורי אינון מלאכי עז"א ועזא"ל, דאפיל לון קב"ה מן שמיא, ואינון קטירין בשלשלאי דפרזלא, ואודיעין חרשין לבני נשא, ומתמן הוה ידע בלעם כמה דאת אמר (שם כג ז) מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם.
אמר ליה והא כתיב ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו, א"ל סטרא תתאה דאתיא מרוח מסאבא דלעילא, הוא רוח מסאבא דשליט במדברא, כד עבדו בני ישראל ית עגלא, בגין לאסתאבא בהדיה דאיהו תתאה, ובכלא
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
ומתקיימא אריכות הימים, הה"ד ואברהם זקן בא בימים, נכנס באריכות הימים לעולם הבא.
רבי אבא סבא קם על רגלוי ואמר, מנוחה ושלום גרמין יהא לך רבי שמעון בן יוחאי, דחזרת עטרה ליושנה, דתנינן במתניתא קדמאה, דכיון שהנשמה היא בתשלומה באתר עילאה, (לזמנא בתראה עאלין) לא תבאת לגופא, אלא אתבריאן מנה נשמי אחרנין דנפקי מנה, ואיהי אשתארת בקיומא, עד דאתא רשב"י ודרש, ומה אם בעולם הזה שהוא הבל, והגוף שהוא טפה סרוחה, נכנסת בו אותה הנשמה, לעתיד לבא שיצרפו כלם, ויהיה הגוף מובחר בקיום ותשלום יותר, אינו דין להכנס אותה הנשמה בו בכל התשלומין והעלויין שבה, אמר רבי אחא, אותה הנשמה (בו בכל התשלומין והעלויין שבה) ממש, ואותו הגוף ממש, עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בקיומן לעתיד לבא, אבל שניהם יהיו שלמים בתשלום הדעת, להשיג מה שלא השיגו בעולם הזה.
"ואברהם זקן בא בימים וגומר" -- רבי בו אמר רבי יוחנן, (באותם הימים) באותו העולם שהוא ימים, ולא בעולם הזה שהוא לילה, אמר רבי יעקב, באותם העולמות שהם ימים, באותם ההנאות והכסופין שהוא נוחל.
"ויהו"ה ברך את אברהם בכל" -- באותו המשרה (נ"א, המעשר) שנתן לו הקדוש ברוך הוא משמו, שהיא אות ה"א שבו נברא העולם.
ותנא אמר רבי יוחנן, מטטרון שר הפנים, שהוא נער עבד מרבו האדון המושל עליו, ממונה על הנשמה בכל יום, להספיק לה מאותו האור שנצטוה, והוא עתיד למיסב חושבן פתקא בבתי קברי מן דומה, ולאחזאה ליה קמי מאריה, והוא זמין למעבד חמיר ההוא גרמא תחות ארעא, לתקנא לגופייא, ולקיימא לון בשלימותא דגופא בלא נשמתא, (בזמנא) דקודשא בריך הוא