זהר חלק א קכה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קכה ב
זהר
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
עלמא, ובגין כך אתי בר נש לאתדכאה מסייעין ליה מלעילא, וסיועא דמאריה סחרא ליה ואסתמר, ואקרי קדוש, אתי בר נש לאסתאבא, כמה חבילין טהירין אזדמנו ליה, וכלהו (סחרן) שריין ביה, ומסחרין ליה ומסאבין ליה ואקרי טמא, וכלהו אזלי ומכרזי קמיה טמא טמא, כמה דאת אמר (ויקרא יג מה) וטמא טמא יקרא, וכלהו קטירין בההוא חיויא קדמאה, וסטירין בכמה עובדי עלמא.
רבי יצחק ורבי יוסי, הוו אזלי מטבריא ללוד, אמר רבי יצחק, תווהנא על ההוא רשע דבלעם, דכל עובדוי דההוא רשע הוו מסטרא דמסאבא, והכא אוליפנא רזא חדא, דכל זיני נחשיא דעלמא, כלהון מתקטרן ונפקין מההוא נחש קדמוני, דאיהו רוח מסאבא מזוהמא, ובגין כך כל חרשין דעלמא אקרון על שמא דא נחשים (ועקרבים), וכלהו מהאי סטרא נפקי, ומאן דאתמשך בהאי, הא אסתאב, ולא עוד אלא דבעי לאסתאבא, בגין לאמשכא עליה ההוא סטרא דרוח מסאבא, דהא תנינן, כגוונא דאתער בר נש, הכי נמי אמשיך עליה מלעילא, אי איהו אתער בסטרא דקדושה, אמשיך עליה קדושה מלעילא ואתקדש, ואי איהו אתער בסטרא דמסאבא, הכי אמשיך עליה רוח מסאבא ואסתאב, דהא אתמר על מה דתנינן, אתי בר נש לאסתאבא מסאבין ליה. בגין כך ההוא רשע דבלעם, בגין לאמשכא עליה רוח מסאבא מההוא נחש עלאה, הוה אסתאב בכל ליליא באתניה, והוה עביד עמה עובדי אישות, בגין לאסתאבא ולאמשכא עליה רוח מסאבא, וכדין עביד חרשוי ועובדוי, ושירותא דעובדוי, הוי נטיל נחש מאינון חוויין, וקטיר ליה קמיה, ובזע
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
בההוא גנא בההוא נהרא דגנתא דעדן, דכתיב (שם) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, וזה היה מוליד ארבעה אחרים, והאחד המיוחד הנולד ממנו פישון היה, משנטלו אלו הטפות שלא יצאו מהגן, אבדה החכמה ממצרים, ומאותו הרוח שהיה יוצא מעדן תמצית כל נביא ונביא, והיינו דכתיב (שם ג ח) מתהלך בגן לרוח היום, וגנז זה בגן עדן לעתיד לבא, וזה הוא הנהר שראה יחזקאל בנבואתו, ועל כן אמר הכתוב, (ישעיה יא ט) כי מלאה הארץ דעה את יהו"ה וגומר, שאותם מים תמיד מגדלים הידיעה בעולם.
תנו רבנן, כל נשמתן של צדיקים למעלה בעדן הן, ומה ממה שיורד מעדן ישגא החכמה בעולם, לעומדים בו ונהנין מהנאותיו וכסופיו על אחת כמה וכמה. אמר רבי יצחק, כיון שהנשמה זוכה ליכנס בשערי ירושלים של מעלה, מיכא"ל השר הגדול הולך עמה ומקדים לה שלום, מלאכי השרת תמהים בו ושואלים עליה, (שיר ג ו) מי זאת עולה מן המדבר, מי זאת עולה בין העליונים, מהגוף החרב שדומה להבל, דכתיב (תהלים קמד ד) אדם להבל דמה, הוא משיב ואומר, (שיר ו ט) אחת היא לאמה, לאמה זו היא כסא הכבוד, שהיא אם לנשמה, ויולדת לה שנגזרה ממנה, ראוה בנות ויאשרוה, אלו שאר הנשמות שהן במעלתן למעלה, והם הנקראות בנות ירושלם, אמר רבי יוסי, הא חזרנא על מה דאמרן, אלו נקראות בנות ירושלם, והאחרות נקראות בנות לוט, ראוה בנות ויאשרוה, שאר הנשמות משבחות לה, ואומרות שלום בואך, מלכות ופלגשים, מלכות אלו האבות שהם מלכות, ופלגשים הם גירי הצדק, כלם משבחות ומקלסות אותה, עד שנכנסת למעלה, ואזי הנשמה במעלתה,