זהר חלק א נ ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ב (עריכה)
פטרא קמך.
א"ר שמעון, כגוונא דא אורייתא קאים בין תרי בתים כמה דכתיב (ישעיה ח יד) לשני בתי ישראל וגו', חד סתימא עלאה, וחד אתגליא יתיר (סתימא) עלאה (דא) קול גדול, דכתיב (דברים ה יט) קול גדול ולא יסף, והאי קול פנימאה איהו דלא אשתמע ולא אתגליא, ודא הוא כד נביע בי גרון אפיק (ביה) ה' בחשאי, ונביע תדיר ולא פסיק ואיהו דקה פנימאה דלא אשתמע לעלמין, ומהכא נפקא אורייתא דאיהו קול יעקב, והאי אשתמע (ד"א דאשתמע) דנפקא (ד"א נפקא) מההיא דלא אשתמע, ולבתר אתאחיד דבור בהדיה, ונפק לבר מחיליה ומתקפיה, וקול דיעקב דאיהו אורייתא, אחיד בין תרי נוקבי, אחיד בההיא פנימאה דלא אשתמע, ואחיד בהאי דלבר דאשתמע.
תרין אינון דלא אשתמעו, ותרין אינון דאשתמעו, תרין דלא אשתמעו, דא הוא חכמה עלאה סתימאה דקיימא במחשבה דלא אתגליא ולא אשתמע, לבתר נפקא ואתגליא זעיר בחשאי דלא אשתמע, ההוא דאקרי קול גדול, דהוא דק ונפיק בחשאי, תרין אינון דאשתמעו, אינון דנפקי מהכא קול דיעקב, ודבור דאתאחיד בהדיה, האי קול גדול דאיהו בחשאי ולא אשתמע, איהי בי"ת לחכמה עלאה, וכל נוקבא בי"ת אקרי, והאי דבור בתראה, איהו בית לקול דיעקב דאיהו אורייתא, ועל דא אורייתא שריא בבי"ת, בי"ת ראשית.
פתח ואמר בראשית ברא אלהי"ם, היינו דכתיב ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע, את השמים היינו דכתיב ויביאה אל האדם, ואת הארץ, כמה דאת אמר עצם מעצמי, ודאי האי איהי ארץ החיים.
תו פתח רבי שמעון ואמר, (תהלים קי א) נאם יהו"ה לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, נאם יהו"ה לאדוני, דרגא עלאה לדרגא תתאה קאמר שב לימיני לאתקשרא מערבית בדרומית, שמאלא בימינא, בגין לתברא חיליהון דשאר עמין עעכו"ם, נאם יהו"ה לאדוני, נאם יהו"ה, דא יעקב, לאדוני דא (יהושע ג יא) ארון הברית אדון כל הארץ, דבר אחר נאם יהו"ה דא יובלא, לאדוני דא שמיטה, דכתיב בה (שמות כא ה) אהבתי את אדוני, שב לימיני, דהא ימינא ביובלא שריא, ושמיטה בעי לאתקשרא בימינא.
תא חזי שמיטה דא לא אתקשר בקיומא שלים בימינא ובשמאלא, מיומא דאשתכחת, וכד בעיא לאתקשרא אושיט דרועא שמאלא לקבלה וברא עלמא דין, ובגין דהוה מסטרא דשמאלא לית ביה קיומא, עד זמנא דאלף שביעאה, דבההוא יומא לחוד אתקשר כדין בימינא, וכדין תהוי בין ימינא ושמאלא בקיומא שלים, וישתכחון שמים חדשים וארץ חדשה, וכדין לא תעדי מתמן לעלמין, אי הכי במאי נוקים שב לימיני, אלא עד זמנא ידיעא, דכתיב עד אשית אויביך הדום לרגליך, ולא תדיר, אבל בההוא זמנא לא תעדי מתמן לעלמין, דכתיב (ישעיה נד ג) כי ימין ושמאל תפרוצי למהוי כלא חד. תא חזי את השמים, דא שכינתא עלאה, ואת הארץ, דא שכינתא תתאה, באתחברותא דדכר ונוקבא כחדא, והא אתמר כמה דאתערו ביה חברייא עד כען.
בעו (ד"א בעא) למיזל, קמו, אמר רבי שמעון מלה הכא גבן, פתח רבי שמעון ואמר, תרי קראי כתיבי, (דברים ד כד) כי יהו"ה אלהי"ך אש אוכלה הוא, וכתיב התם (שם ד) ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכ"ם חיים כלכם היום, הני קראי אוקימנא להו בכמה אתר, ואתערו בהו חברייא, תא חזי כי יהו"ה אלהי"ך אש אוכלה הוא, הא אתמר מלה דא בגו חברייא, דאית אשא אכלא אשא, (ואית אשא) ואכיל לה ושצי לה, בגין דאית אשא תקיפא מאשא ואוקמוה.
אבל תא חזי, מאן דבעי למנדע חכמתא דיחודא קדישא, יסתכל בשלהובא דסלקא מגו גחלתא או מגו בוצינא דדליק, דהא שלהובא לא סלקא אלא