זהר חלק א לא ב

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



דאקרי כנסת ישראל. ועל דא בראשית ב' ראשית (היא חכמה, כמה דתרגם יונתן, בראשית בחכמתא), בגין דאיהי תניינא לחושבנא ואקרי ראשית, בגין דהאי כתרא עלאה טמירא היא קדמאה, ועל דלא עייל בחושבנא תניינא הוי ראשית בגין דא ב' ראשית ועוד כמה דחכמה עלאה איהי ראשית, חכמה תתאה ראשית נמי הויא ועל דא לית לאפרשא ב' מן ראשית.


בראשית מאמר קרינן ליה, והכי הוא, ושיתא יומין נפקין מניה ואתכלילן ביה, ואלין אקרון כגוונא דאלין אחרנין.

ברא אלהי"ם, הה"ד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, מאי להשקות את הגן, לאשקאה ולקיימא ליה, ולאסתכלא ביה בכל מה דאצטריך.

אלהי"ם, אלהי"ם חיים[1], דמשמע בראשית ברא אלהי"ם, ודאי על ידא דההוא נהרא בגין לאפקא כלא ולאשקאה כלא, את השמים, חבורא דכר ונוקבא כדקא חזי, לבתר האי, ביה אתברי עלמא לתתא, ביה יהיב חילא לכלא, א"ת השמים, דמשמע דשמים אפיקו את בחילא דרזא דאלהי"ם חיים, בתר דראשית אפיק ליה. כיון דהאי אפיק כלא, וכלא אתיישב בדוכתיה, כחד עזקא דא בתרייתא, אתעבידת ראשית ובהאי ראשית אפיק נהורין עלאין, ושרי נהרא, ושרי מיא לנגדא לקבלא לתתא, ועל דא בראשית ודאי ברא אלהי"ם, ביה ברא עלמא תתאה, ביה אפיק נהורין, ביה יהיב חילא לכלא. רבי יהודה אמר, על דא כתיב (ישעיה י טו) היתפאר הגרזן על החוצב בו, שבחא דמאן לאו דאומנא הוא, כך בהאי ראשית ברא אלהי"ם עלאה, את השמים, שבחא דמאן דאלהי"ם הוא. אמר רבי יוסי האי דכתיב (דברים ד ז) אשר לו אלהי"ם קרובים אליו, קרובים, קרוב מבעי ליה, אלא אלהי"ם עלאה, אלהי"ם דפחד יצחק, אלהי"ם בתראה, ובגיני כך קרובים, וגבורות סגיאין אינון דנפקין מחד, וכלהו חד. [עיין בסוף הספר סי' כ"ט מה שחסר כאן]:

((גליון) בראשי"ת בר"א רמז לכתר חכמה. אלהי"ם רומז לבינה. "את" רומז לגדולה וגבורה. "השמים" דא הוא תפארת. "ואת" רומז לנצח הוד יסוד. "הארץ" רומז למלכות)

ויאמר אלהי"ם יהי אור ויהי אור, (ויאמר אלהי"ם למי הוא אומר, אינו אומר אלא לאחרים, יהי אור לעולם הזה, ויהי אור לעולם הבא), ודא איהו נהורא דברא קב"ה בקדמיתא, והוא נהורא דעינא, והוא נהורא דאחזי קב"ה לאדם קדמאה, והוי חזי ביה מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא, והוא נהורא דאחזי קב"ה לדוד, והוה משבח ואמר (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, והוא נהורא דאחזי קב"ה למשה, וחמא ביה מגלעד ועד דן, ובשעתא דחמא קב"ה דיקומון תלתא דרין חייבין, ואינון דרא דאנוש ודרא דטופנא ודרא דפלגה, (נ"א גניז ליה) בגין דלא ישתמשון ביה, ויהב יתיה קב"ה למשה, ואשתמש ביה תלת ירחין דאשתארון ליה מיומי עבורא דיליה, כמה דאת אמר (שמות ב ב) ותצפנהו שלשה ירחים, ובתר תלת ירחין עאל קמי פרעה, נטל ליה קב"ה מניה, עד דקאים על טורא דסיני לקבלא אורייתא, והדר ליה ההוא נהורא ואשתמש ביה כל יומוי, ולא יכלו בני ישראל למקרב בהדיה עד דיהב מסוה על אנפוי, כמה דאת אמר (שם לד ל) וייראו מגשת אליו, ואתעטף ביה כטלית, הה"ד (תהלים קד ב) עוטה אור כשלמה.


יהי אור ויהי אור, כל מה דאתמר ביה ויהי, הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי, אמר רבי יצחק, אור דברא קב"ה בעובדא דבראשית, הוה סליק נהוריה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא ואתגניז, מאי טעמא אתגניז, בגין דלא יתהנון מניה חייבי עלמא, ועלמין לא יתהנון בגיניהון, והוא טמיר לצדיקיא לצדיק דיקא

  1. ^ צריך לגרוס "אלהים" - דא אלהים חיים - מתוק מדבש