ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2009

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

יצירת ספרים

מישהו יודע מה המשמעות של הקישורים החדשים תחת "יצירת ספר"? דף העזרה לא קיים, גם לא בויקיפדיה. --אראל

כן, זאת פונקציה חדשה בכל הוויקיטקסטים בכל השפות [1]. תודה שהבאת את זה לתשומת לבם של כולם כאן. Dovi 08:37, 1 במרץ 2009 (IST)

תודה, והנה ההסבר מאתר מטהויקי. --אראל

בעיות ביצירת ספרים

• האפשרות להוסיף דף לספר לא קיימת עבור דפים במרחב הביאור.
• כשיוצרים קובץ pdf, העברית כתובה משמאל לימין.
• יש בעיה עם תבניות, למשל בתבנית:ב, מוצג רק הביאור ולא המילה המבוארת.

--אראל סגל 23:15, 14 במרץ 2009 (IST)

פתרתי את הבעיה הראשונה (הוספתי את כל מרחבי השם הנוספים לדפים שניתן להוסיפם לספר); התיקון יפעל באתרי קרן ויקימדיה רק כעבור זמן מסוים (אם לא ישוחזר). ‏– rotemliss – שיחה 09:39, 15 במרץ 2009 (IST)

ויקיטקסט המתחרדת

שלום, בזמן האחרון ישנה תופעה של "התחרדות אורטודוקסית" כאן. הדבר כמובן נובע מהאנשים היחידים הפעילים פה שנראה לי שרובם יהודים דתיים, ואולי אפילו בוגרי ישיבה. וכמובן שזכותו של כל אדם לתרום במה שהוא רוצה, וככה פשטה התכולה רק ב"ארון הספרים היהודי" ולא מעבר. ושוב, זו זכות התורמים, אולם כאשר מביאים דברים שמעבר לטקסט עצמו ניכר בבירור החוסר איזון המשווע. הביאור לתנ"ך הוא דתי-אורטו' ולמשל בפס' על העלמה ההרה עם הנצרות מובא "והאמת - לפי דעתי" כמובן שזה תרתי דסתרי ואף לא פייר לזלזל בהמוני פרשני תנ"ך נוצריים ורפורמים וקראים וכו' שהיו מביני דבר בדיוק כמו הפרשנים "שלנו". א"ע מזכיר את יפת בכל חור אפשרי, נחמה מביאה את בנו יעקב האף שהיה רפורמי וטוענת שהיה לו פירוש מצויין על התורה, הנוצרים הביאו לנו כמה תרגומים חדשים (וולגטה וכו') שעד היום הם חלק מביאור הפשט על התורה.

ועוד: לאחרונה הוכנס כאן הבשורה על פי מתי, ועל ההוספות מעבר לטקסט כבר כתבתי ואחזור, והן כפולות: א' ההערות לקוחות מספרי רבנים והן בגדר "צריך עיון" מבלי להביא הערות ענייניות או מדעיות להסבר הכתוב בלבד. כל דבר מעבר לכך, מבלי לחקור ולהביא את טענות הנצרות על כך והמחקר היא אינה אובייקטיבית ובכלל נראה לי שמקומה בכלל לא בויקיטקסט אלא במאמר כלשהו. ב' ההקדמה והיא בדבר טענת היהדות בהאמנתה ברית החדשה - מה הקשר?! בעניין זה אני חושב שראויה ההקדמה והן הערות השוליים להימחק!

אם משהו מסכים איתי או חולק, אשמח לשמוע. ושוב, הטענה היא כנגד "ההוספות" בלבד ולא על הטקסט עצמו, שוודאי יישר כח עצום והלוואי עלי לתרום רק במיעוט ממה שהובא!! 00:54, 1 במרץ 2009 (IST)

לגבי "האמת - לפי דעתי" אתה צודק, כתבתי את המאמר מחדש תחת ביאור:ישעיהו ז יד.

לגבי הפרשנים המובאים כאן - כל אחד מביא את הפירושים הקרובים והנגישים יותר עבורו. אם נמצאים בידך הפירושים של יפת או של בנו יעקב, אתה מוזמן ללכת בדרכם של אבן עזרא ושל נחמה לייבוביץ' ולהביא אותם לכאן.

ולגבי הערות מסוג "צריך עיון" - לדעתי יש להן מקום, לפחות במרחב הביאור, כי הן חלק מהעיון והלימוד של הטקסט. --אראל סגל 09:08, 1 במרץ 2009 (IST)

שלום יודא. אני חושב שהבעיה עמוקה עוד יותר. כמובן ש"זכותו של כל אדם לתרום במה שהוא רוצה", וזה אכן גורם להתמקדות ב"ארון הספרים היהודי". אני בעצמי חלק מהבעיה הזאת, כי זה גם מה שמעניין אותי באופן אישי. פה ושם יש "ניצוצות" של התעניינות בדברים אחרים בוויקיטקסט (חוקי מדינת ישראל, ספרות רוסית בתרגום עברי מקורי), אבל זה לא הרבה.

הגעתי למסקנה שהבעיה עמוקה עוד יותר פשוט בגלל שספרות זו (ארון הספרים היהודי) היא הספרות היחידה שגם לרוב אין עליו זכויות יוצרים, וגם חסר ברובו ברשת. ועוד: הסביבה הדיגיטלית של ויקיטקסט כל-כך מתאימה לספרות זו במיוחד, כולל תוכנת מדיה-ויקי. מצד שני בשביל ספרות עברית מודרנית יש כבר את "פרויקט בן-יהודה". והאמת שלא טרחנו כאן מספיק לייבא את הטקסטים שלהם וליצור קשרים לשיתוף-פעולה... צריך לעשות יוזמה בכיוון הזה, שיכול לעזור לנו לגוון ולאזן יותר.

זאת אומרת שלדעתי הבעיה לא ב"תוספות" אלא בטקסטים עצמם. כל התורמים מסכימים שבעיקרון יש כאן מקום לכל סוגי הספרות, יהודית ולא יהודית, דתית ולא דתית, עד כדי ספרי עבודה זרה מובהקת בעיני היהדות המסורתית. כמובן שהבעיה היא רק מי יתרום אותם? אבל בינתיים זה יוצר חוסר-איזון בולט. יכול להיות שיש אף אנשים ש"ברחו" בגלל שלא הרגישו בנוח במקום שאף-אחד אחר מתעניין בנושאים החשובים עבורם.

לגבי "התוספות" עצמן אני לא לגמרי מסכים אתך. שלא כמו מאמר בוויקיפדיה, מצד אחד אין ב"ביאור" מסויים מקום לכל הדעות, אבל מצד שני בהחלט יש מקום אינסופי לכל סוגי הביאורים. למיטב הבנתי הביאור הראשי לתנ"ך לא אמור להיות דתי-אורתודוקסי אלא יהודי-מסורתי, בדומה לפירושו הפופולרי של הרטום ("קאסוטו"). פירוש כזה מעצם טבעו הוא קצר ולעניין, ואינו יכול להביא את כל הדעות. לדעתי יש הצדקה שהביאור ה"ראשי" לתנ"ך בוויקיטקסט עברית יהיה דווקא פירוש מהסוג הזה, אבל יש כמובן מקום לביאורים אחרים בשביל צרכים אחרים, ואין שום בעיה עם זה. בנוסף, בהרחבות שנכתבות על הפרק ועל הפסוק יש מלא מקום להביא שיטות שונות, ולמרות שיש עד כאן התמקדות בפרשנות הפשט הקלאסית ניתן גם להוסיף בלי גבול... שוב הבעיה בעיקר להביא לכאן את אלו שיוסיפו חומר איכותי גם בכיוונים אחרים. אני חייב לציין שעד כאן האיכות והכמות של הביאורים של אורי, אראל, ישראל ואחרים מרשימות ביותר, והן לא מגבילות הרחבות איכותיות גם בכיוונים אחרים. רק כדאי לדעתי להוסיף לביאור הראשי כללים ברורים שיבהירו את אופיו.

לגבי הדוגמה הספציפית שלך על העלמה ההרה בישעיהו, גם חוקרי תנ"ך נוצרים רציניים מודים היום שלפי פשוטו של מקרא אין כאן עניין של בתולה. גם לא ראיתי פרשנים רפורמיים או קראים שטוענים כזה דבר, למרות שהם כמובן "מביני דבר" חשובים. אין שום בעיה כאן להזכיר את יפת בן-עלי ואת בנו יעקב. אולי הסיבה החשובה ביותר להעלות את "ארון הספרים היהודי" דווקא לוויקיטקסט במקום לאיזה אתר דתי היא בדיוק הנקודה שכאן אין צנזורה ולא פוסלים שום טקסט. כאן לא יורידו את הספרים של "הרב ההוא" מהמדף, וכאן לא יגדירו את ה"קו" הרשמי שרק הוא יכול להשמע בבית המדרש. ניתן בהחלט לבנות ספרייה תורנית בוויקיטקסט, אבל רק בתוך מסגרת של ספרייה כללית שבה יש מקום להכל. וזה הניגוד המוחלט לחרדיזציה.

נ.ב. מההערה של אראל שרק עכשיו ראיתי, רואים שזה עובד: כותבים משהו לא מושלם, מגיבים עליו, משפרים אותו. במשך הזמן זה הופך למשהו איכותי ויעיל. זה הכיוון של עובדה משותפת בוויקי. Dovi 09:56, 1 במרץ 2009 (IST)

אני מסכים עם כל מה שדובי כתב, ואוסיף: אין כאן התחרדות. לדעתי רובם המכריע של התורמים משתייכם דווקא לקהילה הדתית-מסורתית ולא החרדית. יש כאן את כתבי הרב קוק, שהחרדים כמובן מתנגדים להם, וכן הדברים האחרים שהוזכרו לעיל.

ולעצם העניין: המיזם הזה הינו וויקי. זה אומר שאם משהו לא מוצא חן בעיניך, אתה מוזמן להעיר ספציפית על כל דבר בדף השיחה של הערך בו מופיעה הבעייה. אני לא מסכים שיש כאן בעייה כללית. בנוסף, בכל מקום בו מובא פירוש אחד, ואתה מצאת פירוש אחר שמוצא חן בעיניך יותר, ואין על הפירוש ההוא זכויות יוצרים, אתה יותר ממוזמן להוסיף אותו, ולא משנה אם הוא נוצרי, רפורמי, קראי וכו'. הסיבה שאני לא מעלה לכאן פירושים כאלה היא בעיקר שלי, כיהודי חרדי אורתודוקסי, אין כמעט גישה לפירושים לא-אורתודוקסים, שכן בספרייה שלי (שאת רובה ירשתי מאבי המנוח) כמעט ואין כאלה. נראה לי שהפירוש היחיד ברשותי שאולי עשוי להיחשב כלא-אורתודוקסי הוא שד"ל, ולמרות שהוא נפטר לפני למעלה משבעים שנה, נדמה לי שעל המהדורה שברשותי יש זכויות יוצרים. -- נחום - שיחה 05:12, 5 במרץ 2009 (IST)

בעקבות הנאמר להעיל בחרתי באופן אקראי את ביאור:הקדמה לבשורה על פי מתי ובחנתי אותו. הנאמר שם הוא סובייקטיבי לחלוטין. זהו דבר פסול. דניאל ב. 18:44, 6 במרץ 2009 (IST)

שבוע טוב. זה אכן סובייקטיבי לחלוטין, ולכן בהתאם לנאמר לעיל אתה מוזמן כמובן לשפר אותו ולעשות אותו נייטרלי, בדיוק כמו שאחרים כבר התחילו לעשות לפירושים על ישעיהו. במקרה הזה נראה לי שבכלל צריך להעביר את הדף לכותרת שאינו קשור לבשורת מתי באופן ספיציפי אלא לברית החדשה בכלל ולגישה של המסורת היהודית כלפיה. Dovi 19:37, 7 במרץ 2009 (IST)

שערוריית ההתחרדות

עברתי מעט על שיחת המשתמש של יודא , וראיתי בו את התלהבותו מויקיטקסט על היותו (בפונטציאל) בעל אוצר עצום של ספרי קודש עד כדי היותו אמור להיות תחליף לפרוייקט של בר אילן. וכאן אני רוצה לשאול, האם כל מי שרוצה לחפש ביאור על פסוק מעוניין לקבל תערובת של פירושים יהודיים, נוצריים קראיים ומודרניים, או שבדרך כלל הוא מחפש כיון מסויים?! ואולי גם המקראות גדולות הוא סובייקטיבי, וצריך להכניס בהם את פירושיהם של הנוצרים והאפיקורסים לצד (להבדיל אא"ה) רש"י הראב"ע והרמב"ן.
אמנם ברור שויקיטקסט הוא פרוייקט חפשי שניתן להכניס בו מה שרוצים, אבל זה לא אמור להיות במסגרת "ארון הספרים היהודי". מי שרוצה יכול לבנות קטגוריה של "ארון ספרים נוצרי/מוסלמי/בודהיסטי/קראי/רפורמי/מודרני" ובו להכניס את כל הטקסטים הזרים של "מביני הדבר..." כולל פירושיהם על התנ"ך ואת דבריהם נגד עם ישראל וחכמיהם ז"ל. אבל הארון היהודי [כולל הביאורים] אמור להיות ברוח המקורות היהודיים מדורי דורות. ואני חושב שעצם הדבר שרוב התרומות הן בכיון זה - מוכיח שזה מה שהתורמים צריכים כאן. ואדרבה - אם יוכח שאין הדבר כן, אני איני מוצא את מקומי יותר בויקיטקסט, אחפש לי מקום אחר לתרום את תרומותי.
והאמת היא שלפי טענות אלו, גם כל ספרי חז"ל - התלמוד והמדרשים, אינם אובייקטיבים, כיון שהקראים והנוצרים חולקים על זה, גם התנ"ך עצמו על פי שיטת המוסלמים - הוא מסולף.
ומה שכתב נחום להוכיח מכך שספרי הרב קוק נמצאים כאן, אין כאן ראיה לעצם הענין, כי אף חרדים המתנגדים לדעתו ולשיטתו של הרב קוק, גם יודו שספריו אינם חורגים מהמסורה.
יתכן שמתוך כאב כתבתי קצת מבולבל ומקוה שדברי יובנו על נכון.
ולסיום: הח"מ הוא אכן יהודי חרדי שאינו פתוח לפרשנויות אחרות בתורה, ומתגאה בכך. ואני מודה באשמה שכל התרומות שלי הן ברוח זו.
--תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ה ניסן ה'תשס"ט 00:18, 19 באפריל 2009 (IDT)

שבוע טוב "תולדות אדם". קודם כל התרומות הענקיות שלך לוויקיטקסט חשובים ביותר, וכולנו רוצים שתמשיך בהם כמובן.

לגבי העיקרון, אני חושב שאתה שואל את השאלה הלא-נכונה, אולי מתוך השוואה לא-מציאותית לוויקיפדיה. שם, בוויקיפדיה, יש חובה אמתית להציג נושאים בצורה אובייקטיבית, או לפחות לחתור למטרה זו. אבל בוויקיטקסט המטרה שונה, כי איננו אנציקלופדיה אלא ספרייה. הטקסטים שאנו מציגים ועורכים ומגיהים ומקטלגים כאן אינם אובייקטיביים וגם לא יכולים להיות אובייקטיביים. אין בחובתנו לעשות אותם אובייקטבייים (כי זה לא ייתכן) אלא להציג אותם באופן ישר ואמיתי.

האובייקטיביות/נייטרליות נכנסת לתמונה רק בכך שאנחנו נותנים כאן במה לכל סוגי הספרות (בעברית) ללא שום אפליה נגד אף אחד. ויקיטקסט בעיקרון (וגם למעשה) הוא ספרייה כללית. לגבי אלו שמעניין אותם לתרום בעיקר ספרות תורנית דווקא (ואני ביניהם), וזה רוב התורמים כיום, השאלה כמובן היא האם ניתן לבנות ספרייה תורנית בתוך המסגרת של ספרייה כללית? אני משוכנע שכן, כמו שזה קיים למעשה בספריות רבות בעולם. כמו כן, יש סוגים של ספרות תורנית שאינם אובייקטיביים בעצם מהותם, כגון "מקראות גדולות". "מקראות גדולות" זה גם ספר מסויים (במהדורה מסויימת) וגם סוג של ספרות (שיצא לאור במהדורות רבות ובצורות שונות). אבל הצד השווה בכל צורותיו, מה שהופך אותו לסוג מיוחד של ספרות, זה כמובן המבחר של הפרשנות היהודית המסורתית, ובמיוחד פרשנות הפשט מתקופת הראשונים. לכן אין בעיה לבנות כאן מהדורת "מקראות גדולות" ששייך באופן מובהק לתת-ספרייה תורנית.

המקום היחיד שמעלה שאלות נוספות (ונראה לי שדווקא לגבי זה שאל אז יודא ועכשיו גם אתה) הוא במרחב-השם "ביאור". אנחנו רוצים לאפשר כאן כל תרומה אפשרית שמוסיפה ערך נוסף לטקסטים שלנו. וזה במיוחד ביאורים. אי-אפשר להגביל את הביאורים להשקפת-עולם מסויימת (לדוגמה תורנית), ובהחלט ניתן להוסיף כאן גם טקסטים וגם ביאורים ששייכים לדתות אחרות ולהשקפות-עולם שונים. אבל לדעתי גם זה לא מפריע כלל לבניית ספרייה תורנית, מהסיבה הפשוטה שרק ביאור ששייך לספרייה כזו ייכלל בו.

לגבי הביאור היפה לתנ"ך, פרי עבודתם של אורי ואראל וישראל ואחרים, צריך לדעתי לעשות דיון ואח"כ לכתוב את המסקנות בדף שמתאר מה יהיה בביאור זה ומה יהיה האופי שלו. דעתי האישית שהכיוון הנוכחי הוא מצויין ולא צריך לשנות בו שום דבר עיקרוני, אלא רק צריך לסכם את הקווים הכלליים בשביל הקוראים, ובשביל תורמים פוטנציאליים בעתיד. ואז מי שרוצה ביאור מסוג אחר ידע לחפש אותו במקום אחר, או לבנות אותו בעצמו תחת שם אחר. אבל לגבי אותם קווים, בל נשלה את עצמנו לגבי הרב-גוניות של הפרשנות התורנית לתנ"ך לדורותיה, ועד כמה היא מתייחסת ל"מביני דבר" שתקפו בזמנם את תורת ישראל ואת עם ישראל, ועד כמה היא מוכנה ללמוד מכל אחד ולקבל את האמת ממי שאמרה. לדעתי הביאורים הנפלאים שנכתבו כאן לתנ"ך על ידי התורמים השונים (ואני לא בתוכם) דווקא משתלבים יפה במגמה זו, וברמת איכות גבוהה. תכל'ס, קווים כאלו צריכים להכתב ע"י העוסקים בביאור, לא כאן במזנון, והדיון על כך ראוי שיהיה במקום כמו שיחת ביאור:תנ"ך.

לגבי הביאור של ישראל לאחד הספרים בברית החדשה של הנוצרים, עד כאן זה נכתב בכיוון של "הנצרות לפי המסורת היהודית". זה כמובן לא-אובייקטיבי, ולכן נראה שצריך או לשנות את הכותרת של הביאור, או לאפשר בו גם פרשנויות אחרות. אבל ברור שאין זה שייך לספרות תורנית. Dovi 01:43, 19 באפריל 2009 (IDT)

קודם כל שמחתי שהבנת אותי דובי. ואבהיר קצת את כוונתי, ידעתי גם ידעתי שהויכוח המעשי הוא על מרחב הביאור, שמבנהו הנוכחי הוא נפלא ביותר תודות לחברים היקרים שהשקיעו בזה המון (אם כי גם בזה אני הייתי כותב אחרת בכמה וכמה דברים, אך מדובר בהבדלי גישה והשקפה שכולם מקובלים בהחלט במסגרת זו). עיקר כאבי היא על המגמה, שאם זה יתחיל בביאורים בטענה של חוסר אובייקטיביות, אין לדבר סוף וזה עלול לגלוש אל הטקסטים המקוריים עצמם. כי גם המקראות גדולות כאן אינם בצורתם המקורית כפי שהובאו בדפוסים, וגם כל אחד שיבוא להוסיף שם עוד ביאורים ע"פ מקורותינו יתקבלו ההסופות בברכה מרובה. אך לא יעלה על הדעת להוסיף ביאורי הנוצרים - על אף שגם הם באו בדפוס כפירוש על התנ"ך ישולבו כחלק ממקראות גדולות. וכפי שכתבתי לעיל, אפשר לעשות זאת במסגרת "ארון ספרים כללי" וכדומה. וגם מרחב הביאור צריך להיות נפרד.
ואתן לך דוגמא קטנה מחששותי: ב"ה זכיתי לבנות פרוייקט בשם: ערכי לשון הקודש (שבינתיים בניתי אותו על שלשה ספרים עיקריים: שרשים לרד"ק, מחברת מנחם וליקוט מתוך מצודת ציון - ועוד חזון למועד להוסיף מעוד ספרים), ויבוא מאן דהוא - בשם האובייקטיביות, ויכניס פירוש זר לתוך הדף של הערך כך שלמשל בערך "עלם" יוצג לצד הפירושים היהודיים, גם פירוש ממקור נוצרי, דבר שאינו נסבל לדעתי.

לגבי ביאורו של ישראל שכותרתו "הנצרות לפי המסורת היהודית" איני רואה בכך פסול כל זמן שהכותרת מבהירה בפירוש את תכנו של הביאור. הטענה היתה אקטואלית אילו הכותרת היתה "האמת על הנצרות" והתוכן שלה היא רק המבט היהודי המסורתי (אולי ליתר אובייקטיביות היה צריך לעשות זאת בדף משנה "הנצרות/לפי המסורת היהודית"). תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ה ניסן ה'תשס"ט 02:54, 19 באפריל 2009 (IDT)

לגבי מה שכתב ישראל: "ומה שכתב נחום להוכיח מכך שספרי הרב קוק נמצאים כאן, אין כאן ראיה לעצם הענין, כי אף חרדים המתנגדים לדעתו ולשיטתו של הרב קוק, גם יודו שספריו אינם חורגים מהמסורה" -- תתפלא, אבל אין זה כך. -- נחום - שיחה 13:00, 19 באפריל 2009 (IDT)

לא כתבתי (אני כתבתי לא ישראל) שכל החרדים מודים בזה, כוונתי לרוב רובו של הציבור החרדי, אף שאינם הוגים בספריו - בגלל האיש והשקפותיו ולא בגלל התוכן, מודים שאין ספריו חורגים מן המסורת. תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ה ניסן ה'תשס"ט 17:53, 19 באפריל 2009 (IDT)

למיטב ידיעתי, זה אינו נכון כלל. בציבור החרדי, כעיקרון, נתפסים ספרי הרב קוק העוסקים בענייני אמונה והשקפה לא רק כ"חורגים מן המסורת" אלא אף גרוע מזה. והסיבה שאינם מחזיקים ספרים אלו בבית (ולא רק "לא הוגים" בהם) היא משום שספרים אלו מכילים את "השקפותיו" שהזכרת והשקפות אלו הן הן תוכנם של אותם ספרים. זאת למרות שכלפי האיש עצמו יש לא מעט כבוד והערכה גם בציבור החרדי כתלמיד חכם וגאון עצום, שכוונתו ללא ספק היתה טובה ו"לשם שמים". -- נחום - שיחה 04:12, 20 באפריל 2009 (IDT)

ערך אדיר

גודלו של הערך שמונה קבצים קובץ א לראי"ה קוק הוא 887KB. פי כמה וכמה מהמומלץ, והוא מורכב מתתקג (903) פסקאות. להשאיר את כולו בערך אחד נראה לא דבר סביר, בשל האיטיות והסירבול, מצד שני לפרק את כל 900 הפסקאות לערכים נפרדים זוהי עבודת פרך, ואז יהיה מצב של ערכים נורא קטנים שמפוזרים ומפורדים. בכל אופן נראה שזה יהיה עדיף ממה שיש עכשיו. האם מישהו יכול ליצור בוט שיפרק את הפסקאות שבערך לערכים עצמאיים, יצור בהם סרגל ניווט, ויקטרג אותם כשייכים לקובץ הנוכחי? נראה כי גם שבעת הקבצים האחרים דורשים טיפול דומה.--אפי ב. 23:15, 4 במרץ 2009 (IST)

אני אענה בשיחה:שמונה קבצים קובץ א. אוֹרי 10:37, 5 במרץ 2009 (IST)

מזיקים

אני לא זוכר בדיוק את המונח לאנשים שמשנים ערכים לזבל וקללות. תיקנתי את השינויים, צריך לעשות עוד משהו?

קפואירה_-_קובץ_שירים/agora_sei_o_que_matou_o_meu_besouro/תרגום_נוסף 87.68.150.105

קפואירה_-_קובץ_שירים/a_cobra_mordeu_caiçara/תרגום_חופשי 213.151.58.77

--Colorido (שיחה) 01:30, 17 מרס 2009 (IST) 01:30, 17 במרץ 2009 (IST)

אתה מתכוון לטרולים כנראה. בכל אופן הכל בסדר עכשיו. תודה לך, אוֹרי 07:32, 17 במרץ 2009 (IST)

השם הוא "משחיתים". ‏– rotemliss – שיחה 20:45, 17 במרץ 2009 (IST)

אם אתה רוצה, אתה יכול להוסיף להם תבנית {{אזהרה}}, או אם יש לך סמכות של מפעיל פשוט לחסום אותם ליום עד 3 ימים (כתובות איי פי נוטות להשתנות, כך שאין הרבה טעם לחסום ליותר זמן). אם אין לך סמכות של מפעיל, ואתה מעוניין בה כדי לחסום משחיתים בדפים שבפורטוגזית, אשמח להציע אותך כמועמד.

בינתיים, שחזרתי את הדף הראשון למה שהוא היה לפני ההשחתה. אם מחקת בכוונה את השורה האחרונה, אבקש את סליחתך ואתה מוזמן לחזור ולמחוק אותה. -- נחום - שיחה 04:03, 18 במרץ 2009 (IST)

ויקי משחק ראשון בעולם (?)

משחק המחשב הראשון (עד כמה שידוע לי) שכל אחד יכול לערוך ולשנות במערכת ויקי.

לדוגמה ראו קטגוריה:משחקים.

כדי ליצור משחק חדש באותו סגנון, אפשר פשוט להעתיק את המשחק לדף חדש כלשהו ולשנות.

הערה טכנית: שם העמוד שהמשחק מוגדר בו חייב להיות ללא רווחים וללא גרשיים.

איזה יופי! אהבתי במיוחד את משחק:מי-אמר-במגילת-אסתר. אוֹרי 15:03, 29 במרץ 2009 (IDT)

עיצוב חוקים חדש (טייק 2)

בזמנו החלטתי להמיר את החוקים לפורמט נוח יותר לשימוש, קרי שימוש בתבניות. הפרוייקט נתקע עקב בעיות בלתי פתירות של חוסר-תאימות IE. בשבועות האחרונים שיחקתי מחדש עם כללי ה-CSS, והגעתי לגרסה שנראית (לכאורה) קריאה גם ב-IE.

כדוגמה מייצגת, החלפתי את חוק זכות יוצרים בנוסח החדש. יש עדיין כמה בעיות (למשל חלק מהקישורים הפנימיים לא פועל עדיין עקב עוגנים לא מצויינים), אבל בינתיים אשמח להערות על העיצוב, בעיות שימוש, הצעות לשיפור וכדומה.

בברכה, ‏– Fuzzy ‏– 22:27, 25 במרץ 2009 (IST)

אצלי (בפיירפוקס 3 על לינוקס) זה נראה בסדר גמור.

לדעתי כדאי לכתוב הערות והסברים בתבניות, למשל תבנית:ח:תתתתת --אראל סגל 22:34, 25 במרץ 2009 (IST)

ד"א, לאמיצים – חוק הביטוח הלאומי וחוק השיפוט הצבאי... ‏– Fuzzy ‏– 22:55, 25 במרץ 2009 (IST)

כדאי לשקול לחלק חוקים ארוכים למספר דפים. ‏– rotemliss – שיחה 13:08, 26 במרץ 2009 (IST)

זה נראה יפה מאוד גם על IE7 וגם על IE8 - כל הכבוד! אני מסכים לגבי החלוקה לדפים קטנים, וכן לגבי הצורך בהסברים. אולי במקום להסביר על כל תבנית, אפשר ליצור דף אחד ובו פירוט התבניות הרלווטיות והסבר קצר לכל אחת. אותי אישית גם מעניין לדעת מה היו הבעיות שנתקלת בהן בהקשר של הבדלים בין הדפדפנים ואיך התגברת עליהם. תודה, אוֹרי 13:35, 26 במרץ 2009 (IST)

לגבי החלוקה לדפי-משנה, אני חושב על זה, אבל זה יוצר בעיה עם הקישוריות בין חוקים. נניח אני רוצה לקשר לסעיף 2ב בחוק השיפוט הצבאי. הקישור יכול להיות [[חוק השיפוט הצבאי#סעיף 2ב]], או [[חוק השיפוט הצבאי/חלק א'#סעיף 2ב]], או אפילו [[חוק השיפוט הצבאי/חלק א'/פרק ראשון#סעיף 2ב]]... כדי לספק קישור תקין, אני צריך לדעת מראש כיצד החוק בנוי ובאיזה חלק/פרק הסעיף נמצא.

לגבי הסברים על התבניות, אני אוסיף לאחר שהן תיוצבנה.

לא נראה ב-IE5, נראה סביר על IE6/7. מישהו יכול לבדוק Chrome, Safari ו-Opera?

מור"ק בהזדמנות אחרת :) ‏– Fuzzy ‏– 15:08, 27 במרץ 2009 (IDT)

נ.ב.: אשמח לקבל להערות עיצוביות ושימושיות נוספות. הנה כמה דוגמאות, נא להוסיף עוד!

• ב-hovering מעל קישור לחוק, יש חיווי על חוקים קיימים אבל אין חיווי על חוקים לא קיימים.
• בהערות, החוקים מופיעים בשחור ולא באפור.
• הטקסט ברשימת המקורות אינו justified.
• סעיף בו מופיע סעיף קטן ומיידית אחריו סעיף קטן-קטן, למשל (א)(1), הסעיף הקטן² מוסט שמאלה למיקום של סעיף קטן³. דוגמה – חוק הביטוח הלאומי#סעיף 33.

בדקתי ב-Chrome והכל בסדר. אוֹרי 08:01, 29 במרץ 2009 (IDT)

התיבה של הגירסאות הבדוקות מפריעה לפעמים

• יש הרבה דפים שאין צורך למנגנון גרסאות בדוקות. האם יש דרך לסמן שהמנגנון לא יחול על דף מסויים (כמו מילת הקסם __NOTOC__), או להיפך, להחיל את המנגנון רק על דפים רלוונטיים?
• המיקום הנוכחי של התבנית מפריע לזרימה של הטקסט (ראו לדוגמה את דף השער). לדעתי צריך להעלות את התבנית מעל לקן שמפריד בין הכותרת לטקסט. האם מישהו יודע אם זה אפשרי? ‏– Fuzzy ‏– 07:51, 24 במרץ 2009 (IST)

לגבי השאלה הראשונה אני לא יודע, אבל אכן זה היה נחמד אם היתה אופציה כזאת. לגבי השניה, ניסיתי עכשיו לעשות תיקון במדיה ויקי:Common.css וזה נראה טוב בפיירפוקס, ונראה סביר באקספלורר. אוֹרי 08:33, 24 במרץ 2009 (IST)

הבעיה היא שעכשיו, כשנכנסים לדף-הפניה ומגיעים לדף חדש, גם הקישור חזרה לדף ההפניה לא נמצא במקום הטבעי מתחת לכותרת --אראל סגל 15:39, 24 במרץ 2009 (IST)

אתה מכיר טריק בCSS שאומר "לשנות מאפיין של דבר מסויים, אבל רק אם בתוכו יש משהו ספציפי"? אוֹרי 22:00, 24 במרץ 2009 (IST)

לא, וגם לא נראה לי שזה יעזור, כי לפעמים יש גם הפניה חזרה וגם הודעה על מצב הבדיקה יחד. אבל למה לא לשנות רק את העיצוב של flaggedrevs_short ? --אראל סגל 17:29, 26 במרץ 2009 (IST)

הסתבכתי עם זה. אתה מוזמן... אוֹרי 21:47, 26 במרץ 2009 (IST)

איך זה נראה עכשיו? (בדקתי בפיירפוקס ובאקספלורר) --אראל סגל 22:17, 21 באפריל 2009 (IDT)