התורה והמצוה על שמות יג ה


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות יג ה:

קד. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני . כאן לא חשב רק חמשה אומות, ופירש הת"ק ששנים הנשארים והם פרזי וגרגשי נכנסים תחת שם כנעני, שהיה אביהם. כי מקיש לשון והיה כי יביאך למה שנאמר בפ' ואתחנן כי יביאך וכו' ונשל גוים רבים מפניך ושם חשב שבעה עממים. ור' יאשיה למד זה ממה שכתוב אשר נשבע לאבותיך והשבועה היה על שבעה עממים. ומזה למד שהוא הדין בבכורים דכתיב אשר נשבע, יכול להביא מארץ שבעה עממים.

רק יש נפקא מינה בינו ובין הת"ק אם מביאין מעבר הירדן. שלהת"ק יכול להביא, כי הוא מכלל ארץ האמורי, ולר' יאשיה אינו יכול להביא ,שעל עבר הירדן לא נשבע. ועל זה אמר שומע אני כל הארץ במשמע (כ"ג הגר"א) נאמר כאן שבועה והשבועה לא היה רק על שבעה עממים.

ורבי יוסי הגלילי חולק על זה וסבירא ליה שאין מביאים בכורים רק מארץ חמשה עממים, ממני ששני עממים פרזי וגרגשי אינו ארץ זבת חלב ודבש. וכמו שאמרו בספרי ( כי תבוא ט) נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש, ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש, מה להלן ארץ חמשה עממין, אף כאן ארץ חמשה עממין. מכאן היה רבי יוסי הגלילי אומר, (במשנה פ"א דבכורים) אין מביאים בכורים מעבר הירדן מפני שאינו ארץ זבת חלב ודבש.

ומובא בירושלמי (סוף פ"ק דבכורים) והביאו הרמב"ן בפירושו, ואמר ע"ז שלפי זה האמורי הנזכר כאן, אינו האמורי שבעבר הירדן רק האמורי שבארץ ישראל. ועוד שנוי בספרי, ונחלה לא יהיה לו זו נחלת חמשה עממין, בקרב אחיו זו נחלת שני עממין. רצונו לומר שמחולקים במה שהם אינם זבת חלב ודבש.

ועל דרך זה, הכתוב (בפ' שמות) אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני וכו' והפרזי מה שכתוב הפרזי, מוסב על ארץ טובה ורחבה, לא על ארץ זבת חלב ודבש. והם הששה גוים המוזכרים בכל מקום, כי הגרגשי פנה והלך לו ולא נזכר רק בפ' ונשל גוים רבים, עיי"ש.

קה. ועבדת וכו ' כל דברי המכילתא שבכאן כבר נשנו למעלה ומפורשים במקומם ואין לכפול הדברים.



קיצור דרך: mlbim-jm-13-05