מ"ג שמות יג ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִיאֲךָ֣ יְהֹוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִ֠י וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ לַאֲרַע כְּנַעֲנָאֵי וְחִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וְחִוָּאֵי וִיבוּסָאֵי דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ וְתִפְלַח יָת פּוּלְחָנָא הָדָא בְּיַרְחָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אֲרוּם יֵיעָלִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרַע כְּנַעֲנָאֵי חִיתָּאֵי וְאֵימוֹרָאֵי וְחִיוָאֵי וִיבוּסָאֵי דְּקַיֵּים בְּמֵימְרֵיהּ וּלְאַבְהָתָךְ לְמִיתַּן לָךְ אַרְעָא עַבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ וְתִפְלַח יַת פּוּלְחָנָא הָדָא בְּיַרְחָא הָדֵין: |
רש"י
"נשבע לאבותיך וגו'" - באברהם הוא אומר (בראשית טו) ביום ההוא כרת ה' את אברם וגו' וביצחק הוא אומר (שם כו) גור בארץ הזאת וגו' וביעקב הוא אומר (שם כט) הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו'
"זבת חלב ודבש" - חלב זב מן העזים והדבש זב מן התמרים ומן התאנים (מגילה ו)
"את העבודה הזאת" - (פסחים צו) של פסח והלא כבר נאמר למעלה והיה כי תבואו אל הארץ וגו' ולמה חזר ושנאה בשביל דבר שנתחדש בה בפרשה ראשונה נאמר (שמות יב) והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם בבן רשע הכתוב מדבר שהוציא את עצמו מן הכלל וכאן והגדת לבנך בבן שאינו יודע לשאול והכתוב מלמדך שתפתח לו אתה בדברי אגדה המושכין את הלב
[ג] החלב זב מן העזים וכו'. ויהיה פירוש "ארץ זבת חלב ודבש" - אף על גב שאין הארץ זבת חלב רק שהוא זב מן העזים, כיון שהעזים בארץ נקרא "ארץ זבת חלב ודבש", כדכתיב (ר' במדבר יג, יח) "ומה הארץ החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב", אף על גב דאין הארץ היה רב או מעט, כיון דבארץ הוא הרבוי או המעט, כי יש ארץ מגדלת אוכלוסין כדלקמן בפרשת שלח לך (רש"י שם), הוי שפיר "ומה הארץ החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב", אף כאן הא דכתיב "ארץ זבת חלב ודבש" נקרא הארץ זבת חלב ודבש. והרא"ם הקשה על פירוש רש"י דהוי למכתב 'ארץ זיבת חלב ודבש', כי "זבת" הוא שם תאר לארץ, וכאן לא היתה הארץ "זבת חלב ודבש" אלא החלב זב מן העזים, לא הקשה מידי, כי מפני שהיתה החלב זב מן העזים שבארץ והארץ מגדלת העזים, נקראת הארץ "זבת חלב ודבש" כמו שאמרנו:
[ד] העבודה של פסח. לא עבודה של קדוש בכורות:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ... – בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (בראשית טו,יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם...". וּבְיִצְחָק הוּא אוֹמֵר (בראשית כו,ג): "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת...". וּבְיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר (בראשית כח,יג): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ...".
זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – חָלָב זָב מִן הָעִזִּים, וְהַדְּבַשׁ זָב מִן הַתְּמָרִים וּמִן הַתְּאֵנִים (כתובות קי"א ע"ב).
אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת – שֶׁל פֶּסַח. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְמַעְלָה "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ..." (לעיל יב,כה), וְלָמָּה חָזַר וּשְׁנָאָהּ? בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. בְּפַרְשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר (לעיל יב,כו): "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם", בְּבֵן רָשָׁע הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. וְכַאן (להלן פסוק ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", בְּבֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל. וְהַכָּתוּב מְלַמֶּדְךָ שֶׁתִּפְתַּח לוֹ אַתָּה בְּדִבְרֵי אַגָּדָה הַמּוֹשְׁכִין אֶת הַלֵּב (שבת פ"ז ע"א).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
קה. ועבדת את העבודה הזאת . כעבודה שעבדת במצרים כך עשה לדורות דברי רבי נתן.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קד. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני . כאן לא חשב רק חמשה אומות, ופירש הת"ק ששנים הנשארים והם פרזי וגרגשי נכנסים תחת שם כנעני, שהיה אביהם. כי מקיש לשון והיה כי יביאך למה שנאמר בפ' ואתחנן כי יביאך וכו' ונשל גוים רבים מפניך ושם חשב שבעה עממים. ור' יאשיה למד זה ממה שכתוב אשר נשבע לאבותיך והשבועה היה על שבעה עממים. ומזה למד שהוא הדין בבכורים דכתיב אשר נשבע, יכול להביא מארץ שבעה עממים.
רק יש נפקא מינה בינו ובין הת"ק אם מביאין מעבר הירדן. שלהת"ק יכול להביא, כי הוא מכלל ארץ האמורי, ולר' יאשיה אינו יכול להביא ,שעל עבר הירדן לא נשבע. ועל זה אמר שומע אני כל הארץ במשמע (כ"ג הגר"א) נאמר כאן שבועה והשבועה לא היה רק על שבעה עממים.
ורבי יוסי הגלילי חולק על זה וסבירא ליה שאין מביאים בכורים רק מארץ חמשה עממים, ממני ששני עממים פרזי וגרגשי אינו ארץ זבת חלב ודבש. וכמו שאמרו בספרי ( כי תבוא ט) נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש, ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש, מה להלן ארץ חמשה עממין, אף כאן ארץ חמשה עממין. מכאן היה רבי יוסי הגלילי אומר, (במשנה פ"א דבכורים) אין מביאים בכורים מעבר הירדן מפני שאינו ארץ זבת חלב ודבש.
ומובא בירושלמי (סוף פ"ק דבכורים) והביאו הרמב"ן בפירושו, ואמר ע"ז שלפי זה האמורי הנזכר כאן, אינו האמורי שבעבר הירדן רק האמורי שבארץ ישראל. ועוד שנוי בספרי, ונחלה לא יהיה לו זו נחלת חמשה עממין, בקרב אחיו זו נחלת שני עממין. רצונו לומר שמחולקים במה שהם אינם זבת חלב ודבש.
ועל דרך זה, הכתוב (בפ' שמות) אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני וכו' והפרזי מה שכתוב הפרזי, מוסב על ארץ טובה ורחבה, לא על ארץ זבת חלב ודבש. והם הששה גוים המוזכרים בכל מקום, כי הגרגשי פנה והלך לו ולא נזכר רק בפ' ונשל גוים רבים, עיי"ש.
קה. ועבדת וכו ' כל דברי המכילתא שבכאן כבר נשנו למעלה ומפורשים במקומם ואין לכפול הדברים.