התורה והמצוה על דברים יט ח


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יט ח:

פב.

ואם ירחיב ה' . כתב הרמב"ן פרשה זו עתידה. שבכ"מ הזכיר רק ז' אומות, וכן במצוה זו צוה שלאחר ירושה וישיבה של ז' אומות, יבדיל שלש ערים ובהם תשלום המצוה; שאז כל השש קולטות, כמ"ש שש ערי מקלט תהיינה לכם . וכן בכל המצות שנוהגים לאחר ירושה וישיבה, הוא אחר ירושת ז’ עמים. רק במצוה הזאת לבד, כתב אם ירחיב ה' את גבולך . והגם שכן אמר רק בבשר תאוה, שם אמר כאשר דבר לך , שלהם לא הבטיח רק ארץ ז' עממין. ופה אמר אשר דבר לאבותיך , וזה ירמוז לכל עשרה עממין שנאמרו לאברהם.

והתנה בזה כי תשמור את כל המצוה הזאת . ור"ל שהגם שגם לירושת ז' עממין היה צריך שישמרו את התורה, וראה ה’ שהיה זכותם אז מספיק לזה. אבל לשיתן להם נחלת ג' עמים, צריך זכות יותר גדול, לאהבה את ה' אהבה שלמה קיימת לעולם. שיהיה גלוי לפניו, שילכו בדרכיו כל הימים, כמ"ש ומל ה' א-להיך את לבבך , ואמר ונתתי להם לב א' ודרך אחד ליראה אותי כל הימים . וז"ש בספרי, "עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה ירחיב ה' את גבולך".

ואמר כאשר נשבע לאבותיך , הכל בזכות אבות.

ואמר ויספת לך עוד שלש ערים , הרי תשע.

ור' נהוראי מדקדק מלת " עוד ", שהוא מיותר. והרי כאלו אמר "ויספת שלש ועוד שלש" - הרי י”ב.

ואבא שאול מדקדק מ"ש " על השלש " האלה, שמלת " האלה " מציין נגד השלש שבעבר הירדן, שגם עליהם יוסיף שלש. וחוץ מזה תוסיף על השלש האלה שבא"י, ובזה תוסיף שלש ועוד שלש הרי חמש עשרה.

וי"ל שאבא שאול ס"ל כרבי, שאמר בספרי על פסוק, כי ירחיב ה' א-להיך את גבולך , שגבי בשר תאוה - מפאת קדים עד פאת ים דן אחד , שקאי על גבולי יחזקאל שיהיה לעתיד לבא. ובפי' יחזקאל בארתי, שאז יתוסף אדום עמון ומואב בצד דרום, ובצד צפון יתרחב הגבול ויכנס צור וצדון ועוד שטח גדול. וכן יתרחב הגבול בצד מזרח. ובכל הרחבת הגבול, יתוספו שלש ערים. הרי בשלשה גבולים - תשע ערים.



קיצור דרך: mlbim-dm-19-08