התורה והמצוה על דברים יט ג

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ט • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ט, ג':

תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כׇּל־רֹצֵֽחַ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יט ג:

עג.

תכין לך הדרך . שיהיה דרך כבושה ומוכן לעוברי דרך. ובבבא בתרא ק, ממ"ש " הדרך " בה' הידיעה - שדרך הרגיל שהוא דרך הרבים, ט"ז אמה; תכינהו שיהיה כפול, דהיינו ל"ב אמה. ועל זה אמר בספרי "מפולשות".

וכתב הרמב"ם ח ה, "וחייבים ב"ד לכוין הדרכים וכו', ומסירים מהם כל מכשול. ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושין עליו גשר".

" ושלשת ". שיהיו שלשה גבולין שוים - מתחלת ארץ ישראל עד העיר הראשונה, כמן עיר הראשונה עד השניה, וכן משניה לשלישית, ומשלישית עד הגבול; כן פי' רש"י. ועי' בתוס' מכות י ע"ב ד"ה "משולשות” ובכורות לט ד"ה "שיהיו".

ומ"ש אשר ינחילך ה' , כי מ"ש אשר ה' נותן לך לרשתה , משמע דוקא ארץ ישראל. ונאמר (אנחנו) , שנחשב השלוש הזה, בארץ ישראל בפני עצמו! לכן אמר שיכנס בחשבון הזה, גם עבר הירדן המזרחי; כמ"ש במכות (שם), "חברון ביהודה, כנגד בצר במדבר".

והגר"א הגיה "לרבות עבר הירדן, ומכוונות כשתי שורות שבכרם".

ואמר לנוס שמה , הוא הטעם להכין הדרך. שיבא ביושר לעיר מקלט, ולא יגלה מעיר לעיר, עד יגיע לעיר מקלט. רק (=אלא) יהיה דרך מכוון, שלא תהיה עיר מפסקת בינתים. ועל זה אמר, לנוס שמה .





קיצור דרך: mlbim-dm-19-03