פתיחת התפריט הראשי

התורה והמצוה על דברים יט יב


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יט יב:

פה.

ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת . כי מצותו ביד גואל הדם. ומה שמוכיח שימות ביד כל אדם, מן " ומת ". עקר הלמוד הוא בפ' מסעי טו בספרי.

ומ"ש לא תחוס עינך , לא חשבו הרמב"ם וס' החינוך ללאו מיוחד, רק כלל (במל"ת רמט) מניעת החמלה על רוצח ועל ממון החובל, באזהרה אחת. וכ"ה בסמ"ג רב.

והרמב"ן בסוף השגותיו למל"ת יג כתב שהרמב"ם שכח אזהרה זו. ומלשון הספרי "שמא תאמר", י"ל שהוא רק טעם, למ"ש " ובערת הרע ". שאחר שצריך לבער עושי הרעות, שעי"כ וטוב לך , ממילא לא תחוס עינך . שגדר החוסה, הוא בדבר שי"ל בו צורך ותועלת; ומזה יגיע לך רע ונזק.



קיצור דרך: mlbim-dm-19-12