מ"ג דברים יט ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כׇּל־רֹצֵֽחַ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | תַּתְקֵין לָךְ אוֹרְחָא וּתְתַלֵּית יָת תְּחוּם אַרְעָךְ דְּיַחְסְנִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ וִיהֵי לְמִעְרַק לְתַמָּן כָּל קָטוֹל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תְּכַוְונוּן לְכוֹן אָרְחָא וּתְתַלְתוּן יַת תְּחוּם אַרְעֲכוֹן דִּיחַסְנְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן וִיהֵי לְמַעֲרוֹק לְתַמָּן כָּל קָטוֹלָא: |
רש"י
"ושלשת את גבול ארצך" - שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה וכן משניה לשלישית וכן מן השלישית עד גבול השני של ארץ ישראל
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ – שֶׁיְּהֵא מִתְּחִלַּת הַגְּבוּל עַד הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל [עִיר] מִקְלָט כְּשִׁעוּר מַהֲלָךְ שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה עַד הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן מִשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וְכֵן מִן הַשְּׁלִישִׁית עַד הַגְּבוּל הַשֵּׁנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם ט' ע"ב).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
תכין לך הדרך . (מכות ט) תכין סרטיאות שיהיו (מפורשות) [מפולשות] לתוכה.
ושלשת את גבול ארצך . שלא יהיו מפוזרות, אלא [משולשות]. ויהיו מכוונות כשתי שורות שבכרם.
אשר ינחילך ה' א-להיך . לרבות עבר הירדן.
לנוס שמה ( כל רוצח ). שלא יהיה גולה מעיר לעיר.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עג.
תכין לך הדרך . שיהיה דרך כבושה ומוכן לעוברי דרך. ובבבא בתרא ק, ממ"ש " הדרך " בה' הידיעה - שדרך הרגיל שהוא דרך הרבים, ט"ז אמה; תכינהו שיהיה כפול, דהיינו ל"ב אמה. ועל זה אמר בספרי "מפולשות".
וכתב הרמב"ם ח ה, "וחייבים ב"ד לכוין הדרכים וכו', ומסירים מהם כל מכשול. ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושין עליו גשר".
" ושלשת ". שיהיו שלשה גבולין שוים - מתחלת ארץ ישראל עד העיר הראשונה, כמן עיר הראשונה עד השניה, וכן משניה לשלישית, ומשלישית עד הגבול; כן פי' רש"י. ועי' בתוס' מכות י ע"ב ד"ה "משולשות” ובכורות לט ד"ה "שיהיו".
ומ"ש אשר ינחילך ה' , כי מ"ש אשר ה' נותן לך לרשתה , משמע דוקא ארץ ישראל. ונאמר (אנחנו) , שנחשב השלוש הזה, בארץ ישראל בפני עצמו! לכן אמר שיכנס בחשבון הזה, גם עבר הירדן המזרחי; כמ"ש במכות (שם), "חברון ביהודה, כנגד בצר במדבר".
והגר"א הגיה "לרבות עבר הירדן, ומכוונות כשתי שורות שבכרם".
ואמר לנוס שמה , הוא הטעם להכין הדרך. שיבא ביושר לעיר מקלט, ולא יגלה מעיר לעיר, עד יגיע לעיר מקלט. רק (=אלא) יהיה דרך מכוון, שלא תהיה עיר מפסקת בינתים. ועל זה אמר, לנוס שמה .