התורה והמצוה על דברים יג יז
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ג • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יג יז:
פ.
אל תוך רחובה . הרחוב הוא מקום הקבוץ.
וברייתא זו כר"ע בסנהדרין שם, דאם אין רחוב עושין לה רחוב.
והיל"ל "אל רחובה " ! ולשון " אל תוך " - מציין שמקבץ מן הצדדיים אל התוך והאמצע. ועז"א, "היה רחובה חוצה לה וכו'".
פא.
ואת כל שללה - ולא ההקדשות, אף של הרשעים, כי הם שלל שמים וצריכים פדיון.
"ותרומות", מיירי בתרומה ביד כהן, שחל עליהם איסור עיר הנידחת, רק אין מזלזלים בה.
ותרומה ביד ישראל תנתן לכהן שבעיר אחרת.
וכן מעשר שני יגנז, משום דאקרי "קדש". ועיין בגמרא (סנהדרין קיב).
פב.
כליל לה' א-להיך . שדבר זה מרוצה לה'.
ובמ"ש והיתה תל עולם וכו' - למד יהושע להחרים את יריחו, ושיהיה תל עולם; וה' הסכים על ידו, כמ"ש ב (מדרש) רבה במדבר כג, וכמ"ש כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע . ר"ל, ואחר שהיה בדבר ה', הי"ל לדייק הלשון - “ את העיר את יריחו ", שאפילו עיר אחרת ע"ש יריחו אסור, וא"כ מזיד היה. ועיי"ש בסנהדרין קיג שבנה עיר אחרת ע"ש יריחו. וז"ש "יכול שוגג? ת"ל כדבר ה'".
פג.
לא תבנה עוד . לדעת ר"ע פי' " לא תבנה ” - כמו שהיתה, אבל מותר לעשות גנות ופרדסים, שע"ז מורה מלת " עוד ".
והספרי סותם כדעת ריה"ג, שאפילו גנות ופרדסים אסור. ופי' בגמ' דס"ל " עוד ” - לגמרי משמע. ר"ל, שע"ז שלא תבנה בבנין לבד א"צ מלת "עוד", שלשון בנה בדיוק הוא רק בנין. ודי שיאמר והיתה תל עולם לא תבנה . וע"כ שמלת "עוד” מציין כמלת "לעולם ועד" - שלא תבנה לנצח, ע"י שישאר שם חורבה לגמרי, עד שלא יבא לידי כך לבנות שם שום בנין. וכמ"ש גבי צור (יחזקאל כו יד) ונתתיך לצחיח סלע וגו', לא תבנה עוד .
<< · התורה והמצוה על דברים · יג · יז · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-13-17