התורה והמצוה על דברים יג טו

<< התורה והמצוה על דברים • פרק יג >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יג טו:

עה.

ודרשת וחקרת ושאלת היטב. הנה בסנהדרין מ למד ז' חקירות, בדרכי הלמודים ע"י גז"ש " היטב”, " היטב" עיי"ש. וזה עפמ"ש ב אילת השחר כט , איך היו דרכי חז"ל בלמודים אלה, עיי"ש בכל הפרק ההוא.

ובכ"ז כפי הנראה מלשון הספרי כאן, ובפרשת שופטים קמט ו בשופטים קצ , שלמד בדיקות מן - והנה אמת נכון הדבר, מבואר שהוציאו זה גם בדרך הפשט. כי עיקר החקירות הוא על הזמן ועל המקום, שאם א"י (=אינו יודע) באיזה זמן או באיזה מקום, הוא עדות שאי אתה יכול להזימה. ובמקום, לא יש רק (=אין אלא)חקירה אחת - "באיזה מקום". ובזמן שיש שש חקירות, ועז"א ודרשת וחקרת ושאלת - שכ"א מוסיף על חברו, הרי שלש חקירות; ומוסיף היטב , ר"ל - ודרשת היטב, וחקרת היטב, ושאלת היטב. הרי יש בכל א' שתי חקירות, שהם שש חקירות בשאלת הזמן. ועם שאלת המקום, שלא תמצא בה רק חקירה א' - הם ז' חקירות.

ולבל תאמר שמלת היטב אינו מוסב רק על " ושאלת" הסמוך לו, למדינן ממ"ש גבי יחיד העובד כו"ם (=כוכבים ומזלות) - ושמעת ודרשת היטב, וגבי עדים זוממים - ודרשו השופטים היטב , הרי שגם הדרישה צ"ל היטב. וביחוד בעדים זוממים - א"א להזימם בזולת ז' חקירות אלה, ולכן אם אמר "איני יודע” - עדותם בטלה.

ובדיקות למד הספרי, מן והנה אמת נכון הדבר , שלא כשטת הגמרא, שלמד מן ושאלת. וע"כ חפשו בגמ' דרכים אחרים ללמודים אלה.

עו.

נעשתה התועבה הזאת בקרבך . לקמן ( ראה יז ) אמר נעשתה התועבה הזאת בישראל . וכן אמר בכ”מ (=בכמה מקומות) כי נבלה עשה בישראל , רק מפני שבמקום דכתיב: " בישראל” יש להוציא גרים, כמ"ש בפי' ויקרא קצו . לכן תפס לשון " בקרבך”, ור"ל שהגרים מצטרפין להיות רוב העיר, שיהיה דינה כעיר הנדחת.





קיצור דרך: mlbim-dm-13-15