הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
דַּף הַיְּסוֹד לְסוֹף הַתְּפִלָּה בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז

---

---

"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי	דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית	סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
	מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד")	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי	דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית	סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"

---

---

סוף התפילה לשחרית ביום חול

עמודים 135-155.

סוֹף הַתְּפִלָּה

סוֹף תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[1] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

שִׁיר שֶׁל יוֹם

ששת המזמורים הבאים נקראים במשך השבוע, כל אחד ביומו.
בימי ראשון:

הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים כד

לְדָוִד מִזְמוֹר. לַייָ הָאָֽרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹֽשְׁבֵי בָהּ. כִּי הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶֽהָ. מִֽי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשׁוֹ. נְקִי כַפַּֽיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶֽיךָ יַעֲקֹב, סֶֽלָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְֽהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד. (ש"ץ) מִי הוּא זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת, הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶֽלָה.

קדיש יתום.

בימי שני:

הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים מח

שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹֽרַח. גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ, הַר קׇדְשׁוֹ. יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן, יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶֽלֶךְ רָב. אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶֽיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו. הֵֽמָּה רָאוּ, כֵּן תָּמָֽהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּֽזוּ. רְעָדָה אֲחָזָֽתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה. בְּרֽוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַֽעְנוּ, כֵּן רָאִֽינוּ בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ; אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶֽהָ עַד עוֹלָם, סֶֽלָה. דִּמִּֽינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּֽךָ, בְּקֶֽרֶב הֵיכָלֶֽךָ. כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים, כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶֽרֶץ; צֶֽדֶק מָלְאָה יְמִינֶֽךָ. יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַֽעַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ. סֹֽבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפֽוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶֽיהָ. שִֽׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶֽיהָ, לְמַֽעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן. (ש"ץ) כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ עוֹלָם וָעֶד; הוּא יְנַהֲגֵֽנוּ עַל מוּת.

קדיש יתום.

בימי שלישי:

הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים פב

מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶֽרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָֽוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶֽלָה. שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ. פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ. לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִֽינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּֽכוּ; יִמּֽוֹטוּ כׇּל מֽוֹסְדֵי אָֽרֶץ. אֲנִי אָמַֽרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּֽלוּ. (ש"ץ) קוּמָה אֱלֹהִים, שׇׁפְטָה הָאָֽרֶץ; כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם.

קדיש יתום.

בימי רביעי:

הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים צד; צה, א-ג

אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. עַד מָתַי רְשָׁעִים, יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ. יַבִּֽיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ. אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹֽגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ. וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. בִּֽינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ. הֲנֹֽטַע אֹֽזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם־יֹֽצֵר עַֽיִן הֲלֹא יַבִּיט. הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִֽיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת. יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָֽבֶל. אַשְׁרֵי הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶֽנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ. לְהַשְׁקִיט לוֹ מִֽימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב. כִּי עַד צֶֽדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב. מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. לוּלֵי יְיָ עֶזְרָֽתָה לִּי, כִּמְעַט, שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. אִם אָמַרְתִּי מָֽטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵֽנִי. בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶֽיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי. הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק. יָגֽוֹדּוּ עַל נֶֽפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ. וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי. וַיָּֽשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם; יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.

לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ. (ש"ץ) כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים.

קדיש יתום.

בימי חמישי:

הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים פא

לַמְנַצֵּֽחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף. הַרְנִֽינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּֽנוּ, הָרִֽיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָֽבֶל. תִּקְעוּ בַחֹֽדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּֽסֶה לְיוֹם חַגֵּֽנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם; שְׂפַת לֹא יָדַֽעְתִּי אֶשְׁמָע. הֲסִירֽוֹתִי מִסֵּֽבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹֽרְנָה. בַּצָּרָה קָרָֽאתָ וָאֲחַלְּצֶֽךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵֽתֶר רַֽעַם; אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה, סֶֽלָה. שְׁמַע עַמִּי, וְאָעִֽידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי. לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם; הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָֽבָה לִי. וָאֲשַׁלְּחֵֽהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם. לוּ עַמִּי שֹׁמֵֽעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּֽכוּ. כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִֽיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי. מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם. (ש"ץ) וַיַּאֲכִילֵֽהוּ מֵחֵֽלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ.

קדיש יתום.

בימי ששי:

הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים צג

יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ. (ש"ץ) עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד; לְבֵיתְךָ נַֽאֲוָה קֹּֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.

קדיש יתום.

---

---

"קַוֵּה אֶל ה'...", "אֵין כֵּﭏֹהֵֽינוּ..." וְכוּ' בְּאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל^[2]

קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ, כִּי אֵין בִּלְתֶּֽךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵֽינוּ. כִּי מִי אֱלֽוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵֽינוּ.

אֵין כֵּאלֹהֵֽינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵֽנוּ, אֵין כְּמַלְכֵּֽנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
מִי כֵאלֹהֵֽינוּ, מִי כַאדוֹנֵֽנוּ, מִי כְמַלְכֵּֽנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
נוֹדֶה לֵאלֹהֵֽינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵֽנוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּֽנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵֽנוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּֽנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵֽנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּֽנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִֽרוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים.

מסכת כריתות ו, א

פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת: הַצֳּרִי, וְהַצִּפֹּֽרֶן, הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה; מֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין; יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא; וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק; מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב; מַעֲלֵה עָשָׁן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה; יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

מסכת מגילה כח, ב

תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ: כׇּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכׇל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ. אַל תִּקְרָא הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.

מסכת ברכות סד, א

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכׇל בָּנַֽיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ. לְמַֽעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַֽעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן

אבלים:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל מָן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְּאַתְרָא [בארץ: קַדִּישָׁא] הָדֵן, וְדִי בְכׇל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא, חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין, וְחַיִּין אֲרִיכִין, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים טוֹבִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אָבֵל אחד שאמר קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן מוסיף כאן "בָּרְכוּ בָּתְרָא" (="בָּרְכוּ" האחרון) ביום שאין בו קריאת התורה:^[3]

בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.

הקהל עונה והאבל חוזר אחריו:

בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

---

---

[בחודש אלול תוקעים כאן בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. מפסיקים לתקוע בערב ראש השנה.]

את המזמור הבא ("לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי") קוראים מראש חודש אלול עד שמחת תורה:

תהלים כז

לְדָוִד. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵֽמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ. אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְיָ, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אׇהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ. שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת פָּנֶֽיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ; עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ, אַל תִּטְּשֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵֽנִי. הוֹרֵֽנִי יְיָ דַּרְכֶּֽךָ, וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר, לְמַֽעַן שׂוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי; כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶֽרֶץ חַיִּים. (ש"ץ) קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ.

קדיש יתום.

קוראים את המזמור הבא ("לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹֽרַח מִזְמֽוֹר") בבית האבל בשבעה; בארץ ישראל ובקצת קהילות בגולה קוראים אותו רק ביום שאומרים בו תחנון, ובימים אחרים קוראים את מזמור ט"ז ("מִכְתָּם לְדָוִד") במקומו.^[4]

תהלים מט

לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹֽרַח מִזְמֽוֹר. שִׁמְעוּ זֹאת, כׇּל הָעַמִּים; הַאֲזִֽינוּ, כׇּל־יֹֽשְׁבֵי חָֽלֶד. גַּם בְּנֵי אָדָם, גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַֽחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן. פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי. לָֽמָּה אִירָא בִּֽימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּֽנִי. הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּֽלוּ. אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ. וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם. וִיחִי עוֹד לָנֶֽצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּֽׁחַת. כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמֽוּתוּ, יַֽחַד כְּסִיל וָבַֽעַר יֹאבֵֽדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם. קִרְבָּם בָּתֵּֽימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר; קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. זֶה דַרְכָּם כֵּֽסֶל לָֽמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ, סֶֽלָה. כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָֽוֶת יִרְעֵם; וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּֽקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ. אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵֽנִי סֶֽלָה. אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ. כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ; וְיוֹדֻֽךָ כִּי תֵיטִיב לָֽךְ. תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵֽצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר. (ש"ץ) אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

קדיש יתום.

---

---

בארץ ישראל ובקצת קהילות בגולה נוהגים לקרוא את המזמור הבא ("מִכְתָּם לְדָוִד") בבית האבל בשבעה, ביום שאין בו תחנון.^[5]

תהלים טז

מִכְתָּם לְדָוִד. שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ. אָמַֽרְתְּ לַייָ: אֲדֹנָי אָֽתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶֽיךָ. לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ הֵֽמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל־חֶפְצִי־בָם. יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָֽרוּ; בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי. יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי; אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ, אֲשֶׁר יְעָצָֽנִי; אַף לֵילוֹת יִסְּרֽוּנִי כִלְיוֹתָי. שִׁוִּֽיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד; כִּי מִימִינִי, בַּל אֶמּוֹט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי, וַיָּֽגֶל כְּבוֹדִי; אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח. כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָֽׁחַת. (ש"ץ) תּוֹדִיעֵֽנִי אֹֽרַח חַיִּים; שֹֽׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶֽיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח.

קדיש יתום.

---

---

עֲשֶֽׂרֶת הַדִּבְּרוֹת

שמות כ, א-יז

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה לֵאמֹר:

א. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִֽיךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.

ב. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶֽסֶל וְכׇל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, וַאֲשֶׁר בַּמַּֽיִם מִתַּֽחַת לָאָֽרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תׇעׇבְדֵם, כִּי אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי.

ג. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

ד. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵֽׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כׇּל מְלַאכְתֶּֽךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַייָ אֱלֹהֶֽיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּֽךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּֽךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ. כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּֽנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן בֵּרַךְ יְיָ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵֽׁהוּ.

ה. כַּבֵּד אֶת אָבִֽיךָ וְאֶת אִמֶּֽךָ, לְמַֽעַן יַאֲרִכוּן יָמֶֽיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ נֹתֵן לָךְ.

ו. לֹא תִרְצָח.

ז. לֹא תִנְאָף.

ח. לֹא תִגְנֹב.

ט. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָֽׁקֶר.

י. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶֽךָ; לֹא תַחְמֹד אֵֽשֶׁת רֵעֶֽךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶֽךָ.

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים

א. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא בוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכׇל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכׇל הַמַּעֲשִׂים.

ב. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמֽוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֺהֵֽינוּ, הָיָה, הֹוֶה, וְיִהְיֶה.

ג. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֵינוֹ גוּף, וְלֺא יַשִּׂיגֽוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל.

ד. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן.

ה. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ.

ו. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכׇּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.

ז. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּבוּאַת משֶׁה רַבֵּֽנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו.

ח. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכׇּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵֽינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמשֶׁה רַבֵּֽנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

ט. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהִי מֻחְלֶֽפֶת, וְלֺא תְהִי תּוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

י. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, יוֹדֵֽעַ כׇּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכׇל מַחְשְׁבוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם.

יא. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֺתָיו, וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֺתָיו.

יב. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ; וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ, עִם כׇּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכׇל יוֹם שֶׁיָּבֹא.

יג. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים.

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי, יְיָ. קִוִּֽיתִי, יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי.

לְפֻרְקָנָךְ סַבֵּרִית, יְיָ. סַבֵּרִית, יְיָ, לְפֻרְקָנָךְ. יְיָ, לְפֻרְקָנָךְ סַבֵּרִית.

סוף התפילה למנחה ביום חול

עמודים 185-187.

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[6] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

סוף התפילה לערבית ביום חול

עמודים 213-219.

סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית

לספירת העומר בין פסח לשבועות ראו בעמ' 637.

בין פסח לשבועות סופרים כאן את סְפִירַת הָעֹֽמֶר.

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[7] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

את המזמור הבא ("לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי") קוראים מראש חודש אלול עד שמחת תורה:

תהלים כז

לְדָוִד. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵֽמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ. אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְיָ, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אׇהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ. שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת פָּנֶֽיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ; עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ, אַל תִּטְּשֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵֽנִי. הוֹרֵֽנִי יְיָ דַּרְכֶּֽךָ, וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר, לְמַֽעַן שׂוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי; כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶֽרֶץ חַיִּים. (ש"ץ) קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ.

קדיש יתום.

קוראים את המזמור הבא ("לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹֽרַח מִזְמֽוֹר") בבית האבל בשבעה; בארץ ישראל ובקצת קהילות בגולה קוראים אותו רק ביום שאומרים בו תחנון, ובימים אחרים קוראים את מזמור ט"ז ("מִכְתָּם לְדָוִד") במקומו.^[8]

תהלים מט

לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹֽרַח מִזְמֽוֹר. שִׁמְעוּ זֹאת, כׇּל הָעַמִּים; הַאֲזִֽינוּ, כׇּל־יֹֽשְׁבֵי חָֽלֶד. גַּם בְּנֵי אָדָם, גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַֽחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן. פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי. לָֽמָּה אִירָא בִּֽימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּֽנִי. הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּֽלוּ. אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ. וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם. וִיחִי עוֹד לָנֶֽצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּֽׁחַת. כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמֽוּתוּ, יַֽחַד כְּסִיל וָבַֽעַר יֹאבֵֽדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם. קִרְבָּם בָּתֵּֽימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר; קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. זֶה דַרְכָּם כֵּֽסֶל לָֽמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ, סֶֽלָה. כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָֽוֶת יִרְעֵם; וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּֽקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ. אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵֽנִי סֶֽלָה. אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ. כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ; וְיוֹדֻֽךָ כִּי תֵיטִיב לָֽךְ. תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵֽצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר. (ש"ץ) אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

---

---

בארץ ישראל ובקצת קהילות בגולה נוהגים לקרוא את המזמור הבא ("מִכְתָּם לְדָוִד") בבית האבל בשבעה, ביום שאין בו תחנון.^[9]

תהלים טז

מִכְתָּם לְדָוִד. שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ. אָמַֽרְתְּ לַייָ: אֲדֹנָי אָֽתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶֽיךָ. לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ הֵֽמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל־חֶפְצִי־בָם. יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָֽרוּ; בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי. יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי; אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ, אֲשֶׁר יְעָצָֽנִי; אַף לֵילוֹת יִסְּרֽוּנִי כִלְיוֹתָי. שִׁוִּֽיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד; כִּי מִימִינִי, בַּל אֶמּוֹט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי, וַיָּֽגֶל כְּבוֹדִי; אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח. כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָֽׁחַת. (ש"ץ) תּוֹדִיעֵֽנִי אֹֽרַח חַיִּים; שֹֽׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶֽיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח.

---

---

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

ספירת העומר

עמודים 637-645.

סְפִירַת הָעֹֽמֶר

מקיימים את מצוַת ספירת העומר לאחר תפילת ערבית, מהלילה השני של חג הפסח ועד הלילה לפני חג השבועות.

הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּנוּפָה, שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה; עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹֽמֶר.

1 הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
2 הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
3 הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
4 הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
5 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
6 הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
7 הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד לָעֹֽמֶר.
8 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
9 הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
10 הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
11 הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
12 הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
13 הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
14 הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר.
15 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
16 הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
17 הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
18 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
19 הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
20 הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
21 הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר.
22 הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
23 הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
24 הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
25 הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
26 הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
27 הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
28 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר.
29 הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
30 הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
31 הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
32 הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
33 הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
34 הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
35 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר.
36 הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
37 הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
38 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
39 הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
40 הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
41 הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
42 הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר.
43 הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.
44 הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר.
45 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
46 הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר.
47 הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
48 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר.
49 הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר.

אחרי ספירת העומר אומרים:

הָרַחֲמָן, הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. אָמֵן סֶֽלָה.

תהלים סז

לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ, סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר; וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם, סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָֽרֶץ.

 אָנָּא, בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה.
 קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵֽנוּ, טַהֲרֵֽנוּ, נוֹרָא.
 נָא, גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שׇׁמְרֵם.
 בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵם, צִדְקָתְךָ תָּמִיד גׇּמְלֵם.
 חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ.
 יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ.
 שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ, יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת.

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוּיתָֽנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעֹֽמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵֽנוּ מִקְּלִפּוֹתֵֽינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵֽינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּנוּפָה, שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה; עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹֽמֶר שֶׁסָּפַֽרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירָה, וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַֽעְלָה. אָמֵן סֶֽלָה.

סוף התפילה לערבית בשבת ויום טוב

עמודים 277-283.

יש נוהגים שהש"ץ מקדש כאן על היין בבית הכנסת:^[10]

סָבְרֵי מָרָנָן וְרַבּוֹתַי.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְרָֽצָה בָֽנוּ, וְשַׁבַּת קׇדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָֽנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָֽאֵי קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ וְאוֹתָֽנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכׇּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[11] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

את המזמור הבא ("לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי") קוראים מראש חודש אלול עד שמחת תורה:

תהלים כז

לְדָוִד. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵֽמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ. אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְיָ, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אׇהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ. שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת פָּנֶֽיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ; עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ, אַל תִּטְּשֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵֽנִי. הוֹרֵֽנִי יְיָ דַּרְכֶּֽךָ, וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר, לְמַֽעַן שׂוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי; כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶֽרֶץ חַיִּים. (ש"ץ) קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ.

קדיש יתום.

אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶֽרֶם כׇל יְצִיר נִבְרָא.
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי  וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.

המשך: קִדּוּשׁ לְלֵיל שַׁבָּת

סוף התפילה למוסף בשבת ויום טוב

עמודים 405-423.

סוֹף תְּפִלַּת מוּסָף

קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ, כִּי אֵין בִּלְתֶּֽךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵֽינוּ. כִּי מִי אֱלֽוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵֽינוּ.

אֵין כֵּאלֹהֵֽינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵֽנוּ, אֵין כְּמַלְכֵּֽנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
מִי כֵאלֹהֵֽינוּ, מִי כַאדוֹנֵֽנוּ, מִי כְמַלְכֵּֽנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
נוֹדֶה לֵאלֹהֵֽינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵֽנוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּֽנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵֽנוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּֽנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵֽנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּֽנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִֽרוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים.

מסכת כריתות ו, א

פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת: הַצֳּרִי, וְהַצִּפֹּֽרֶן, הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה; מֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין; יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא; וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק; מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב; מַעֲלֵה עָשָׁן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה; יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

משנה תמיד ז, ד

הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים: לַייָ הָאָֽרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹֽשְׁבֵי בָהּ.

בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ, הַר קׇדְשׁוֹ.

בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶֽרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.

בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ.

בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: הַרְנִֽינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּֽנוּ, הָרִֽיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט.

בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

מסכת מגילה כח, ב

תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ: כׇּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכׇל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ. אַל תִּקְרָא הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.

מסכת ברכות סד, א

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכׇל בָּנַֽיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ. אַל תִּקְרָא בָּנָֽיִךְ, אֶלָּא בּוֹנָֽיִךְ. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶֽךָ, וְאֵין־לָֽמוֹ מִכְשׁוֹל. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ. (ש"ץ) לְמַֽעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַֽעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן

אבלים:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל מָן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְּאַתְרָא [בארץ: קַדִּישָׁא] הָדֵן, וְדִי בְכׇל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא, חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין, וְחַיִּין אֲרִיכִין, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים טוֹבִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[12] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

שִׁיר הַכָּבוֹד

פותחים את ארון הקודש.
ש"ץ וקהל לסירוגין:

אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶֽיךָ נַפְשִׁי תַעֲרֹג.
 נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶֽךָ, לָדַֽעַת כׇּל רָז סוֹדֶֽךָ.
מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶֽךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶֽיךָ.
 עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת.
אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִֽיךָ, אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּֽיךָ.
 בְּיַד נְבִיאֶֽיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶֽיךָ, דִּמִּֽיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ.
גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶֽךָ, כִּנּוּ לְתֹֽקֶף פְּעֻלָּתֶֽךָ.
 דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ, וַיְשַׁוּֽוּךָ לְפִי מַעֲשֶֽׂיךָ.
הִמְשִׁילֽוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת, הִנְּךָ אֶחָד בְּכׇל דִּמְיוֹנוֹת.
 וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת.
זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רָב.
 חָבַשׁ כּֽוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ, הוֹשִֽׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרֽוֹעַ קׇדְשׁוֹ.
טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא, קְוֻצּוֹתָיו רְסִֽיסֵי לָֽיְלָה.
 יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לַעֲטֶֽרֶת צְבִי.
כֶּֽתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשוֹ, וְחַק עַל מֵֽצַח כְּבוֹד שֵׁם קׇדְשׁוֹ.
 לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִפְאָרָה, אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה.
מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחֻרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת.
 נְוֵה הַצֶּֽדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, יַעֲלֶה נָא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ.
סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶֽרֶת, וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶֽרֶת.
 עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶֽרֶת עִנְּדָם, מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְּעֵינָיו כִּבְּדָם.
פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו, וְקָרוֹב אֵלַי בְּקׇרְאִי אֵלָיו.
 צַח וְאָדוֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדוֹם, פּוּרָה בְּדׇרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם.
קֶֽשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו, תְּמוּנַת יְיָ לְנֶֽגֶד עֵינָיו.
 רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר.
רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, קוֹרֵא מֵרֹאשׁ; דּוֹר וָדוֹר, עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרוֹשׁ.
 שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶֽיךָ, וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶֽיךָ.
תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶֽרֶת, וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹֽרֶת.
 תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶֽיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קׇרְבָּנֶֽיךָ.
בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר.
 וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ, וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ.
יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶֽיךָ, כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶֽיךָ.

לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ, יְיָ, הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ.

קדיש יתום.

שִׁיר שֶׁל יוֹם

ביום טוב שלא חל בשבת אומרים שִׁיר שֶׁל יוֹם השייך ליום המתאים בשבוע.
בשבת אומרים:

הַיּוֹם יוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

תהלים צב

מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפׇעֳלֶֽךָ; בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ. (ש"ץ) עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.

קדיש יתום.

את המזמור הבא ("לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי") קוראים מראש חודש אלול עד שמחת תורה:

תהלים כז

לְדָוִד. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵֽמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ. אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְיָ, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אׇהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ. שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת פָּנֶֽיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ; עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ, אַל תִּטְּשֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵֽנִי. הוֹרֵֽנִי יְיָ דַּרְכֶּֽךָ, וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר, לְמַֽעַן שׂוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי; כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶֽרֶץ חַיִּים. (ש"ץ) קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ.

קדיש יתום.

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶֽרֶם כׇל יְצִיר נִבְרָא.
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי  וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.

המשך: קִדּוּשָׁא רַבָּה לְיוֹם שַׁבָּת

סוף התפילה למנחה בשבת ויום טוב

עמודים 461-475.

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[13] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

בשבתות בקיץ (בין פסח לראש השנה) אומרים "פִּרְקֵי אָבוֹת".

בשבתות בחורף (בין סוכות לפסח) קוראים את המזמורים הבאים.

תהלים קד

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ; יְיָ אֱלֹהַי, גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד; הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ. עֹֽטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה. הַמְקָרֶה בַמַּֽיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רֽוּחַ. עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. יָֽסַד אֶֽרֶץ עַל מְכוֹנֶֽיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ; עַל הָרִים יַֽעַמְדוּ מָֽיִם. מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. יַעֲלוּ הָרִים, יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַֽדְתָּ לָהֶם. גְּבוּל־שַֽׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָֽרֶץ. הַמְשַׁלֵּֽחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים; בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. יַשְׁקוּ כׇּל־חַיְתוֹ שָׂדָי; יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַֽיִם יִשְׁכּוֹן; מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו; מִפְּרִי מַעֲשֶֽׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָֽרֶץ. מַצְמִֽיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה, וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהֽוֹצִיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ. וְיַֽיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּֽׁמֶן; וְלֶֽחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּֽנוּ; חֲסִידָה, בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. עָשָׂה יָרֵֽחַ לְמוֹעֲדִים; שֶֽׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. תָּֽשֶׁת חֹֽשֶׁךְ וִֽיהִי לָֽיְלָה; בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר. הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּֽרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם. תִּזְרַח הַשֶּֽׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָֽרֶב. מָה רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִֽׂיתָ; מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ. זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָֽיִם, שָֽׁם־רֶֽמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת. שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַֽרְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּוֹ. כֻּלָּם אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ. תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. תַּסְתִּיר פָּנֶֽיךָ יִבָּהֵלוּן; תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. הַמַּבִּיט לָאָֽרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. אָשִֽׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי; אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ. יִתַּֽמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָֽרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קכ

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אֶל יְיָ, בַּצָּרָֽתָה לִּי, קָרָֽאתִי וַיַּעֲנֵֽנִי. יְיָ, הַצִּֽילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶֽׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. מַה יִּתֵּן לְךָ, וּמַה יֹּסִיף לָךְ, לָשׁוֹן רְמִיָּה. חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. אֽוֹיָה לִי, כִּי־גַֽרְתִּי מֶֽשֶׁךְ; שָׁכַֽנְתִּי עִם אׇהֳלֵי קֵדָר. רַבַּת שָֽׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם. אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר הֵֽמָּה לַמִּלְחָמָה.

תהלים קכא

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַֽיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶֽךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יְיָ שֹׁמְרֶֽךָ, יְיָ צִלְּךָ, עַל יַד יְמִינֶֽךָ. יוֹמָם הַשֶּֽׁמֶשׁ לֹא יַכֶּֽכָּה, וְיָרֵֽחַ בַּלָּֽיְלָה. יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶֽׁךָ. יְיָ יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶֽךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תהלים קכב

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. שָׂמַֽחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי, בֵּית יְיָ נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵֽינוּ בִּשְׁעָרַֽיִךְ, יְרוּשָׁלָֽיִם. יְרוּשָׁלַֽיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו. שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי־יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ. כִּי שָֽׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד. שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם; יִשְׁלָֽיוּ אֹהֲבָֽיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ. לְמַעַֽן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַֽעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.

תהלים קכג

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אֵלֶֽיךָ נָשָֽׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָֽיִם. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵֽינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ. חׇנֵּֽנוּ יְיָ חׇנֵּֽנוּ, כִּי רַב שָׂבַֽעְנוּ בוּז. רַבַּת שָׂבְעָה־לָּ֢הּ נַפְשֵֽׁנוּ הַלַּֽעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים.

תהלים קכד

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. לוּלֵי יְיָ שֶׁהָֽיָה לָֽנוּ, יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל. לוּלֵי יְיָ שֶׁהָֽיָה לָֽנוּ, בְּקוּם עָלֵֽינוּ אָדָם. אֲזַי חַיִּים בְּלָעֽוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּֽנוּ. אֲזַי הַמַּֽיִם שְׁטָפֽוּנוּ, נַֽחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵֽׁנוּ. אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵֽׁנוּ, הַמַּֽיִם הַזֵּידוֹנִים. בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָֽנוּ טֶֽרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. נַפְשֵֽׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים; הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַֽחְנוּ נִמְלָֽטְנוּ. עֶזְרֵֽנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.

תהלים קכה

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. הַבֹּטְחִים בַּייָ כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט, לְעוֹלָם יֵשֵׁב. יְרוּשָׁלַֽיִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כִּי לֹא יָנֽוּחַ שֵֽׁבֶט הָרֶֽשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַֽעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָֽתָה יְדֵיהֶם. הֵיטִֽיבָה, יְיָ, לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָֽוֶן; שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

תהלים קכו

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּֽינוּ, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ, הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע; בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

תהלים קכז

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַֽיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ; אִם יְיָ לֹא יִשְׁמׇר־עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. שָׁוְא לָכֶם, מַשְׁכִּֽימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי־שֶֽׁבֶת אֹכְלֵי לֶֽחֶם הָעֲצָבִים; כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא. הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּֽטֶן. כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אַשְׁרֵי הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם; לֹא יֵבֹֽשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּֽׁעַר.

תהלים קכח

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶֽךָ, בָּנֶֽיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹֽרַךְ גָּֽבֶר, יְרֵא יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַֽיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶֽיךָ; שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

תהלים קכט

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. רַבַּת צְרָרֽוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹֽאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. רַבַּת צְרָרֽוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא־יָֽכְלוּ לִי. עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִֽיכוּ לְמַעֲנִיתָם. יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים. יֵבֹֽשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן. יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר, וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַֽכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ.

תהלים קל

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִֽיךָ, יְיָ. אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶֽינָה אׇזְנֶֽיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר־יָהּ, אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַֽעַן תִּוָּרֵא. קִוִּֽיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָֽלְתִּי. נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּֽקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּֽקֶר. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ; כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו.

תהלים קלא

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. יְיָ , לֹא גָבַהּ לִבִּי, וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּֽכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּֽנִּי. אִם לֹא שִׁוִּֽיתִי וְדוֹמַֽמְתִּי, נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תהלים קלב

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ. אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב. אִם אָבֹא בְּאֹֽהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶֽרֶשׂ יְצוּעָי. אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה. עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב. הִנֵּה שְׁמַעֲנֽוּהָ בְאֶפְרָֽתָה, מְצָאנֽוּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר. נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו. קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶֽךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּֽךָ. כֹּהֲנֶֽיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶֽדֶק, וַחֲסִידֶֽיךָ יְרַנֵּֽנוּ. בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶֽךָ. נִשְׁבַּע יְיָ לְדָוִד, אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּֽנָּה; מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָֽךְ. אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶֽיךָ בְּרִיתִי, וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָֽךְ. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד; פֹּה אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִֽיהָ. צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶֽיהָ אַשְׂבִּֽיעַ לָֽחֶם. וְכֹהֲנֶֽיהָ אַלְבִּישׁ יֶֽשַׁע, וַחֲסִידֶֽיהָ רַנֵּן יְרַנֵּֽנוּ. שָׁם אַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן לְדָוִד, עָרַֽכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּֽשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ.

תהלים קלג

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶֽׁבֶת אַחִים גַּם יָֽחַד. כַּשֶּֽׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן, זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו. כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן; כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם.

תהלים קלד

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ, כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹֽדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.

פרקי אבות

עמודים 477-533.

פִּרְקֵי אָבוֹת

אומרים "פִּרְקֵי אָבוֹת" בשבתות בקיץ (בין פסח לראש השנה).

כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

פֶּֽרֶק רִאשׁוֹן

א. מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינָי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻֽׁעַ, וִיהוֹשֻֽׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרֽוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִֽידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.

ב. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶֽסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.

ג. אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ שׂוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַֽיִם עֲלֵיכֶם.

ד. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶֽזֶר, אִישׁ צְרֵדָה, וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן, אִישׁ יְרוּשָׁלַֽיִם, קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶֽזֶר, אִישׁ צְרֵדָה, אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַֽעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.

ה. יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן, אִישׁ יְרוּשָׁלַֽיִם, אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתֽוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶֽךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹֽמֶר בְּאֵֽשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם.

ו. יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּי הָאַרְבֵּלִי, קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כׇּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

ז. נִתַּי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.

ח. יְהוּדָה בֶּן טַבַּי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָֽׁטַח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּי אוֹמֵר: אַל תַּֽעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶֽיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶֽיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶֽיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶֽיךָ כְּזַכָּאִים, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.

ט. שִׁמְעוֹן בֶּן שָֽׁטַח אוֹמֵר: הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶֽיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר.

י. שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.

יא. אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחֽוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַֽיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמֽוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַֽיִם מִתְחַלֵּל.

יב. הִלֵּל וְשַׁמַּי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.

יג. הוּא הָיָה אוֹמֵר: נְגִיד שֶׁמָּא אֲבַד שְׁמֵהּ, וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵף, וּדְלָא יָלֵף קְטָלָא חַיָּב, וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף.

יד. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי; וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אָֽנִי; וְאִם לֹא עַכְשָׁו, אֵימָתָי.

טו. שַׁמַּי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶֽבַע, אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כׇּל הָאָדָם בְּסֵֽבֶר פָּנִים יָפוֹת.

טז. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוּת.

יז. שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר: כׇּל יָמַי גָּדַֽלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָֽאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא מִשְּׁתִיקָה, וְלֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכׇל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא.

יח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קיים: עַל הָאֱמֶת, וְעַל הַדִּין, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

פֶּֽרֶק שֵׁנִי

כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

א. רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶֽרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כׇּל שֶׁהִיא תִפְאֶֽרֶת לְעֹשֶֽׂהָ, וְתִפְאֶֽרֶת לוֹ מִן הָאָדָם; וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵֽע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֺת; וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶֽגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶֽגֶד הֶפְסֵדָהּ. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַֽעְלָה מִמְּךָ, עַֽיִן רוֹאָה, וְאֹֽזֶן שׁוֹמַֽעַת, וְכׇל מַעֲשֶֽׂיךָ בַּסֵּֽפֶר נִכְתָּבִין.

ב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּֽחַת עָוֺן; וְכׇל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶֽרֶת עָוֺן; וְכׇל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וְצִדְקָתָם עוֹמֶֽדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם.

ג. הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְצֹֽרֶךְ עַצְמָן; נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דׇּחֳקוֹ.

ד. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶֽךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ; בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶֽךָ.

ה. הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר; וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ; וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּֽיעַ לִמְקוֹמוֹ; וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹֽעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמֵֽעַ; וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה.

ו. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָֽרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְדָּן מְלַמֵּד, וְלֹא כׇּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.

ז. אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּֽלֶת אַחַת שֶׁצָּֽפָה עַל פְּנֵי הַמָּֽיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵיפְתְּ אֲטִיפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפָֽיִךְ יְטוּפוּן.

ח. הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר, מַרְבֶּה רִמָּה; מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְאָגָה; מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְשָׁפִים; מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת, מַרְבֶּה זִמָּה; מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים; מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חׇכְמָה; מַרְבֶּה עֵצָה, מַרְבֶּה תְבוּנָה; מַרְבֶּה צְדָקָה, מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ; קָֽנָה לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, קָֽנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

ט. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַׁמַּי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַֽדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶֽךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָֽרְתָּ.

י. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָֽיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי, וְאֵֽלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, רַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ.

יא. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם: רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בּוֹר סוּד, שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; רַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ; רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן חָסִיד; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל יְרֵא חֵטְא; רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כְּמַעְיָן הַמִתְגַּבֵּר.

יב. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כׇּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַֽיִם, וֶאֱלִיעֶֽזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִֽיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוֹל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כׇּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַֽיִם, וֶאֱלִיעֶֽזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִֽיעַ אֶת כֻּלָּם.

יג. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶֽרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: עַֽיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.

יד. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶֽרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּֽנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: עַֽיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם; אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רָע. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.

טו. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶֽיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נֽוֹחַ לִכְעוֹס, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶֽגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכׇל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.

טז. רַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵֽצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

יז. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶֽיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָּךְ, וְכׇל מַעֲשֶֽׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָֽיִם.

יח. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה; וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּֽעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶֽבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶֽרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶֽסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה; וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶֽךָ.

יט. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוּרוֹס, וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל וּמִי הוּא בַּֽעַל מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֶּם־לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶֽךָ.

כ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצֵר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַֽעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.

כא. הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶֽיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּֽנָּה. אִם לָמַֽדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּֽעַל מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֶּם־לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶֽךָ; וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

פֶּֽרֶק שְׁלִישִׁי

כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

א. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַֽיִן בָּֽאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַֽיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ב. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵֽהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.

ג. רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַֽיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַֽיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵֽהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵֽפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַֽיִם, מִנַּֽיִן אֲפִֽילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵֽעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.

ד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כׇּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ.

ה. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּֽיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּֽרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

ו. רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: כׇּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּֽנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּֽרֶךְ אָֽרֶץ; וְכׇל הַפּוֹרֵק מִמֶּֽנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּֽרֶךְ אָֽרֶץ.

ז. רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא, אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא, אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וּמִנַּֽיִן אֲפִילוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶֽרֶץ יְסָדָהּ. וּמִנַּֽיִן אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּקֶֽרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. וּמִנַּֽיִן אֲפִילוּ שְׁנַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵֽהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע. וּמִנַּֽיִן אֲפִילוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכׇל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶֽיךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ.

ח. רַבִּי אֶלְעָזָר, אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, אוֹמֵר: תֵֶּן־לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שָׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַֽנּוּ לָךְ.

ט. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּֽרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

י. רַבִּי דוֹסְתַּי בַּר יַנַּי, מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, אוֹמֵר: כׇּל הַשּׁוֹכֵֽחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר־לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶֽיךָ. יָכוֹל, אֲפִילוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפֶן יָסֽוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ; הָא, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ.

יא. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כׇּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶֽמֶת לְחׇכְמָתוֹ, חׇכְמָתוֹ מִתְקַיָּֽמֶת; וְכֹל שֶׁחׇכְמָתוֹ קוֹדֶֽמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חׇכְמָתוֹ מִתְקַיָּֽמֶת.

יב. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחׇכְמָתוֹ, חׇכְמָתוֹ מִתְקַיָּֽמֶת; וְכֹל שֶׁחׇכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חׇכְמָתוֹ מִתְקַיָּֽמֶת.

יג. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרֽוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶֽנּוּ, רֽוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶֽנּוּ; וְכֹל שֶׁאֵין רֽוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶֽנּוּ, אֵין רֽוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶֽנּוּ.

יד. רַבִּי דוֹסָא בֶּן הׇרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַֽיִן שֶׁל צׇהֳרַֽיִם, וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָֽרֶץ, מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

טו. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

טז. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ וְנֽוֹחַ לְתִשְׁחֹֽרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כׇּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.

יז. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִים אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה. מַסֹּֽרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹֽשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת; סְיָג לַחׇכְמָה שְׁתִיקָה.

יח. הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם, שֶׁנִּבְרָא בְצֶֽלֶם; חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַֽעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶֽלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּצֶֽלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם; חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַֽעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם. חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה; חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַֽעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶֽקַח טוֹב נָתַֽתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹֽבוּ.

יט. הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נָדוֹן, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.

כ. הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוֹדָה פְרוּשָׂה עַל כׇּל הַחַיִּים. הֶחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתֽוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶֽבֶת, וְכׇל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה; וְהַגַּבָּאִים מְחַזְּרִים תָּדִיר בְּכֹל יוֹם וְנִפְרָעִים מִן הָאָדָם, מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹֽכוּ. וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה.

כא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ; אִם אֵין דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חׇכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חׇכְמָה. אִם אֵין דַּֽעַת, אֵין בִּינָה; אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּֽעַת. אִם אֵין קֶֽמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶֽמַח.

כב. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כׇּל שֶׁחׇכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשׇׁרָשָׁיו מוּעָטִים, וְהָרֽוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָֽבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶֽרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. אֲבָל כׇּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחׇכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מוּעָטִים וְשׇׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִילוּ כׇּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַֽיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָֽבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵֽהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּֽרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּֽרִי.

כג. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת; תְּקוּפוֹת וְגֵמַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחׇכְמָה.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

פֶּֽרֶק רְבִיעִי

כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

א. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכׇּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִכׇּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּֽלְתִּי (כִּי עֵדְוֹתֶֽיךָ שִֽׂיחָה לִּי). אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵֽחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶֽיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה; וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, וּבֹזַי יֵקָֽלּוּ.

ב. בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּלַחֲמוּרָה) וּבוֹרֵֽחַ מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶֽרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶֽרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה.

ג. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכׇל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכׇל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם.

ד. רַבִּי לְוִיטַס, אִישׁ יַבְנֶה, אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רֽוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.

ה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: כׇּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַֽיִם בַּסֵּֽתֶר, נִפְרָעִים מִמֶּֽנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם.

ו. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד; וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

ז. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּֽעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וְאַל תַּעֲשֶֽׂהָ עֲטָרָה לְהִתְגַּדֶּל־בָּהּ, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפׇּר־בָּהּ. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. הָא לָמַֽדְתָּ, כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.

ח. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכׇל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת.

ט. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּֽנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבֽוּעַת שָׁוְא; וְהַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה, רָשָׁע וְגַס רֽוּחַ.

י. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד; וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵם רַשָּׁאִים וְלֹא אָֽתָּה.

יא. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כׇּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹֽנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹֽשֶׁר; וְכׇל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹֽשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹֽנִי.

יב. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵֽסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל רֽוּחַ בִּפְנֵי כׇל אָדָם. וְאִם בָּטַֽלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֶשׁ־לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדֶּֽךָ; וְאִם עָמַֽלְתָּ בַתּוֹרָה, יֶשׁ־לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן־לָךְ.

יג. רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קֽוֹנֶה לּוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קֽוֹנֶה לּוֹ קַטֵּגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.

יד. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: כׇּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.

טו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּֽוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶֽיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמָֽיִם.

טז. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן.

יז. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵן: כֶּֽתֶר תּוֹרָה, וְכֶֽתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶֽתֶר מַלְכוּת; וְכֶֽתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן.

יח. רַבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶֽיךָ, שֶׁחֲבֵרֶֽיךָ יְקַיְּמֽוּהָ בְיָדֶֽךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן.

יט. רַבִּי יַנַּי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵֽינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים, וְאַף לֹא מִיִּסּוֹרֵי הַצַּדִּיקִים.

כ. רַבִּי מַתִּתְיָה בֶן חֶֽרֶשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כׇּל אָדָם, וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשֻּׁעָלִים.

כא. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא; הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין.

כב. הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכׇּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹֽרַת רֽוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכׇּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.

כג. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְעַת כַּעְסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵֽהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ.

כד. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: בִּנְפֹל אֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּֽךָ, פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.

כה. אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶֽלֶד, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.

כו. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי, אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַֽיִן מִגִּתּוֹ; וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַֽיִן יָשָׁן.

כז. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ־בּוֹ: יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִילוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ.

כח. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

כט. הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן, לֵידַע וּלְהוֹדִֽיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל. הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּֽעַל דִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מִקַּח שֹֽׁחַד. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כׇּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כׇּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כׇּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כׇּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כׇּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

פֶּֽרֶק חֲמִישִׁי

כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

א. בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁמָּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.

ב. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹֽחַ, לְהוֹדִֽיעַ כַּמָּה אֹֽרֶךְ אַפַּֽיִם לְפָנָיו, שֶׁכׇּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל.

ג. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּֽחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִֽיעַ כַּמָּה אֹֽרֶךְ אַפַּֽיִם לְפָנָיו, שֶׁכׇּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִֽינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם.

ד. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִֽינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִֽיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ.

ה. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶֽשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם, וְעֶֽשֶׂר עַל הַיָּם.

ו. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶֽשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי.

ז. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: לֹא הִפִּֽילָה אִשָּׁה מֵרֵֽיחַ בְּשַׂר הַקֹּֽדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִֽיחַ בְּשַׂר הַקֹּֽדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַֽיִם, וְלֹא אֵרַע קֶֽרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ הַגְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרֽוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹֽמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּֽחֶם וּבְלֶֽחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַֽיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָֽיִם.

ח. עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶֽרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשוֹת, וְאֵֽלּוּ הֵן: פִּי הָאָֽרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּֽשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלֻּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה.

ט. שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹֽלֶם’ וְשִׁבְעָה בְּחָכָם: חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּֽנּוּ בְּחׇכְמָה (וּבְמִנְיָן), וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כְּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַֽעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת; וְחִלּוּפֵיהֶם בְּגֹֽלֶם.

י. שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה: מִקְצָתָם מְעַשְּׂרִים וּמִקְצָתָם אֵינָם מְעַשְּׂרִים, רָעָב שֶׁל בַּצֹּֽרֶת בָּא, מִקְצָתָם רְעֵבִים וּמִקְצָתָם שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּֽרֶת בָּא; וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא.

יא. דֶּֽבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶֽרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבֽוּעַת שָׁוְא וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל שְׁמִטַּת הָאָֽרֶץ.

יב. בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּֽבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית, וּבַשְּׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית; בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית; בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵּרוֹת שְׁבִיעִית; בְּמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶּֽזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים.

יג. אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד; שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי, רָשָׁע.

יד. אַרְבַּע מִדּוֹת בְּדֵעוֹת: נֽוֹחַ לִכְעֹס וְנֽוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְנֽוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד; נֽוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע.

טו. אַרְבַּע מִדּוֹת בְּתַלְמִידִים: מָהִיר לִשְׁמֹֽעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִשְׁמֹֽעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; מָהִיר לִשְׁמֹֽעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, זֶה חֵֽלֶק טוֹב; קָשֶׁה לִשְׁמֹֽעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, זֶה חֵֽלֶק רָע.

טז. אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע.

יז. אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ; עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ; הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד; לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע.

יח. אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּֽרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל; וּמַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מְשַׁמֶּֽרֶת, שֶׁמּוֹצִֽיאָה אֶת הַיַּֽיִן וְקוֹלֶֽטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים; וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִֽיאָה אֶת הַקֶּֽמַח וְקוֹלֶֽטֶת אֶת הַסֹּֽלֶת.

יט. כׇּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן.

כ. כׇּל מַחֲלֹֽקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹֽקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, זוֹ מַחֲלֹֽקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, זוֹ מַחֲלֹֽקֶת קֹֽרַח וְכׇל עֲדָתוֹ.

כא. כׇּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ; וְכׇל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרׇבְעָם בֶּן נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל חַטֹּאות יָרׇבְעָם אֲשֶׁר חָטָא, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.

כב. כׇּל מִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּֽלוּ הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ, וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַֽיִן טוֹבָה, וְרֽוּחַ נְמוּכָה, וְנֶֽפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ; עַֽיִן רָעָה, וְרֽוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶֽפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַֽׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה, אֱלֹהִים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַֽׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה, לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.

כג. יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּֽשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִֽיךָ שֶׁבַּשָּׁמָֽים. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵהִנֹּם, וּבוֹשׁ פָּנִים לְגַן עֵֽדֶן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ.

כד. הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶֽשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּֽחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לְזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשֽׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.

כה. בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפׇךְ־בַּהּ וַהֲפׇךְ־בַּהּ, דְּכֹֽלָּא בַּהּ, וּבַהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ, וּמִנַּהּ לָא תְזֽוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶֽנָּה.

כו. בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

פֶּֽרֶק שִׁשִּׁי

כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

א. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַי הוּא לוֹ: נִקְרָא רֵֽעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּֽחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּֽחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן; וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת. וְנֶהֱנִים מִמֶּֽנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲנִי בִינָה, לִי גְבוּרָה. וְנוֹתֶֽנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, וְחִקּוּר דִּין. וּמְגַלִּים לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק. וְהֹוֶה צָנֽוּעַ וְאֶֽרֶךְ רֽוּחַ, ומוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ. וּמְגַדַּלְתּוֹ ומְרוֹמַמְתּוֹ עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים.

ב. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכׇל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶֽזֶת וְאוֹמֶֽרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכׇּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: נֶֽזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָֽרַת טָֽעַם. וְאוֹמֵר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵֽמָּה, וְהַמִכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן־חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה; וְכׇל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַחֲלִיאֵל בָּמוֹת.

ג. הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּֽרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אֶחַת, אוֹ פָּסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחַת, צָרִיךְ לִנְהׇג־בּוֹ כָּבוֹד; שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹֽפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד, קְרָאוֹ רַבּוֹ, אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹֽמֶר: וּמַה דָּוִד מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹֽפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ, אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּֽרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אֶחַת, אוֹ פָּסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהׇג־בּוֹ כָּבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָֽלוּ, וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶֽקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹֽבוּ.

ד. כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶֽלַח תֹּאכֵל, וּמַֽיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָֽרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַֽעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ; אַשְׁרֶֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא.

ה. אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶֽךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד. יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאֲוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם; וְנֶאֱמָן הוּא בַּֽעַל מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֶּם־לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶֽךָ.

ו. גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה נִקְנֵית בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים, וְאֵֽלּוּ הֵן: בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹֽזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתׇֽיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטׇהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִבּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב בְּמִקְרָא, וּבְמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֹֽרֶךְ אַפַּֽיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוֹרִים; הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵֽחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵֽחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵֽעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַֽדְתָּ, כׇּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּֽאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּֽלֶךְ בְּשֵׁם מׇרְדְּכָי.

ז. גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶֽנֶת חַיִּים לְעוֹשֶֽׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכׇל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְאוֹמֵר: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּֽךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ. וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶֽיהָ מְאֻשָּׁר. וְאוֹמֵר: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶֽׁךָ, וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ. וְאוֹמֵר: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶֽרֶת תִּפְאֶֽרֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ. וְאוֹמֵר: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶֽיךָ, וְיוֹסִֽיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. וְאוֹמֵר: אֹֽרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד. וְאוֹמֵר: כִּי אֹֽרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִֽיפוּ לָךְ. וְאוֹמֵר: דְּרָכֶֽיהָ דַרְכֵי נֹֽעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם.

ח. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אוֹמֵר: הַנּוֹי, וְהַכֹּֽחַ, וְהָעֹֽשֶׁר, וְהַכָּבוֹד, וְהַחׇכְמָה, הַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה, וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲטֶֽרֶת תִּפְאֶֽרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶֽרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא. וְאוֹמֵר: תִּפְאֶֽרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה. וְאוֹמֵר: עֲטֶֽרֶת חֲכָמִים עׇשְׁרָם. וְאוֹמֵר: עֲטֶֽרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶֽרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם. וְאוֹמֵר: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַֽיִם, וְנֶֽגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵֽלּוּ שֶֽׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו.

ט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא: פַּֽעַם אַחַת הָיִֽיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּֽרֶךְ, וּפָֽגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָֽתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַֽרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי: רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָֽתָּה. אָמַֽרְתִּי לוֹ: מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָֽנִי. אָמַר לִי: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּֽנוּ בִּמְקוֹמֵֽנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶֽלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַֽרְתִּי לוֹ: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כׇּל כֶּֽסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵֽפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵל: טוֹב לִי תוֹרַת־פִּֽיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָֽסֶף. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּים לוֹ לְאָדָם לֹא כֶֽסֶף, וְלֹא זָהָב, וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשׇׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצֽוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶֽךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה; בְּשׇׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶֽיךָ, בַּקָּֽבֶר; וַהֲקִיצֽוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶֽךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוֹמֵר: לִי הַכֶּֽסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת.

י. חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְאֵֽלּוּ הֵן: תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַֽיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד מִנַּֽיִן, דִּכְתִיב: יְיָ קָנָֽנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶֽדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ מִנַּֽיִן, דִּכְתִיב: כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַֽיִם כִּסְאִי, וְהָאָֽרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי־זֶה בַֽיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי. וְאוֹמֵר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִֽׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶֽיךָ. אַבְרָהָם מִנַּֽיִן, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵֽהוּ וַיֹּאמַר, בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. יִשְׂרָאֵל מִנַּֽיִן, דִּכְתִיב: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ, יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִֽיתָ; וְאוֹמֵר: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּֽיִן, דִּכְתִיב: מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ; וְאוֹמֵר: וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ.

יא. כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי, וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. וְאוֹמֵר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

סוף התפילה לערבית במוצאי שבת

עמודים 537-549.

סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת

במוצאי שבת, אם לא חל מועד בשבוע הקרוב, לאחר תפילת העמידה הש"ץ אומר חצי קדיש ואז ממשיכים לומר "וִיהִי נֹֽעַם", "יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן", "וְאַתָּה קָדוֹשׁ". בתשעה באב שחל במוצאי שבת לא אומרים "וִיהִי נֹֽעַם" ו"יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן".

וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.

תהלים צא

יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.

וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֺא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ. וּמְקַבְּלִין דֵּן מִן דֵּן וְאָמְרִין: קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה, בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ; קַדִּישׁ עַל אַרְעָא, עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ; קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יְיָ צְבָאוֹת; מַלְיָא כׇל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ. וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ. וּנְטָלַתְנִי רוּחָא, וְשִׁמְעֵת בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּי מְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין: בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. יְיָ יִמְלֺךְ לְעוֹלָם וָעֶד. יְיָ מַלְכוּתֵהּ (קָאֵם) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יְיָ אֱלֺהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ, שׇׁמְרָה־זֹאת לְעוֹלָם, לְיֵֽצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ. וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֺא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֺא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ. צִדְקָתְךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם. בָּרוּךְ יְיָ, יוֹם יוֹם; יַעֲמׇס־לָֽנוּ, הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ, סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֺהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ. בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ; הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעׇבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק, וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה, וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה, לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לְמַֽעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֺא יִדֹּם; יְיָ אֱלֺהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים. וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ, כִּי לֺא עָזַֽבְתָּ דֹרְשֶֽׁיךָ, יְיָ. יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

ש"ץ:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

בין פסח לשבועות סופרים כאן את סְפִירַת הָעֹֽמֶר (עמ' 637).
בחנוכה הש"ץ מדליק כאן נרות בבית הכנסת.

בין פסח לשבועות סופרים כאן את סְפִירַת הָעֹֽמֶר.
בחנוכה הש"ץ מדליק כאן את הנרות בבית הכנסת.

וְיִתֶּן־לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַֽיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָֽרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ. יַעַבְדֽוּךָ עַמִּים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים; הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶֽיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּֽךָ; אֹרְרֶֽיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶֽיךָ בָּרוּךְ. וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּֽךָ, וְהָיִֽיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן־לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶֽרֶץ מְגֻרֶֽיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם. מֵאֵל אָבִֽיךָ וְיַעְזְרֶֽךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶֽךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַֽיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶֽצֶת תָּֽחַת, בִּרְכֹת שָׁדַֽיִם וָרָֽחַם. בִּרְכֹת אָבִֽיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶֽיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. וַאֲהֵֽבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּֽךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶֽךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ, שְׁגַר אֲלָפֶֽיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶֽךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת־לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכׇּל הָעַמִּים, לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ. וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כׇּל חֹֽלִי; וְכׇל מַדְוֵי מִצְרַֽיִם הָרָעִים, אֲשֶׁר יָדַֽעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכׇל שֹׂנְאֶֽיךָ.

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶֽרֶב הָאָֽרֶץ. יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם לָרֹב. יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶֽלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶֽךָ, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ. בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּֽךָ, שְׁגַר אֲלָפֶֽיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶֽךָ. יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶֽיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶֽךָ; וּבֵרַכְךָ בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ נֹתֵן לָךְ. יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, אֶת הַשָּׁמַֽיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶֽךָ; וְהִלְוִֽיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה. כִּי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט; וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹֽׁלוּ. אַשְׁרֶֽיךָ‏ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמֽוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶֽךָ, וַאֲשֶׁר־חֶֽרֶב גַּאֲוָתֶֽךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶֽיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵֽימוֹ תִדְרֹךְ.

מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ, וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי, כִּי גְאַלְתִּֽיךָ. רָנּוּ שָׁמַֽיִם, כִּי עָשָׂה יְיָ; הָרִֽיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָֽרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַֽעַר וְכׇל־עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר. גֹּאֲלֵֽנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים; לֹא תֵבֹֽשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד־עֽוֹלְמֵי עַד. אֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבֽוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹֽשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶֽרֶב יִשְׂרָאֵל אָֽנִי, וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵין עוֹד; וְלֹא יֵבֹֽשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵֽאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן; הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכׇל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי, אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד; כִּי עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם־מַֽיִם בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא: הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו; הַזְכִּֽירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ. זַמְּרוּ יְיָ, כִּי גֵאוּת עָשָׂה; מוּדַֽעַת זֹאת בְּכׇל הָאָֽרֶץ. צַהֲלִי וָרֹֽנִּי, יוֹשֶֽׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה קִוִּֽינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵֽנוּ; זֶה יְיָ קִוִּֽינוּ לוֹ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.

בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּֽיךָ חֹֽסֶן יְשׁוּעֹת, חׇכְמַת וָדָֽעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ. וַיְהִי דָוִד לְכׇל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ. פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב־לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. וַיֹּֽאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל: הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל; חָלִֽילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַֽרְצָה, כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה; וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן, וְלֹא מֵת. וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן, וּבָֽאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּֽׂיגוּ, וְנָֽסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה. וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לִשְׁמֹֽעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו; וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָֽיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו. וְרֽוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי, רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים; לְךָ דָוִיד, וְעִמְּךָ בֶן־יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶֽךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶֽיךָ; וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד, וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם, וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

מסכת מגילה לא, א

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹֽׁחַד. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָֽתֶת־לוֹ לֶֽחֶם וְשִׂמְלָה. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ: וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל־רֽוּחַ, לְהַחֲיוֹת רֽוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִֽׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ; סֹֽלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קׇדְשׁוֹ.

יְהִי יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עִמָּֽנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵֽינוּ, אַל יַעַזְבֵֽנוּ וְאַל יִטְּשֵֽׁנוּ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶֽיהָ, וַיָּֽשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵֽדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּֽצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

תהלים קכח

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶֽךָ, בָּנֶֽיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹֽרַךְ גָּֽבֶר, יְרֵא יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַֽיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶֽיךָ; שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

יש נוהגים שהש"ץ מבדיל כאן בבית הכנסת:

סָבְרֵי מָרָנָן וְרַבּוֹתַי.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּר אַתָּה, יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֽדֶשׁ לְחֹל.בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִילְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ; הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְקֹֽדֶשׁ.

מסיימים את תפילת ערבית ב"עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ" (עמ' 213).

מסיימים את תפילת ערבית ב"עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ".

בבית הכנסת מסיימים את תפילת ערבית ב"עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ". (הוראה לשימוש בסוף הדף של הבדלה)

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.^[14] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

את המזמור הבא ("לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי") קוראים מראש חודש אלול עד שמחת תורה:

תהלים כז

לְדָוִד. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵֽמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ. אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְיָ, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אׇהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ. שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת פָּנֶֽיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ; עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ, אַל תִּטְּשֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵֽנִי. הוֹרֵֽנִי יְיָ דַּרְכֶּֽךָ, וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר, לְמַֽעַן שׂוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי; כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶֽרֶץ חַיִּים. (ש"ץ) קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ.

קדיש יתום.

קוראים את המזמור הבא ("לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹֽרַח מִזְמֽוֹר") בבית האבל בשבעה; בארץ ישראל ובקצת קהילות בגולה קוראים אותו רק ביום שאומרים בו תחנון, ובימים אחרים קוראים את מזמור ט"ז ("מִכְתָּם לְדָוִד") במקומו.^[15]

תהלים מט

לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹֽרַח מִזְמֽוֹר. שִׁמְעוּ זֹאת, כׇּל הָעַמִּים; הַאֲזִֽינוּ, כׇּל־יֹֽשְׁבֵי חָֽלֶד. גַּם בְּנֵי אָדָם, גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַֽחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן. פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי. לָֽמָּה אִירָא בִּֽימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּֽנִי. הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּֽלוּ. אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ. וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם. וִיחִי עוֹד לָנֶֽצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּֽׁחַת. כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמֽוּתוּ, יַֽחַד כְּסִיל וָבַֽעַר יֹאבֵֽדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם. קִרְבָּם בָּתֵּֽימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר; קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. זֶה דַרְכָּם כֵּֽסֶל לָֽמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ, סֶֽלָה. כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָֽוֶת יִרְעֵם; וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּֽקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ. אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵֽנִי סֶֽלָה. אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ. כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ; וְיוֹדֻֽךָ כִּי תֵיטִיב לָֽךְ. תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵֽצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר. (ש"ץ) אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

---

---

בארץ ישראל ובקצת קהילות בגולה נוהגים לקרוא את המזמור הבא ("מִכְתָּם לְדָוִד") בבית האבל בשבעה, ביום שאין בו תחנון.^[16]

תהלים טז

מִכְתָּם לְדָוִד. שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ. אָמַֽרְתְּ לַייָ: אֲדֹנָי אָֽתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶֽיךָ. לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ הֵֽמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל־חֶפְצִי־בָם. יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָֽרוּ; בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי. יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי; אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ, אֲשֶׁר יְעָצָֽנִי; אַף לֵילוֹת יִסְּרֽוּנִי כִלְיוֹתָי. שִׁוִּֽיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד; כִּי מִימִינִי, בַּל אֶמּוֹט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי, וַיָּֽגֶל כְּבוֹדִי; אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח. כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָֽׁחַת. (ש"ץ) תּוֹדִיעֵֽנִי אֹֽרַח חַיִּים; שֹֽׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶֽיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח.

---

---

קַדִּישׁ יָתוֹם

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

ברכת הלבנה

עמודים 561-565.

בִּרְכַּת הַלְּבָנָה

בחוץ לאור הלבנה המתחדשת:

תהלים קמח, א-ו

הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ כׇל מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל צְבָאָו. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ. וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.

מסכת סנהדרין מב, א

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם; פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶֽרֶת תִּפְאֶֽרֶת לַעֲמֽוּסֵי בָֽטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים.

בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ קוֹנֵךְ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ.

כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי וְאֵינִי יָכֹל לִנְגֹּֽעַ בָּךְ, כָּךְ לֹא יוּכְלוּ כׇּל אוֹיְבַי לִנְגֹּֽעַ בִּי לְרָעָה.

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ, יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן.

כָּאָֽבֶן יִדְּמוּ, זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל, וָפַֽחַד אֵימָֽתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל.

דָּוִד מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.

מברכים איש את רעהו:

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם.

סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָֽנוּ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹֽפֶר הָאַיָּלִים; הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּֽיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.

תהלים קכא

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַֽיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶֽךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יְיָ שֹׁמְרֶֽךָ, יְיָ צִלְּךָ, עַל יַד יְמִינֶֽךָ. יוֹמָם הַשֶּֽׁמֶשׁ לֹא יַכֶּֽכָּה, וְיָרֵֽחַ בַּלָּֽיְלָה. יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶֽׁךָ. יְיָ יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶֽךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תהלים קנ

הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב. הַלְלֽוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; הַלְלוּ־יָהּ.

סנהדרין מב, א

תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִלְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם פַּֽעַם אַחַת בַּחֹֽדֶשׁ, דַּיָּם. אָמַר אַבַּיֵּי: הִלְכָּךְ, צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעֻמָּד.

מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּֽקֶת עַל דּוֹדָהּ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, לְמַלְּאוֹת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט; וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קֹֽדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים. וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם. אָמֵן.

תהלים סז

לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ, סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר; וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם, סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָֽרֶץ.

קדיש יתום.

הערות

1. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
2. בנוסח אשכנז של ארץ ישראל נוהגים בסוף התפילה בימי חול לומר: "קַוֵּה אֶל ה'...", "אֵין כֵּﭏֹהֵֽינוּ...", "פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת...", "תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ...", "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר...", קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן, וגם "בָּרְכוּ..." ביום שאין בו קריאת התורה. יש נוהגים לומר אותם כאן מיד אחרי שיר של יום, ולפני תקיעת השופר בחודש אלול ומזמור כ"ז ("לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי"); ויש נוהגים לומר אותם בסוף התפילה ממש (אחרי כל המזמורים). מקור המנהג להוסיפם בימי חול בהשפעתם של עדות המזרח והחסידים; ואילו במנהג אשכנז הוותיק אומרים אותם בשבתות וימים טובים בלבד, וכך נהוג עד היום בחו"ל (ולכן בסידור בירנבוים הם אינם מובאים בשחרית של חול). אמנם גם בארץ ישראל לא נהגו לומר "הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ..." בימי חול, אלא בשבת ויום טוב בלבד (וראו על כך בספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצינסקי, סימן א' סעיף י"ב [עמ' כא]).
3. לא נהגו לומר "בָּרְכוּ בָּתְרָא" במנהג אשכנז הוותיק, ולא אומרים אותו בחו"ל. האשכנזים הפרושים בארץ ישראל הוסיפו אותו בהשפעתם של עדות המזרח והחסידים, אך רק ביום שאין בו קריאת התורה, כי ביום שיש בו קריאת התורה גם המאחרים כבר שמעו "ברכו" ואין להם צורך להשלים.
4. מקורו של המנהג לקרוא את מזמור מ"ט ("שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים") בבאר הגולה, שמביא את מנהג הספרדים. לגבי קריאתו רק ביום שאומרים בו תחנון (והחלפתו במזמור ט"ז ["מִכְתָּם לְדָוִד"] ביום שאין אומרים בו תחנון), ראו שו"ת במראה הבזק ח"ד סימן ח', וכך מקובל לעשות בבתי הכנסת בארץ ישראל. יש גם סידורים ישנים בנוסח אשכנז של חו"ל שכתוב בהם לעשות כך (כמו כאן). אך בסידורים רבים אחרים בנוסח אשכנז של חו"ל (כולל בירנבוים) מביאים את מזמור מ"ט בלבד, ואינם מזכירים כלל שיש להחליפו ב"מִכְתָּם לְדָוִד" ביום שאין אומרים בו תחנון.
5. מזמור ט"ז ("מִכְתָּם לְדָוִד") אינו מובא כלל בסידורים רבים של נוסח אשכנז בחו"ל (ראו על כך בהערה הקודמת); מכיוון שהוא נחוץ למתפללים בארץ וחלק מהמתפללים בחו"ל, אך הוא חסר בסידור בירנבוים, ערכנו אותו כאן לפי שיטתו וסגנונו. יושם לב שבמנהג אשכנז המערבי קוראים את מזמור ט"ז תמיד בבית האבל, גם בימים שאומרים בהם תחנון, ולא קוראים כלל את מזמור מ"ט (ראו על כך בסידור עולת תמיד וכן כאן וכאן).
6. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
7. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
8. מקורו של המנהג לקרוא את מזמור מ"ט ("שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים") בבאר הגולה, שמביא את מנהג הספרדים. לגבי קריאתו רק ביום שאומרים בו תחנון (והחלפתו במזמור ט"ז ["מִכְתָּם לְדָוִד"] ביום שאין אומרים בו תחנון), ראו שו"ת במראה הבזק ח"ד סימן ח', וכך מקובל לעשות בבתי הכנסת בארץ ישראל. יש גם סידורים ישנים בנוסח אשכנז של חו"ל שכתוב בהם לעשות כך (כמו כאן). אך בסידורים רבים אחרים בנוסח אשכנז של חו"ל (כולל בירנבוים) מביאים את מזמור מ"ט בלבד, ואינם מזכירים כלל שיש להחליפו ב"מִכְתָּם לְדָוִד" ביום שאין אומרים בו תחנון.
9. מזמור ט"ז ("מִכְתָּם לְדָוִד") אינו מובא כלל בסידורים רבים של נוסח אשכנז בחו"ל (ראו על כך בהערה הקודמת); מכיוון שהוא נחוץ למתפללים בארץ וחלק מהמתפללים בחו"ל, אך הוא חסר בסידור בירנבוים, ערכנו אותו כאן לפי שיטתו וסגנונו. יושם לב שבמנהג אשכנז המערבי קוראים את מזמור ט"ז תמיד בבית האבל, גם בימים שאומרים בהם תחנון, ולא קוראים כלל את מזמור מ"ט (ראו על כך בסידור עולת תמיד וכן כאן וכאן).
10. כך בסידור בירנבוים; וראו שו"ע או"ח סימן רס"ט.
11. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
12. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
13. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
14. בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.
15. מקורו של המנהג לקרוא את מזמור מ"ט ("שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים") בבאר הגולה, שמביא את מנהג הספרדים. לגבי קריאתו רק ביום שאומרים בו תחנון (והחלפתו במזמור ט"ז ["מִכְתָּם לְדָוִד"] ביום שאין אומרים בו תחנון), ראו שו"ת במראה הבזק ח"ד סימן ח', וכך מקובל לעשות בבתי הכנסת בארץ ישראל. יש גם סידורים ישנים בנוסח אשכנז של חו"ל שכתוב בהם לעשות כך (כמו כאן). אך בסידורים רבים אחרים בנוסח אשכנז של חו"ל (כולל בירנבוים) מביאים את מזמור מ"ט בלבד, ואינם מזכירים כלל שיש להחליפו ב"מִכְתָּם לְדָוִד" ביום שאין אומרים בו תחנון.
16. מזמור ט"ז ("מִכְתָּם לְדָוִד") אינו מובא כלל בסידורים רבים של נוסח אשכנז בחו"ל (ראו על כך בהערה הקודמת); מכיוון שהוא נחוץ למתפללים בארץ וחלק מהמתפללים בחו"ל, אך הוא חסר בסידור בירנבוים, ערכנו אותו כאן לפי שיטתו וסגנונו. יושם לב שבמנהג אשכנז המערבי קוראים את מזמור ט"ז תמיד בבית האבל, גם בימים שאומרים בהם תחנון, ולא קוראים כלל את מזמור מ"ט (ראו על כך בסידור עולת תמיד וכן כאן וכאן).