קטגוריה:הושע ד טו
נוסח המקרא
אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה
אִם זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אַל יֶאְשַׁם יְהוּדָה וְאַל תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן וְאַל תִּשָּׁבְעוּ חַי יְהוָה.
אִם־זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְאַל־תָּבֹ֣אוּ הַגִּלְגָּ֗ל וְאַֽל־תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְאַל־תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־יְהֹוָֽה׃
אִם־זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְ/אַל־תָּבֹ֣אוּ הַ/גִּלְגָּ֗ל וְ/אַֽל־תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְ/אַל־תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ואל תבואו" - בני יהודה הגלגל ובלבד שלא יבואו בני יהודה הגלגל ששם י' השבטים עובדים שנאמר כל רעתם בגלגל (לקמן ט) בגלגל הרבו לפשוע (עמוס ד)
"ואל תעלו בית און" - הוא בית אל שהעמיד שם ירבע' את העגלי'
"ואל תשבעו" - עמהם חי ה' כי אם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו (ירמיהו ה) כשהיו נשבעים בשקר היו מזכירים שם שמים וכשהיו נשבעין באמת נשבעים בשם הבעליםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יאשם" - מלשון אשמה
מצודת דוד
"ואל תשבעו" - אחר שאינכם עובדים לה' מה לכם לשבע בשמו כי לבד העובד את ה' ראוי לשבע בשמו כמ"ש ואותו תעבוד ובשמו תשבע (דברים ו) אבל מי שאינו עובדו ונשבע בו תחשב לבזיון
"בית און" - הוא בית אל ושם העמיד ירבעם את העגל ולכן כנהו לגנאי
"ואל תבואו הגלגל" - ר"ל לא היה לך לבא אל הגלגל מקום העבודת כוכבים כמ"ש וכל רעתם בגלגל (לקמן ט) וכאומר וכי על ידי יהודה באת הגלגל היה לך לשבת בית
"אם זונה וגו'" - אם ישראל זנו אחרי עבודת כוכבים אין בזה אשמה על יהודה עם שעל ידי שנלחמו עמהם נמנעו לבא לבית המקדש שהוא במלכות יהודה מ"מ לא הדיחם אחר העבודת כוכביםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
להתנתק - כדי לא להתקלקל
הושע ד טו-טז: " "אם זונה אתה ישראל" "-" "אל יאשם יהודה" "," "ואל תבואו הגלגל" "," "ואל תעלו בית און" "," "ואל תשבעו חי ה" "'" ". " "כפרה סוררה סרר ישראל" "," "על" "-" "כן ירעם ה" "'" "ככבש במרחב" "..." ". למי פונות המילים המודגשות , ומה משמעותן ?
1. המילים הראשונות בפסוק טו פונות בבירור לבני ממלכת ישראל - מלכות שומרון - שבה חי ופעל הנביא הושע . לכן פירש מצודת דוד , שהקטע כולו פונה לבני ממלכת ישראל ואומר להם " אם אתם חוטאים בזנות - אל תאשימו את יהודה ; אמנם , בגלל המלחמה שביניכם , לא יכולתם לעלות לבית המקדש שנמצא בתחום יהודה , אבל זה לא תירוץ לחטוא , כי בני יהודה לא הכריחו אתכם ללכת לעבוד אלילים בגלגל ובבית אוון ". מדוע הזכיר הנביא דווקא את הגלגל ואת בית אוון (= בית אל )? - על - פי ספר עמוס , נראה ששני המקומות הללו היו מקומות פולחן שבהם בני ישראל עשו פשעים ( עמוס ד ד): " "בואו בית" "-" "אל" "ופשעו" "," "הגלגל " "-" "הרבו לפשוע" ";" "והביאו לבקר זבחיכם" "," "לשלשת ימים מעשרתיכם" ".
- אולם , המוקד העיקרי של עבודת האלילים במלכות שומרון , מלבד בית - אל , היה דן - שם הציב ירבעם את העגל השני ; ולכן אין זה ברור מדוע הושע לא הזכיר אותו .
2. אך יש עוד דבר משותף לשני המקומות הללו - גלגל ובית אוון נמצאו בדרום ממלכת שומרון , ליד הגבול שבין שומרון לבין יהודה . לכן ייתכן שכוונת הנביא היא " אם אתם חוטאים בזנות - אל תקלקלו גם את יהודה ; אל תעשו את הפשעים שלכם בערים הסמוכות לגבול יהודה , כדי שבני יהודה לא יראו אתכם ולא יתפתו להצטרף אליכם ; ואל תישבעו בשם ה ' כדי שבני יהודה לא יחשבו שאתם עובדים את ה ', שלא יחשבו שהפשעים שלכם מהווים דרך לגיטימית לעבוד את ה '".
- אולם, לפי פירוש זה קשה להבין את הפסוקים הבאים, שמדברים על ישראל בגוף שלישי.
3. לכן ייתכן (כדברי מלבי"ם), שהמילים המודגשות מופנות אל בני ממלכת יהודה , ומטרת הנביא היא להזהיר אותם שלא יושפעו מחטאי ממלכת ישראל : " "ואל תבואו הגלגל" "," "ואל תעלו בית און" " - אל תבואו למקומות שבהם בני ממלכת ישראל כביכול עובדים את ה ', כי המקומות הללו מלאים פשעים ( כמו שאמר עמוס ).
לפי זה, אפשר לפרש את סוף הפסוק " "ואל תשבעו חי ה'" "" " בשתי דרכים: אחת - ע"פ רש"י כאן - "ואל תישבעו עמהם חי ה'"; אל תשתתפו בטקסים שבהם הם נשבעים בשם ה', כי זו רק רמאות, הם לא באמת מאמינים בה'. והשניה - ע"פ רש"י רות ג יג - אל תחשבו שאתם יכולים להשביע את היצר שלכם שלא יתגבר עליכם ( כמו שבועז השביע את יצרו כשהיה עם רות בגורן ), כי לא תצליחו, היצר חזק מדי ואתם תתפתו ללכת בדרכם הרעה.
בהמשך הקטע , הנביא מסביר לבני יהודה , שלא כדאי להם ליצור קשרים קרובים מדי לממלכת ישראל :
- ד 16: " "כי כפרה סוררה סרר ישראל" "," "עתה ירעם ה'" "" "ככבש במרחב" ":
- אמנם ממלכת ישראל היא גדולה וחזקה כמו "פרה" ,
- אבל הם "סררו" = מרדו ועזבו את ה ', ולכן ה '
- יהפוך אותם "לכבש" קטן וחלש , כלומר , יקטין את שטחם ואת כוחם ,
- "וירעה" אותם כמו "כבש" בודד "במרחב" גדול ( ע "
- ע אשמת הצאן , הפרה שהפכה לכבש )
- ד 17: " "חבור עצבים אפרים" "," "הנח לו" ": אל תחשבו שתצליחו לקרב את בני אפרים לעבודת ה ', כי בני אפרים מחוברים חזק לעצבים (= לאלילים ), ולכן כל שאתם יכולים לעשות הוא - להניח להם לנפשם , לא לנסות להחזיר אותם למוטב ולא להתערב איתם , כדי שלא תושפעו מהם לרעה ( לגבי פירוש חז"ל לפסוק זה ע' כאן
-
- ד 18: " "סר סבאם" "," "הזנה הזנו" "," "אהבו הבו קלון מגיניה" " - מנהיגיה של ממלכת שומרון , האמורים להגן עליה מהתדרדרות רוחנית , הם שיכורים ומכורים לטיפה המרה ( סר = מר ); הם זונים בעצמם ומזנים אחרים , ויזנו גם אתכם ; הם אוהבים לתת ( הבו ) קלון לאנשים אחרים , והם יביאו קלון גם עליכם , אם תתחברו אליהם .
-
- ד 19: " "צרר רוח אותה בכנפיה" "," "ויבושו מזבחותם" " -
- "רוח" זנונים ( שנזכרה בפסוק יא) "צוררת" =
- מטילה מצור "בכנפיה" על ממלכת שומרון ; הרוח חוסמת אותם ואינה מאפשרת להם להתקרב אל ה ';
- גם "הזבחים" שהם זובחים לה '
- הם "יבשים" ואין בהם טעם וכוונה אמיתיים ; ולכן אין טעם להתקרב אליהם .
עוד על יחסי ישראל ויהודה בזמן הושע ניתן לקרוא כאן, בחלק ב .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-23.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "הושע ד טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.