מ"ג הושע ד יד


<< · מ"ג הושע · ד · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־אֶפְק֨וֹד עַל־בְּנוֹתֵיכֶ֜ם כִּ֣י תִזְנֶ֗ינָה וְעַל־כַּלּֽוֹתֵיכֶם֙ כִּ֣י תְנָאַ֔פְנָה כִּי־הֵם֙ עִם־הַזֹּנ֣וֹת יְפָרֵ֔דוּ וְעִם־הַקְּדֵשׁ֖וֹת יְזַבֵּ֑חוּ וְעָ֥ם לֹֽא־יָבִ֖ין יִלָּבֵֽט׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

לָא אַסְעַר עַל בְּנָתְכוֹן אֲרֵי מְזַנְיָן וְעַל כַּלָתְכוֹן אֲרֵי מְנַיְפָן אֲרֵי אִינוּן עִם זַנְיָתָא מִסְתַּיְעָן וְעִם נַפְקַת בָּרָא אָכְלִין וְשָׁתָן וְעִם דָרָא דְלָא אִסְתַּכַּל בְּאוֹרַיְתָא הֲלָא אִתְרַטָשׁ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא אפקוד על בנותיכם" - עוד לבדקן במים המרים כשתזנינה למה כי בעליהם עם זונות יפרדו וכאשר אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו

"יפרדו" - ת"י מסתייען לשון סיעה כלומר מתחברין אתם לשתות יין ומנחם חברו אצל עבשו פרודות שהם חביות יין

"ועם לא יבין ילבט" - אחרי שאינכם נותנין לב להבין לפיכך תתלבטו ללקות פורענות ליבוט ל' טורח הדרך וליאות משא דילשי"ר בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועם לא יבין ילבט" - ר"ל והואיל והם עם אשר לא יבין לכן ילבט ויכשל

"יזבחו" - זבחי שמחה לאכול עמהן

"לא אפקוד" - לא אזכור על בנותיכם אשר תזנינה לשלם להן גמול וכן על כלותיכם ופי' כי הן לומדת מאביהן כי הם ילכו עם הזונות ויפרדו מן האנשים להתיחד עמהן 

מצודת ציון

"יפרדו" - ענין הפרשה כמו הפרד נא מעלי (בראשית י"ג)

"הקדשות" - הזונות כמו לא תהיה קדשה (דברים כ"ג)

"ילבט" - ענין כשלון ויגיעה כמו ואויל שפתים ילבט (משלי י)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא", ואני "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה" כי אין העון תלוי בהבנות רק באבותיהם שמהם למדו לעשות זאת, כי "הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו", שעם הקדשות שהם מזומנים לזנות והם הזונות בפרהסיא עמהם יזבחו, שהזבוח היה בפרהסיא וברוב עם כמ"ש על ראשי ההרים יזבחו, והיו מזנים עם הקדשות שהיו ג"כ מזומנות לע"ז, (כידוע שעע"ז היה להם קדשות שהיה בעילותיהן קדוש בעיניהם ואתננן היה לאוצר האליל), ועם הזונות שהם אשת איש שמזנות תחת בעליהן בצנעה יפרדו מן החבורה שבראשי ההרים, לזנות עמהן בגבעות במקום סתר, וכ"ז מפרש מ"ש שמקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעם, שע"י תאות הזנות תעו מה' לעבוד ע"ז, וזה יגיד לו המקל המכהו, וע"ז סיים שלכן "עם לא יבין ילבט", לכן יוכה במקל חובלים והוא לא יבין לשוב עד המכהו וילבט ויתיגע מרוב המכות:

ביאור המילות

"הזונות, הקדשות". שם זונה נופל על אשת איש שהיא אינה מזומנת למשכב הפקר, ולכן אמר יפרדו, היינו שיתפרדו מן החבורה וילכו עמהן למקום סתר, ושם קדשה נופל על המזומנת למשכב כל אדם, כמו איה הקדשה היא בעינים על הדרך, ועובדי ע"ז היו להם קדשות מיוחדות לזנות לשם פסל הזימה ואתננה קדש לע"ז, ולגנאי הונח עליהן שם קדשה, הפך מה שהיה בזה קדושה לפי דעתם, ועז"א יזבחו שהזבוח היה ברוב עם לא במקום נפרד ומובדל:

"ילבט". פירושו מענין יגיעה ללא תועלת:
 

<< · מ"ג הושע · ד · יד · >>