קטגוריה:הושע ד ז
נוסח המקרא
כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר
כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר.
כְּרֻבָּ֖ם כֵּ֣ן חָטְאוּ־לִ֑י כְּבוֹדָ֖ם בְּקָל֥וֹן אָמִֽיר׃
כְּ/רֻבָּ֖/ם כֵּ֣ן חָֽטְאוּ־לִ֑/י כְּבוֹדָ֖/ם בְּ/קָל֥וֹן אָמִֽיר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כרובם" - כפי מה שאני מוסיף לגדלם כן מוסיפים הם לחטוא לי לכן אחליף כבודם בקלון ר"ל בתמורת הכבוד אתן להם קלון
מצודת ציון
"כרובם" - ענין גדולה כמו כי רבה היא (אסתר א')
"בקלון" - מלשון קלות ובזיון
"אמיר" - מלשון תמורה וחלוףמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הכבוד משחית
בימינו מקובל לומר "הכוח משחית", כלומר, ככל שאדם חזק ומכובד יותר, כך הוא נעשה מושחת יותר. רמז לאמיתותה של קביעה זו ניתן למצוא בדברי הושע, בקטע שמדבר על הכהנים ובניהם (ד 7): "כְרֻבָּם כן חטאו לי, כבודם בקלון אמיר".
הצירוף "כ... כן..." מראה על מתאם (קורלציה) בין שני תהליכים, כמו בפסוק (שמות א יב) "כאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ", שמשמעו " ככל שהמצרים עינו אותו יותר, כך הוא התרבה יותר ".
כך גם בפסוק שלנו, ע"פ רש"י: ככל שהכהנים התרבו יותר, כך הם חטאו לי יותר; או: ככל שהכהנים נעשו רבים = נכבדים וחשובים יותר, כך הם חטאו לי יותר; הכוח משחית.
לכן, הפתרון שה' מוצא לשחיתות של הכהנים הוא - "כבודם בקלון אמיר": לקחת מהם את הכבוד של הכהונה, ולהפוך אותם לנקלים ובזויים ( קלון = היפך כבוד ); כשמעמדם בציבור יהיה נמוך, ייתכן שהם ישתדלו יותר להתנהג ביושר כדי להחזיר לעצמם את מעמדם. פסוק זה הוא חלק מנבואה שבה ה ' מטיל את האחריות לפשעי ישראל על הכהנים, המנהיגים הרוחניים שלהם .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-30.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "הושע ד ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.