דניאל יא

תנ"ך > דניאל > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו ב ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון ג ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו ד וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה ה ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו ו ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים ז ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק ח וגם א‍להיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון ט ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו י ובנו [ובניו] יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו [ויתגרה] עד מעזה [מעזו] יא ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו יב ונשא ההמון ירום [ורם] לבבו והפיל רבאות ולא יעוז יג ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב יד ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו טו ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד טז ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו יז וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה יח וישב [וישם] פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו יט וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא כ ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה כא ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות כב וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית כג ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי כד בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת כה ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות כו ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים כז ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד כח וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו כט למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה ל ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש לא וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם לב ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו לג ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים לד ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות לה ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד לו ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה לז ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל לח ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות לט ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר [יכיר] ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר מ ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר מא ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון מב וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה מג ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו מד ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים מה ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ. ב וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן. ג וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ. ד וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה. ה וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּמִן שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתּוֹ. ו וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים. ז וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ וְיָבֹא אֶל הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק. ח וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עִם נְסִכֵיהֶם עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן. ט וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל אַדְמָתוֹ. י ובנו [וּבָנָיו] יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בוֹא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב ויתגרו [וְיִתְגָּרֶה] עַד מעזה [מָעֻזּוֹ]. יא וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רָב וְנִתַּן הֶהָמוֹן בְּיָדוֹ. יב וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ירום [וְרָם] לְבָבוֹ וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת וְלֹא יָעוֹז. יג וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן הָרִאשׁוֹן וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב. יד וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ. טו וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד. טז וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ. יז וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא לוֹ תִהְיֶה. יח וישב [וְיָשֵׂם] פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתוֹ לוֹ בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ. יט וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא. כ וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה. כא וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת. כב וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית. כג וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט גּוֹי. כד בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד עֵת. כה וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת. כו וְאֹכְלֵי פַת בָּגוֹ יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים. כז וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד. כח וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל וּלְבָבוֹ עַל בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצוֹ. כט לַמּוֹעֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה. ל וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ. לא וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם. לב וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ. לג וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים. לד וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת. לה וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד. לו וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת וְהִצְלִיחַ עַד כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה. לז וְעַל אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל כָּל אֱלוֹהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל. לח וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל כַּנּוֹ יְכַבֵּד וְלֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת. לט וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר אֲשֶׁר הכיר [יַכִּיר] יַרְבֶּה כָבוֹד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר. מ וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר. מא וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. מב וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה. מג וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו. מד וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים. מה וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ.

(ב) וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן.

(ג) וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.

(ד) וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה.

(ה) וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּמִן שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתּוֹ.

(ו) וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים.

(ז) וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ וְיָבֹא אֶל הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק.

(ח) וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עִם נְסִכֵיהֶם עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן.

(ט) וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל אַדְמָתוֹ.

(י)

ובנו [וּבָנָיו] יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בוֹא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב ויתגרו [וְיִתְגָּרֶה] עַד מעזה [מָעֻזּוֹ].

(יא) וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רָב וְנִתַּן הֶהָמוֹן בְּיָדוֹ.

(יב) וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ירום [וְרָם] לְבָבוֹ וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת וְלֹא יָעוֹז.

(יג) וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן הָרִאשׁוֹן וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב.

(יד) וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ.

(טו) וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד.

(טז) וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ.

(יז) וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא לוֹ תִהְיֶה.

(יח)

וישב [וְיָשֵׂם] פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתוֹ לוֹ בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ.

(יט) וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא.

(כ) וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה.

(כא) וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.

(כב) וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית.

(כג) וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט גּוֹי.

(כד) בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד עֵת.

(כה) וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת.

(כו) וְאֹכְלֵי פַת בָּגוֹ יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים.

(כז) וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד.

(כח) וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל וּלְבָבוֹ עַל בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצוֹ.

(כט) לַמּוֹעֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה.

(ל) וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ.

(לא) וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם.

(לב) וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ.

(לג) וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים.

(לד) וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת.

(לה) וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד.

(לו) וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת וְהִצְלִיחַ עַד כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה.

(לז) וְעַל אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל כָּל אֱלוֹהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל.

(לח) וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל כַּנּוֹ יְכַבֵּד וְלֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת.

(לט) וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר אֲשֶׁר הכיר [יַכִּיר] יַרְבֶּה כָבוֹד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר.

(מ) וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר.

(מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן.

(מב) וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה.

(מג) וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו.

(מד) וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים.

(מה) וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

יא א וַאֲנִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֔ת לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמָּדִ֑י עׇמְדִ֛י לְמַחֲזִ֥יק וּלְמָע֖וֹז לֽוֹ׃ ב וְעַתָּ֕ה אֱמֶ֖ת אַגִּ֣יד לָ֑ךְ הִנֵּה־עוֹד֩ שְׁלֹשָׁ֨ה מְלָכִ֜ים עֹמְדִ֣ים לְפָרַ֗ס וְהָֽרְבִיעִי֙ יַעֲשִׁ֤יר עֹֽשֶׁר־גָּדוֹל֙ מִכֹּ֔ל וּכְחֶזְקָת֣וֹ בְעׇשְׁר֔וֹ יָעִ֣יר הַכֹּ֔ל אֵ֖ת מַלְכ֥וּת יָוָֽן׃ ג וְעָמַ֖ד מֶ֣לֶךְ גִּבּ֑וֹר וּמָשַׁל֙ מִמְשָׁ֣ל רַ֔ב וְעָשָׂ֖ה כִּרְצוֹנֽוֹ׃ ד וּכְעׇמְדוֹ֙ תִּשָּׁבֵ֣ר מַלְכוּת֔וֹ וְתֵחָ֕ץ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֣וֹת הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹ֣א לְאַחֲרִית֗וֹ וְלֹ֤א כְמׇשְׁלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָשָׁ֔ל כִּ֤י תִנָּתֵשׁ֙ מַלְכוּת֔וֹ וְלַאֲחֵרִ֖ים מִלְּבַד־אֵֽלֶּה׃ ה וְיֶחֱזַ֥ק מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֖גֶב וּמִן־שָׂרָ֑יו וְיֶחֱזַ֤ק עָלָיו֙ וּמָשָׁ֔ל מִמְשָׁ֥ל רַ֖ב מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ ו וּלְקֵ֤ץ שָׁנִים֙ יִתְחַבָּ֔רוּ וּבַ֣ת מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֗גֶב תָּבוֹא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַעֲשׂ֖וֹת מֵישָׁרִ֑ים וְלֹֽא־תַעְצֹ֞ר כּ֣וֹחַ הַזְּר֗וֹעַ וְלֹ֤א יַעֲמֹד֙ וּזְרֹע֔וֹ וְתִנָּתֵ֨ן הִ֤יא וּמְבִיאֶ֙יהָ֙ וְהַיֹּ֣לְדָ֔הּ וּמַחֲזִקָ֖הּ בָּעִתִּֽים׃ ז וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר שׇׁרָשֶׁ֖יהָ כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶחֱזִֽיק׃ ח וְגַ֣ם אֱֽלֹהֵיהֶ֡ם עִם־נְסִֽכֵיהֶם֩ עִם־כְּלֵ֨י חֶמְדָּתָ֜ם כֶּ֧סֶף וְזָהָ֛ב בַּשְּׁבִ֖י יָבִ֣א מִצְרָ֑יִם וְהוּא֙ שָׁנִ֣ים יַעֲמֹ֔ד מִמֶּ֖לֶךְ הַצָּפֽוֹן׃ ט וּבָ֗א בְּמַלְכוּת֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְשָׁ֖ב אֶל־אַדְמָתֽוֹ׃ י וּבָנָ֣ו יִתְגָּר֗וּ וְאָסְפוּ֙ הֲמוֹן֙ חֲיָלִ֣ים רַבִּ֔ים וּבָ֥א ב֖וֹא וְשָׁטַ֣ף וְעָבָ֑ר וְיָשֹׁ֥ב ויתגרו וְיִתְגָּרֶ֖ה עַד־מָעֻזֹּֽה׃ יא וְיִתְמַרְמַר֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיָצָ֕א וְנִלְחַ֥ם עִמּ֖וֹ עִם־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֑וֹן וְהֶעֱמִיד֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְנִתַּ֥ן הֶהָמ֖וֹן בְּיָדֽוֹ׃ יב וְנִשָּׂ֥א הֶהָמ֖וֹן ירום וְרָ֣ם לְבָב֑וֹ וְהִפִּ֥יל רִבֹּא֖וֹת וְלֹ֥א יָעֽוֹז׃ יג וְשָׁב֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְהֶעֱמִ֣יד הָמ֔וֹן רַ֖ב מִן־הָרִאשׁ֑וֹן וּלְקֵ֨ץ הָֽעִתִּ֤ים שָׁנִים֙ יָ֣בוֹא ב֔וֹא בְּחַ֥יִל גָּד֖וֹל וּבִרְכ֥וּשׁ רָֽב׃ יד וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם רַבִּ֥ים יַֽעַמְד֖וּ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֑גֶב וּבְנֵ֣י ׀ פָּרִיצֵ֣י עַמְּךָ֗ יִֽנַּשְּׂא֛וּ לְהַעֲמִ֥יד חָז֖וֹן וְנִכְשָֽׁלוּ׃ טו וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ סֽוֹלְלָ֔ה וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֙גֶב֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמֹֽד׃ טז וְיַ֨עַשׂ הַבָּ֤א אֵלָיו֙ כִּרְצוֹנ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹמֵ֖ד לְפָנָ֑יו וְיַעֲמֹ֥ד בְּאֶֽרֶץ־הַצְּבִ֖י וְכָלָ֥ה בְיָדֽוֹ׃ יז וְיָשֵׂ֣ם ׀ פָּ֠נָ֠יו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כׇּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה׃ יח וישב וְיָשֵׂ֧ם ׀ פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ יט וְיָשֵׁ֣ב פָּנָ֔יו לְמָעוּזֵּ֖י אַרְצ֑וֹ וְנִכְשַׁ֥ל וְנָפַ֖ל וְלֹ֥א יִמָּצֵֽא׃ כ וְעָמַ֧ד עַל־כַּנּ֛וֹ מַעֲבִ֥יר נוֹגֵ֖שׂ הֶ֣דֶר מַלְכ֑וּת וּבְיָמִ֤ים אֲחָדִים֙ יִשָּׁבֵ֔ר וְלֹ֥א בְאַפַּ֖יִם וְלֹ֥א בְמִלְחָמָֽה׃ כא וְעָמַ֤ד עַל־כַּנּוֹ֙ נִבְזֶ֔ה וְלֹא־נָתְנ֥וּ עָלָ֖יו ה֣וֹד מַלְכ֑וּת וּבָ֣א בְשַׁלְוָ֔ה וְהֶחֱזִ֥יק מַלְכ֖וּת בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃ כב וּזְרֹע֥וֹת הַשֶּׁ֛טֶף יִשָּׁטְפ֥וּ מִלְּפָנָ֖יו וְיִשָּׁבֵ֑רוּ וְגַ֖ם נְגִ֥יד בְּרִֽית׃ כג וּמִן־הִֽתְחַבְּר֥וּת אֵלָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה מִרְמָ֑ה וְעָלָ֥ה וְעָצַ֖ם בִּמְעַט־גּֽוֹי׃ כד בְּשַׁלְוָ֞ה וּבְמִשְׁמַנֵּ֣י מְדִינָה֮ יָבוֹא֒ וְעָשָׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָשׂ֤וּ אֲבֹתָיו֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתָ֔יו בִּזָּ֧ה וְשָׁלָ֛ל וּרְכ֖וּשׁ לָהֶ֣ם יִבְז֑וֹר וְעַ֧ל מִבְצָרִ֛ים יְחַשֵּׁ֥ב מַחְשְׁבֹתָ֖יו וְעַד־עֵֽת׃ כה וְיָעֵר֩ כֹּח֨וֹ וּלְבָב֜וֹ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֘גֶב֮ בְּחַ֣יִל גָּדוֹל֒ וּמֶ֣לֶךְ הַנֶּ֗גֶב יִתְגָּרֶה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה בְּחַֽיִל־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם עַד־מְאֹ֑ד וְלֹ֣א יַעֲמֹ֔ד כִּֽי־יַחְשְׁב֥וּ עָלָ֖יו מַחֲשָׁבֽוֹת׃ כו וְאֹכְלֵ֧י פַת־בָּג֛וֹ יִשְׁבְּר֖וּהוּ וְחֵיל֣וֹ יִשְׁט֑וֹף וְנָפְל֖וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּֽים׃ כז וּשְׁנֵיהֶ֤ם הַמְּלָכִים֙ לְבָבָ֣ם לְמֵרָ֔ע וְעַל־שֻׁלְחָ֥ן אֶחָ֖ד כָּזָ֣ב יְדַבֵּ֑רוּ וְלֹ֣א תִצְלָ֔ח כִּי־ע֥וֹד קֵ֖ץ לַמּוֹעֵֽד׃ כח וְיָשֹׁ֤ב אַרְצוֹ֙ בִּרְכ֣וּשׁ גָּד֔וֹל וּלְבָב֖וֹ עַל־בְּרִ֣ית קֹ֑דֶשׁ וְעָשָׂ֖ה וְשָׁ֥ב לְאַרְצֽוֹ׃ כט לַמּוֹעֵ֥ד יָשׁ֖וּב וּבָ֣א בַנֶּ֑גֶב וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ה כָרִאשֹׁנָ֖ה וְכָאַחֲרוֹנָֽה׃ ל וּבָ֨אוּ ב֜וֹ צִיִּ֤ים כִּתִּים֙ וְנִכְאָ֔ה וְשָׁ֛ב וְזָעַ֥ם עַל־בְּרִֽית־ק֖וֹדֶשׁ וְעָשָׂ֑ה וְשָׁ֣ב וְיָבֵ֔ן עַל־עֹזְבֵ֖י בְּרִ֥ית קֹֽדֶשׁ׃ לא וּזְרֹעִ֖ים מִמֶּ֣נּוּ יַעֲמֹ֑דוּ וְחִלְּל֞וּ הַמִּקְדָּ֤שׁ הַמָּעוֹז֙ וְהֵסִ֣ירוּ הַתָּמִ֔יד וְנָתְנ֖וּ הַשִּׁקּ֥וּץ מְשֹׁמֵֽם׃ לב וּמַרְשִׁיעֵ֣י בְרִ֔ית יַחֲנִ֖יף בַּחֲלַקּ֑וֹת וְעַ֛ם יֹדְעֵ֥י אֱלֹהָ֖יו יַחֲזִ֥קוּ וְעָשֽׂוּ׃ לג וּמַשְׂכִּ֣ילֵי עָ֔ם יָבִ֖ינוּ לָֽרַבִּ֑ים וְנִכְשְׁל֞וּ בְּחֶ֧רֶב וּבְלֶהָבָ֛ה בִּשְׁבִ֥י וּבְבִזָּ֖ה יָמִֽים׃ לד וּבְהִכָּ֣שְׁלָ֔ם יֵעָזְר֖וּ עֵ֣זֶר מְעָ֑ט וְנִלְו֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם רַבִּ֖ים בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃ לה וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִ֣ים יִכָּֽשְׁל֗וּ לִצְר֥וֹף בָּהֶ֛ם וּלְבָרֵ֥ר וְלַלְבֵּ֖ן עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ כִּי־ע֖וֹד לַמּוֹעֵֽד׃ לו וְעָשָׂ֨ה כִרְצֹנ֜וֹ הַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְרוֹמֵ֤ם וְיִתְגַּדֵּל֙ עַל־כׇּל־אֵ֔ל וְעַל֙ אֵ֣ל אֵלִ֔ים יְדַבֵּ֖ר נִפְלָא֑וֹת וְהִצְלִ֙יחַ֙ עַד־כָּ֣לָה זַ֔עַם כִּ֥י נֶחֱרָצָ֖ה נֶעֱשָֽׂתָה׃ לז וְעַל־אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתָיו֙ לֹ֣א יָבִ֔ין וְעַל־חֶמְדַּ֥ת נָשִׁ֛ים וְעַֽל־כׇּל־אֱל֖וֹהַּ לֹ֣א יָבִ֑ין כִּ֥י עַל־כֹּ֖ל יִתְגַּדָּֽל׃ לח וְלֶאֱלֹ֙הַּ֙ מָֽעֻזִּ֔ים עַל־כַּנּ֖וֹ יְכַבֵּ֑ד וְלֶאֱל֜וֹהַּ אֲשֶׁ֧ר לֹא־יְדָעֻ֣הוּ אֲבֹתָ֗יו יְכַבֵּ֛ד בְּזָהָ֥ב וּבְכֶ֛סֶף וּבְאֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה וּבַחֲמֻדֽוֹת׃ לט וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙ עִם־אֱל֣וֹהַּ נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֥ר הכיר יַכִּ֖יר יַרְבֶּ֣ה כָב֑וֹד וְהִמְשִׁילָם֙ בָּֽרַבִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה יְחַלֵּ֥ק בִּמְחִֽיר׃ מ וּבְעֵ֣ת קֵ֗ץ יִתְנַגַּ֤ח עִמּוֹ֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיִשְׂתָּעֵ֨ר עָלָ֜יו מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֗וֹן בְּרֶ֙כֶב֙ וּבְפָ֣רָשִׁ֔ים וּבׇאֳנִיּ֖וֹת רַבּ֑וֹת וּבָ֥א בַאֲרָצ֖וֹת וְשָׁטַ֥ף וְעָבָֽר׃ מא וּבָא֙ בְּאֶ֣רֶץ הַצְּבִ֔י וְרַבּ֖וֹת יִכָּשֵׁ֑לוּ וְאֵ֙לֶּה֙ יִמָּלְט֣וּ מִיָּד֔וֹ אֱד֣וֹם וּמוֹאָ֔ב וְרֵאשִׁ֖ית בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ מב וְיִשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּאֲרָצ֑וֹת וְאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א תִהְיֶ֖ה לִפְלֵיטָֽה׃ מג וּמָשַׁ֗ל בְּמִכְמַנֵּי֙ הַזָּהָ֣ב וְהַכֶּ֔סֶף וּבְכֹ֖ל חֲמֻד֣וֹת מִצְרָ֑יִם וְלֻבִ֥ים וְכֻשִׁ֖ים בְּמִצְעָדָֽיו׃ מד וּשְׁמֻע֣וֹת יְבַהֲלֻ֔הוּ מִמִּזְרָ֖ח וּמִצָּפ֑וֹן וְיָצָא֙ בְּחֵמָ֣א גְדֹלָ֔ה לְהַשְׁמִ֥יד וּֽלְהַחֲרִ֖ים רַבִּֽים׃ מה וְיִטַּע֙ אׇהֳלֵ֣י אַפַּדְנ֔וֹ בֵּ֥ין יַמִּ֖ים לְהַר־צְבִי־קֹ֑דֶשׁ וּבָא֙ עַד־קִצּ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹזֵ֖ר לֽוֹ׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

המשך המראה הרביעי של דניאל

א "וַאֲנִי המשך דברי גבריאל המלאך מהפרק הקודם המספר לדניאל ש- בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שאז התחילה מלכות פרס לשלוט על העולם, שריהם בשמים בקשו מה' שיתן להם רשות להכביד את שילטונם על ישראל, עָמְדִי לְמַחֲזִיק עמדתי להחזיק, לתמוך וּלְמָעוֹז ולחוזק לוֹ למיכאל שרכם לבקש מה' שלא יכבידו עליכם. ב וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ: הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים כורש הפרסי (שהיה מלך בשעת הנבואה הזאת) אחשורוש, ודריוש הפרסי עֹמְדִים לְפָרַס ימלכו על פרס, וְהָרְבִיעִי דריוש הפרסי שהוא רביעי לדריוש המדי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל יותר מכל המלכים שלפניו, וּכְחֶזְקָתוֹ וכאשר הוא יתחזק בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל יעורר את כולם להלחם אֵת עִם מַלְכוּת יָוָן. ג וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר ממלכת יון, אלכסנדר מוקדון, וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב שילטון גדול (על הרבה ארצות ולאורך זמן רב) וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ בדריוש הפרסי (יהרוג אותו ויכבוש את הפרסים). ד וּכְעָמְדוֹ כשיתחזק במלכותו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ שימות. אלכסנדר מת בגיל 33 וְתֵחָץ מלכותו תחצה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם שלשה חלקים שהפסוקים יתיחסו אליהם בהמשך: א. ,הממלכה הסלאוקית (סוריה) בראשותו של סלאוקוס הראשון ב. מצרים התלמיית, בראשותו של תלמי הראשון ג. מספר ממלכות במרכז אסיה בראשותו של אנטיגינוס מונופתלמוס, וְלֹא ומלכותו לא תהיה לְאַחֲרִיתוֹ לזרעו, אלא לזרים (את כל משפחתו הרגו - עיין דיאדוכים) וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל הם לא יהיו חזקים כמוהו כִּי תִנָּתֵשׁ תעקר מַלְכוּתוֹ, וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה חוץ מארבע המושלים בארבע חלקי המלוכה יהיו עוד מושלים קטנים תחתיהם. ה וְיֶחֱזַק ויתגבר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תלמי הראשון שמלך על מצרים אחרי מות אלכסנדר על אנטיגינוס מונופתלמוס שהשתלט על רוב שטחי האימפריה של אלכסנדר הגדול, וגירש את סלאוקוס הראשון מאזור סוריה ע"י שניצח אותו בקרב עזה. ואח"כ וּמִן שָׂרָיו סלאוקוס הראשון שנהיה שר צבא אצל תלמי אחרי שברח מאנטיגינוס, וְיֶחֱזַק עָלָיו הכניע את אנטיגינוס לגמרי, ולקח את חלקו בחזרה וּמָשָׁל סלאוקוס מִמְשָׁל רַב על שטח גדול, יותר מֶמְשַׁלְתּוֹ של תלמי. ו וּלְקֵץ שָׁנִים ולסוף הרבה שנים, בזמן אנטיוכוס השני (הנכד של סלאוקוס הראשון) ובזמן תלמי השני (הבן של תלמי הראשון - עיין בית תלמי) יִתְחַבָּרוּ לעשות שלום אחרי שעשו מלחמה בתנאי ש- וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב שהבת של תלמי מלך מצרים, ברניקֵה תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן כדי להתחתן אתו, והוא יגרש את אשתו, לאודיקֵה, שהיתה אחות מלך תלמי מאביו, והיה לה שני ילדים מאנטיוכוס. ועל ידי כך לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים יעשה פשרה בניהם. כיון שהיה תנאי ביניהם שהבן שיוולד לה יירש את אנטיוכוס, וְלֹא תַעְצֹר אבל בת מלך הנגב לא תוכל לעכב את כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ של בעלה אנטיוכוס, שאחרי שאביה תלמי השני מת, הוא גרש אותה והחזיר את אשתו הראשונה וְלֹא יַעֲמֹד ואנטיוכוס לא יחזיק מעמד בפני אשתו הראשונה וּזְרֹעוֹ וכוחו ינתן לאשתו הראשונה, שהרעילה אותו כדי שלא יקיים את הבטחתו שהבן של בת תלמי יירש את המלוכה, והמליכה את בנה, סלאוקוס השני (עיין בית סלאוקוס) וְתִנָּתֵן הִיא בת מלך תלמי ביד אשתו הראשונה של אנטיוכוס, והרגה אותה ואת וּמְבִיאֶיהָ השרים שהביאו אותה וְהַיֹּלְדָהּ והאומן שלה וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים היועץ שלה שעזר לה בעיתות צרה. ז וְעָמַד למלוך על מצרים תלמי השלישי (עיין בית תלמי) שהוא מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ מצאצאי אביה של ברניקֵה כַּנּוֹ על כסא מלכותו, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל להצטרף אל החיל שכבר עזרו לה, לפני שלאודיקֵה הרגה אותה וְיָבֹא בְּמָעוֹז במדינה הבצורה של- מֶלֶךְ הַצָּפוֹן סלאוקוס השני וְעָשָׂה בָהֶם מלחמה וְהֶחֱזִיק וכבשם. ח וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם הפסלים שלהם עִם נְסִכֵיהֶם פיסלי מתכת עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב, בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם, וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד במנוחה מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן. ט וּבָא סלאוקוס השני, והחזיר את מלכותו שהיתה לו בסוריה, ואחר כך בא בצי אניות להלחם בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בתלמי השלישי והיה לו מפלה גדולה וְשָׁב אֶל אַדְמָתוֹ. י (ובנו) וּבָנָיו של סלאוקוס השני, סלאוקוס השלישי ואנטיוכוס השלישי יִתְגָּרוּ מלחמה בכל העמים סביבותיהם אחרי מות אביהם כדי להחזיר לעצמם את ממלכתם שירשו אותה במצב קשה וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים וסלאוקוס השלישי ימות במלחמה וּבָא בוֹא ואנטיוכוס יבא וְשָׁטַף וְעָבָר ויכבוש ויעבור בכל מיני מדינות, וְיָשֹׁב (ויתגרו) וְיִתְגָּרֶה ואחרי הרבה שנים אנטיוכוס יבא למלחמה בתלמי הרביעי, יורשו של תלמי השלישי עַד (מעזה) מָעֻזּוֹ והוא יכבוש את ארץ ישראל ויגיע עד מצרים, המעוז של תלמי. יא וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תלמי הרביעי וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ, עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן אנטיוכוס השלישי, וְהֶעֱמִיד ואסף הָמוֹן רָב הרבה חיילים וְנִתַּן הֶהָמוֹן של אנטיוכוס בְּיָדוֹ. יב וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ונתגדלו החיילים של תלמי בעיני כולם (ירום) וְרָם לְבָבוֹ וגבה לבו של תלמי על הצלחתו, וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת רבבות מחיילי אנויוכוס וְלֹא יָעוֹז ולא העיז להמשיך ולכבוש אותו (מיד אחרי המלחמה חזר לארצו). יג וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב הרבה חיילים מִן הָרִאשׁוֹן ממה שהיה לו בהתחלה, ונצח מלחמות רבות, וּלְקֵץ ולסוף הָעִתִּים שָׁנִים הרבה שנים יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב להלחם על תלמי החמישי בן תלמי הרביעי אחרי שנפטר אביו והיה רק בן 5 שנים יד וּבָעִתִּים ובזמנים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עוד מלכים חוץ מאנטיוכוס עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ רשעי ישראל הפורצים את חוקי ה' יִנַּשְּׂאוּ ירוממו את עצמם לומר שהגיע הזמן לְהַעֲמִיד חָזוֹן לקיים את הנבואה, שלפי הבנתם מלך צפון ינצח את תלמי, ויבואו לעזור לו וְנִכְשָׁלוּ הרבה מהם ימותו במלחמה הזו. טו וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה יכין ערימת עפר מול חומת העיר כדי להלחם ממנה כנגד תושבי העיר וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת ערים בצורות, וּזְרֹעוֹת וכוחות מלך הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ בפני מלך צפון, וְעַם מִבְחָרָיו החיילים המובחרים של מלך הנגב יבואו להלחם וְאֵין להם כֹּחַ לַעֲמֹד בפני מלך צפון. טז וְיַעַשׂ מלך צפון הַבָּא אֵלָיו בארצות שבא אליהם כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו, וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי ארץ ישראל וְכָלָה והשחתה (של המקומות שעבר בהם) בְיָדוֹ. יז וְיָשֵׂם פָּנָיו יעדו, אחרי שכבש את ארץ ישראל לָבוֹא בְּתֹקֶף בחוזק כָּל מַלְכוּתוֹ מצרים, מקום מושב תלמי. ואז תלמי פנה לעזרה מהרומיים, וִישָׁרִים ופשרה הציעו הרומיים שיעשה עִמּוֹ עם תלמי וְעָשָׂה וכך הוא עשה. והפשרה היתה ש-, וּבַת הַנָּשִׁים שבתו קליאופטרה (מאחת הנשים שהיתה לו) יִתֶּן לוֹ לאשה, ובתור נדוניה הוא יתן לה את ארץ ישראל שהיתה קודם תחת שליטת תלמי לְהַשְׁחִיתָהּ אנטיוכוס חשב שע"י שיתן לתלמי את בתו היא תעזור לו להרוג את תלמי ולהשתלט עליו, אבל וְלֹא תַעֲמֹד עצתו, כיון שבתו לא הסכימה למרוד בבעלה וְלֹא לוֹ תִהְיֶה ארץ מצרים. יח (וישב) וְיָשֵׂם אח"כ אנטיוכוס פָּנָיו כיוונו לְאִיִּים שהיו בעלי ברית של הרומיים, ופלש גם ליון וְלָכַד רַבִּים, וְהִשְׁבִּית ושיתק קָצִין של הרומיים את אנטיוכוס חֶרְפָּתוֹ לוֹ והיה לו מזה חרפה בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ הרומיים אמרו לו שהם לא רוצים לעשות לו עוד חרפה, רק ש- יָשִׁיב לוֹ שישיב את המקומות שכבש ושישיב את הוצאות המלחמה. יט וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי למבצרי אַרְצוֹ לגבות את המס שהתחייב לתת לרומיים, ושמע שיש בבית עבודה זרה מסוים אוצר גדול, והלך לקחת את האוצר, וְנִכְשַׁל בנסיונו לקחת את האוצר, כיון שהעם התרגזו עליו וְנָפַל והרגו אותו וְלֹא יִמָּצֵא מקום קבורתו. כ וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מלכותו, בנו של אנטיוכוס, סלאוקוס הרביעי (עיין בית סלאוקוס) מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ וכל חייו היה עסוק לעבור ולנגוש את העם כדי להחזיר לרומיים את חוב אביו הֶדֶר מַלְכוּת ורק זה היה הדר (כבוד) מלכותו, וּבְיָמִים אֲחָדִים אחרי כמה שנים, 12 שנה יִשָּׁבֵר ע"י מרד עבדיו וְלֹא ולא מת ע"י בְאַפַּיִם מרד של העם בפנים המדינה וְלֹא בְמִלְחָמָה של אויבים מבחוץ. כא וְעָמַד והתחזק אחריו המלך אנטיוכוס הרביעי (הידוע כ"אנטיוכוס הרשע") אחיו של סלאוקוס הרביעי, בן אנטיוכוס השלישי עַל כַּנּוֹ בסיסו, מלכותו נִבְזֶה בזוי במדותיו ומעשיו וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד כתר מַלְכוּת כיון שבן אחיו היה היורש האמיתי, וּבָא בְשַׁלְוָה למלוך כיון שאחיו מת, ובנו הנשאר היה קטן וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי רמיה שהוא ימלוך עם בן אחיו הקטן בינתיים עד שיגדל, כדי לעזור לו, ובסוף הרגו ולקח את המלכות לעצמו. כב וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף החיילים של העמים ששוטפים (שכובשים) בכח הזרוע יִשָּׁטְפוּ נכבשו מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, וְגַם והוא גם ירצה לכבוש את נְגִיד המלך שיהיה אתו ב- בְּרִית הוא תלמי השישי בן תלמי החמישי שהיה מלך במצרים. כג וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה הוא יבוא לתלמי כאילו בא לבקר את אחותו קליאופטרה שהיתה אמו של תלמי השישי ואשתו של תלמי החמישי, וְעָלָה וְעָצַם התעצם, התגבר בִּמְעַט גּוֹי עם קצת אנשים, כדרך הבאים לבקר, ולא נזהרו ממנו. כד בְּשַׁלְוָה יגיע למצרים וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה במקום שנמצא הכסף והזהב של המדינה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר ישלול, וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו איך לכבוש אותם וְעַד עֵת וחיכה עד שיגיע הזמן המתאים בשנה הבאה. כה וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ ויעורר את כוחו ורצונו לבא לשנה הבאה פעם שנייה עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל, וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד, וְלֹא יַעֲמֹד מלך מצרים לא יחזיק מעמד כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו שריו של מלך מצרים מַחֲשָׁבוֹת למרוד בו ע"י שאנטיוכוס שיחד אותם. כו וְאֹכְלֵי השרים של מלך מצרים שהם אוכלי פַת בָּגוֹ מאכלו יִשְׁבְּרוּהוּ ע"י שוחד שקבלו מאנטיוכוס. וע"י כך וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף אנטיוכוס יכבוש את חילו של מלך מצרים, וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים. כז וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים אחרי המלחמה אנטיוכוס נפגש עם תלמי לדבר לשלום לְבָבָם לְמֵרָע אבל הכל היה הצגה ובפנים הם חשבו להרע אחד לשני וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ דברו דברי שקר כלפי חוץ, וְלֹא תִצְלָח ובאותה הזדמנות אנטיוכוס לא הצליח במזמתו להרע לתלמי, והוא חשב כִּי ש- עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד עוד יגיע סוף הזמן שיוכל להרע לתלמי. כח וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שלקח במלחמה וּלְבָבוֹ וכשחזר הביתה דרך ארץ ישראל רצונו היה עַל בְּרִית קֹדֶשׁ להרע לישראל שיש להם ברית קדש עם התורה, וְעָשָׂה והרג רבים מהם וְשָׁב לְאַרְצוֹ. כט לַמּוֹעֵד תקופה יותר מאוחרת יָשׁוּב פעם שלישית וּבָא בַנֶּגֶב למצרים להלחם שוב בתלמי, וְלֹא תִהְיֶה ולא היתה הפעם ההצלחה במלחמה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה כמו הפעם הראשונה והשנייה, כיוון שתלמי בקש עזרה מהרומאים. ל וּבָאוּ בוֹ ובאו להלחם באנטיוכוס צִיִּים אניות של כִּתִּים רומאים לעזור למלך מצרים וְנִכְאָה ונשבר במלחמה וְשָׁב ממצרים וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ ובדרך חזור בה עבר דרך ארץ ישראל, הוא התרגז על ברית הקודש שיש ליהודים עם התורה וְעָשָׂה וגזר עליהם גזירות, וְשָׁב כמה פעמים לארץ ישראל כדי להעבירם מדתם וְיָבֵן והוא התבונן לעזור עַל לאלה (היהודים) ש- עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ שעזבו את התורה. לא וּזְרֹעִים יותר חזקים מִמֶּנּוּ מאנטיוכוס הרשע יַעֲמֹדוּ טיטוס וחייליו. הרבה שנים אחר כך, בזמן חורבן בית שני, וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז החזק וְהֵסִירוּ ביטלו את קורבן הַתָּמִיד וְנָתְנוּ אדריאנוס שהיה קיסר 40 שנה אחרי טיטוס שם עבודה זרה במקדש הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם שהיא משוקצת ונאלמת דום, שלא יכולה לדבר. לב וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית לרשעי ישראל שמפירים את הברית עם ה' יַחֲנִיף טיטוס יחניף בַּחֲלַקּוֹת בחנופה. הוא שיכנע אותם שיכרתו אתו ברית, ואחר כך הפר את הברית, וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו אלו החכמים של אותו דור, רבי יוחנן בן זכאי וחבריו יַחֲזִקוּ בדברי ברית ה' וְעָשׂוּ דברים כדי להציל את התורה, ע"י הבקשה שבקש מאספסיאנוס אביו של טיטוס שהתחיל את המצור על ירושלים שישאיר את יבנה וחכמיה. לג וּמַשְׂכִּילֵי עָם חכמי ישראל יָבִינוּ לָרַבִּים ידאגו שרבים מהעם יחזיקו באמונתם, וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב ומפריצי העם נהרגו הרבה בחרב אחרי החורבן וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים תקופה ארוכה. לד וּבְהִכָּשְׁלָם בימי בר כוכבא שמרד באדריאנוס ובסוף נכשל יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעט אע"פ שהם הפסידו ונהרגו, ה' דאג שלא ימותו כולם, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם למורדים רַבִּים מהעם בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי פתוי שהמורדים שכנעו אותם שיצטרפו למרד. לה וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים חכמי ישראל כגון רבי עקיבא שהסכים לבר כוכבא יִכָּשְׁלוּ יטעו בהסכמה למרד (כיון שעם ישראל היה צריך להיות נכנע לרומאים) והטעות היתה מכוונת מה' כדי לִצְרוֹף להסיר את הפסולת של רשעי ישראל מהטוב בָּהֶם ע"י המלחמות וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עוונותיהם. והברור הזה יהיה תמיד עַד עֵת קֵץ עד שיגיע הקץ (יהיו לפעמים גזירות על עם ישראל וימותו רבים כדי לצרפם ולבררם), כִּי עוֹד הרבה זמן עד שנגיע לַמּוֹעֵד הגאולה. לו וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ יגיע זמן שהנוצרים שהם צאצאי מלכות רומי, יפתחו את המדע, ואת החקירות, ואת הזכות של כל אחד לעשות כרצונו (דמוקרטיה) וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל שיפתח כל מיני חכמות ורפואות שנראה שעל ידם האדם יכול להצליח ולחיות מעל רצון האל וְעַל אֵל אֵלִים הקב"ה יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת את הדברים הנפלאים שהוא עושה, וְהִצְלִיחַ לעשות דברים נפלאים גם כשכופר באל עַד כָּלָה זַעַם הכפירות ימשכו עד הגאולה שיכלה הכעס על ישראל כִּי וכאשר נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה יעשה הכריתה, של הגויים בימי המשיח תתבטל ג"כ האפיקורסות הזאת. לז וְעַל אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו העבודות זרות שהאמינו בו אבותיו לפני שהגיע הנצרות לֹא יָבִין למה אבותיו עבדו כאלה שטויות, וְעַל איסור חֶמְדַּת נָשִׁים זנות וְעַל כָּל אֱלוֹהַּ ועל אלהים ששולט בכולם כמו שהנוצרים האמינו לֹא יָבִין בחכמת שכלו שהוא קיים, כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל יחשוב שהוא יכול להתגדל על הכל בלא עזרה של אלהים. לח וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים לאלהי הכח שיאמר שהם עַל כַּנּוֹ בסיסו, שהוא הבסיס להצלחה יְכַבֵּד, וְלֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו שהוא אלהי הכח יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת האמונה תהיה שהכסף הוא העיקר בחיים, והוא הצלחת החיים. לט וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי את מבצריו מָעֻזִּים חזקים עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר הכח, והחכמה, אֲשֶׁר (הכיר) יַכִּיר ומי שהוא חכם בכל מיני חכמות יַרְבֶּה לו כָבוֹד, וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים על הרבה אומות, כמו אמריקה, אנגליה, וצרפת, ששלטו על הרבה אומות פחות חכמות מהם וַאֲדָמָה יְחַלֵּק והם חילקו את אדמות העולם ביניהם (קולוניאליזם) בִּמְחִיר לפי הסכמים שישתלמו להם. מ וּבְעֵת קֵץ כשיגיע הגאולה יִתְנַגַּח עִמּוֹ עם עמי צפון העולם מֶלֶךְ הַנֶּגֶב המלכים שבדרום העולם, וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת, וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר. מא וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ הרבה ארצות יפלו מפניו, וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ: אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית ומבחר ערי בְּנֵי עַמּוֹן. מב וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה. מג וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי באוצרות הנסתרים של הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו יהיו רמוסים תחת כפות רגליו. מד וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ שבאים עליו למלחמה מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן, וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים. מה וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ אהליו שיפים כארמונות בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ לארץ ישראל הקדושה, וּבָא עַד קִצּוֹ סופו וְאֵין עוֹזֵר לוֹ ואז תגיעה הגאולה.

פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מ"ג הכתר צילום כתר אר"צ • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

פירושים ומאמרים על הפרק:

דניאל יא

ביאור:דניאל יא

ביאור:דניאל יא - מעומד