רש"י על דניאל יא
<< · רש"י על דניאל · יא · >>
פסוק א
פסוק ב
"וכחזקתו" - של דריוש
"בעשרו יעיר" - את כל מלכותו להלחם עם מלכות יוןפסוק ג
פסוק ד
"ותחץ לארבע רוחות השמים" - כתוב בספר בן גוריון שחלק מלכותו לארבע ראשים ממשפחתו הם ד' ראשי נמר שראה דנייאל וארו חיוא אחרי כנמר (לעיל ז) ולה גפין ארבע די עוף על גבה וארבע ראשין לחיותא המשיל זה במזרח וזה במערב זה בצפון וזה בדרום וכן בחזיון הראשין ותעלינה חזות ד' תחתיה (לעיל ח) בקרנו של צפיר השעיר
"ולא לאחריתו" - ולא תבא הממשלה לבניו אלא לבני משפחתו אחריתו אינו נופל אלא על לשון בנים וכן הוא אומר (עמוס ד) ונשא אתכם בצנות ואחריתכם בסירות דוגה ות"י ובניכון ובנתיכון בדוגית ציידין
"ולא כמשלו אשר משל" - ולא תהא מלכות של אלו חזקה כמו של אלכסנדרוס
"כי תנתש מלכותו" - לחלק לארבע ראשים הללו ולאחרים מלבד אלהפסוק ה
פסוק ו
"ולא תעצור וגו'" - וילכדנה מלך הצפון ואת מביאיה ואת אביה היולדה ומחזיקה בכל עת צרתה
"ולא תעצור" - זרוע מביאיה כח לעמוד (ולא יעמוד אביה) לפניו לא הוא ולא זרועו הם גבורי כחו
"ותנתן" - ביד מלך הצפון היא ומביאיה והיולדה הוא אביהפסוק ז
"ויבא אל החיל" - אל מלך הצפון
"במעוז מלך הצפון" - כלומר בערי מעוזו במבצריו
"ועשה בהם" - והצליח בהם
"והחזיק" - ויכבוש אותםפסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"ובא בוא" - כמו והולך הלוך בנו של מלך הצפון יבוא בו ושטף ועבר אל ארץ הנגב
"וישוב ויתגרה" - במלך הנגב
"עד מעוזו" - עיר מבצריופסוק יא
פסוק יב
"והפיל רבואות" - רבים בחיל מלך הנגב
"ולא יעוז" - ובכל זאת לא יהיה נצחון המלחמה שלופסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"בארץ הצבי" - בארץ ישראל
"וכלה בידו" - וכלה את הארץ באוכלוסיופסוק יז
"וישרים עמו" - עם מלך הנגב גם עליהם ילחם מלך הצפון באותן הימים
"ועשה" - והצליח
"ובת הנשים יתן לו להשחיתה" - זו כנסת ישראל היפה בנשים יצוה מלך הצפון לשר צבאו להשחיתם ואומר אני שהוא אנטיוכס הרשע מלך יון שגזר גזרות על ישראל וצוה לפוליפוס שר צבאו להרוג את כל הקורא שמו יהודי כמו שכתוב בספר יוסיפון
"ולא תעמוד" - עצתו זאת
"ולא לו תהיה" - בת הנשים שעמד מתתיהו בן יוחנן ופרק עולו מעל ישראלפסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
"ובימים אחדים ישבר" - בימים מועטים תשבר מלכותם
"ולא באפים" - של אומה אחרת
"ולא במלחמה" - כי מהם ובהם אשר יקנאו ארסתובלוס והורקנוס על דבר המלוכהפסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
"ועלה" - ממקומו
"ועצם" - בכל מקומות שסביבות ארץ יהודה באדום בעמון ומואב
"במעט גוי" - לא יצטרך לחיל כבד כי יעזר אותו מלך יהודה וכן כתוב בספר יוסיפוןפסוק כד
"יבזור" - כמו יפזר וכן בזר עמים (תהלים סח)
"ועל מבצרים" - עכו"ם יחשוב מחשבותיו להושיב (בהם) ראשי גייסותיו עד עת שיהיה הכל כבוש תחתיהםפסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
"לבבם למרע" - על בני עמך להרע ליהודה
"ועל שלחן אחד" - על מלכות ארסתובלוס יתלחשו כזבים
"ולא תצלח" - שיתמסרו ישראל להשחתה באותן הימים
"כי עוד קץ למועד" - החורבן למלאות שבועים ששים ושנים האמורים בספר זה (לעיל ט) ואותו המועד בימי אגריפס בן אגריפס מזרע הורדוספסוק כח
"ולבבו על ברית קודש" - להפר בריתו מעל ישראל
"ועשה" - כלומר והצליח ושב לארצופסוק כט
פסוק ל
"ציים" - סיעות
"כתים" - רומים גדודים ממלכות ארם שימרדו בו
"ונכאה" - ונשבר קצת
"ושב וזעם על ברית קדש" - ושב לארצו להפר ברית שכרת עם ישראל
"ושב ויבן על עוזבי ברית קודש" - ויתן לב ויתבונן שעזבו ישראל ברית (ודת) קודש ותרב שנאת חנם ומחלוקת בבית שני כמו שכתוב בספר יוסיפון וישפכו דם נקי ועל זאת יבטח וידע שיצליח ויפר את בריתו מעמם ויתגרה בםפסוק לא
פסוק לב
"יודעי אלהיו" - וכשירי ישראל שיחזיקו ביראת אלהיהם כלומר יאחזו בה ולא יעזבוה
"ועשו" - את תורתםפסוק לג
"יבינו לרבים" - ידרשו לעם הארץ את התורה ויאמצו ידיהם להחזיק בה
"ונכשלו" - בגלותם בחרב ובלהבה וגו'פסוק לד
פסוק לה
פסוק לו
"והצליח עד כלה זעם" - עד שוב אף הקב"ה מישראל
"כי נחרצה נעשתה" - כשתכלה גזירתו כי כמו כאשרפסוק לז
פסוק לח
פסוק לט
"למבצרי מעוזים עם אלוה נכר" - כלומר לכבוד אלהי נכר
"אשר הכיר ירבה כבוד" - את השרים אשר יראה בלב להכיר פניהם ולהחניף ירבה להם כבוד
"ואדמה יחלק" - להם
"במחיר" - בדמים קליםפסוק מ
"וישתער עליו מלך הצפון" - על מלך הנגב
<< · רש"י על דניאל · יא · >>