ביאור:דניאל יא - מעומד

ביאור:כותרת עליונה דניאל - מעומד

המשך המראה הרביעי של דניאל, המראה כתוב כולו בעברית. רבים מפרשים ומפענחים את 'המראה' הזה של דניאל כתיאור מלכי הממלכה היוונית-מקדונית בעקבות אלכסנדר מוקדון וביניהם כנראה יוסף בן מתתיהו בסוף ימי בית שני, וחוקרי העת העתיקה עד ימינו אלה. וראו בהרחבה בהמשך

מלך פרס הרביעי - המשך המראה הרביעי של דניאל

...וַאֲנִי המשך דברי גבריאל המלאך מהפרק הקודם המספר לדניאל ש- בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי, עָמְדִי לְמַחֲזִיק עמדתי להחזיק, לתמוך וּלְמָעוֹז ולחוזק לוֹ למיכאל שרכם לבקש מה' שלא יכבידו עליכם.

נצחון יוון והתפרקות ממלכתם

וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ:

הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים לפי חז"ל: הכוונה לשלושת המלכים הראשונים: כורש, אחשורוש ודריוש המדי עֹמְדִים לְפָרַס, וְהָרְבִיעִי - יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל, וּכְחֶזְקָתוֹ וכאשר הוא יתחזק בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל יעורר את כולם להלחם אֵת עִם מַלְכוּת יָוָן.

וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר ממלכת יון, אלכסנדר מוקדון, וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב שילטון גדול (על הרבה ארצות ולאורך זמן רב) וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ בדריוש (יהרוג אותו ויכבוש את הפרסים).

וּכְעָמְדוֹ - תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם,

וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ לזרעו, אלא לזרים. משחק מלים עם 'אחרים',

וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל הם לא יהיו חזקים כמוהו - כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ, וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה.

פרשנות כמלחמות מלכות יוון

(נסמך על הפירוש של ישראל מאיר ספרא במהדורת הביאור)

רבים מפרשים ומפענחים את 'המראה' הזה של דניאל כתיאור מלכי הממלכה היוונית-מקדונית בעקבות אלכסנדר מוקדון. נראה שכך ראו זאת גם יוסף בן מתתיהו בכתביו מסוף ימי בית שני, וחוקרי קורות העת העתיקה במוסדות ההשכלה הגבוהה עד ימינו אלה.

לפי פירוש זה, המתואר כאן מתחיל במלחמת דריוש נגד אלכסנדר מוקדון שמת בגיל 33 ומלכותו נתחלקה לממלכה הסלוקית בארם - כיום סוריה, התלמית במצרים והאגאית-מקדונית ביוון, בראשותם של סלווקוס הראשון, תלמי הראשון ואנטיפטרוס המצביא. ממלכה נוספת היתה בטורקיה ובולגריה של היום אשר שלטה בבבל ובפרס בראשות אנטיגינוס שתום העין, אך חלוקה זו מעט מלאכותית, שכן רוב הזמן היו אלו שלש החלוקות העיקריות שכבשו ושבו והשתחררו זו מזו וזו בזו. בכל מקרה, משפחתו וצאצאיו של אלכסנדר לא ירשו דבר, וראו דיאדוכים.

תקציר הממלכות, הדורות ואנשי השררה
א. היוונית-מקדונית, בירתה פלא שמוקדון
ב. הממלכה הסלוקית, בירתה אנטיוך שבסוריה, כיום בטורקיה
ג. הממלכה התלמית, בירתה באלכסנדריה שבמצרים
ד. הממלכה הפרתית, בירתה בכּלכדון שבתרקיה
ולצדם הממלכה הרומית החדשה שבירתה בW:רומא

דור א. סלוקית: סלוקוס א׳. :: תלמית: תלמי א׳. :: יוונית: אנטיגנוס שתום-העין. :: פרתית: אנטיפטרוס המצביא

דור ג. סלוקית: אנטיוכוס ב׳ (הורעל) תלמית: תלמי ב׳
נשות דור ג. (נשות אנטיוכוס ב׳ קרובות תלמי ב׳)
ברניקי בת תלמי ב'
ג.ב. לודיקה אחות תלמי ב', - גורשה, הוחזרה והרעילה

דור ד. סלוקית: סלוקוס ב׳ בן לודיקה.  :: תלמית: תלמי ג׳ ותקופת השלום

דור ה. סלוקית אנטיוכוס ג׳ בן סלוקוס ב׳. :: תלמי ד' המתבצר
תלמי ה' בן ה-5 נשות דור ה. נשות אנטיוכוס ג׳ קרובות תלמי ה׳ קלאופטרה א׳ בת אשת תלמי ה׳
לודיקה ד׳

דור ו. סלוקוס ד׳ ההססן, בכור אנטיוכוס ג׳ ולודיקה ד׳

דור ז. אנטיוכוס ד׳ אפיפנס (הרשע). שמו במקור:מיתרדתס, אח סלוקוס ד׳

מלך הנגב, כלומר המלך הדרומי, לפי פירוש זה, היה תלמי הראשון שניצח בקרב עזה את סלווקוס הראשון וסילקו מסוריה, ניצח גם את אנטיגנוס, ועצר את יורשו של אנטיפטרוס כאשר זה ניסה לתקפו.

אחרי שני דורות בימי אנטיוכוס השני המחנות השלימו זה עם זה. וראו בית תלמי). בת מלך הנגב היא ברניקֵי בת תלמי השני, שנישאה נישואין פוליטיים לאנטיוכוס השני כאם יורש העצר, ואנטיוכוס גירש את אשתו לודיקה (שהיתה גם היא קרובה של תלמי: אחותו מצד אביו). היא לא הצליחה לעצור את שאיפות ההתפשטות של בעלה. עם מות תלמי, שב אנטיוכוס השני ונשא את לודיקה, וזו הרעילה אותו והמליכה את בנה סלוקוס השני. וראו בית סלאוקוס.

תלמי השלישי צאצא של בית תלמי ניצח את סלאוקוס השני והיתה לו תקופה ארוכה של שלום. אך סלוקוס השני שב וכבש את ארצו כולל אנטיוך ודמשק, הקים צי צבאי ותקף את תלמי מן הים.

אנטיוכוס השלישי בנו של סלוקוס השני תקף את תלמי הרביעי אך זה ניצחו ושוב לא תקף עד מות תלמי הרביעי ומלוכת בנו בן החמש תלמי החמישי. תלמי החמישי החזיק את ממלכתו באמצעות דיפלומטיה, ובין היתר בת של אחת מנשותיו, קלאופטרה הראשונה ניתנה לאנטיוכוס השלישי לצורך פיוסו כשזה עמד בקרב מולו. תכניתו היתה שתשתלט על הממלכה ותרעיל את בעלה, אך זו נשארה נאמנה לבעלה נגד אביה.

סלוקוס הרביעי ההססן, בכור אנטיוכוס השלישי ולודיקה הרביעית. עסק כל ימיו בגיוס מסים להשבת חובו לרֹמאים. הוא נרצח לאחר זמן קצר.

אנטיוכוס אפיפנס הרביעי ('הרשע', ממרד החשמונאים). אח סלוקוס ד' ההססן. אחר מות סלוקוס ד', ובעצת מלך הפרתים, הוא נטל את השלטון למשמרת עבור בנו של סלוקוס ד' - דמטריוס (הראשון), ורצחו. הוא כבש והכניע מצרים בקרב, אך הושפל שם בידי הרומאים עם תום הקרב במעמד בו נאלץ להסכים לתנאיהם ללא סיג. במצרים שלטו קבוצת אנשים בעוד המלך תלמי השישי היה עדיין רך בשנים ואומנתו קלופטרה השלישית אחות אנטיוכוס, ואשת תלמי החמישי, מתה. את מסעו למצרים עשה למרות ההסכמים עם הרומאים בתואנה שהוא בא לבקר את אחותו זו. בחזרתו ממצרים לאנטיוך שבסוריה, נקם ביהודים החוגגים את השמועה שמת בקרב. לפי פרשנות זו, "נבזה" הוא אנטיוכוס אפיפנס זה, שכונה בידי היהודים בזמנו אפימנס (המשוגע). לפי ספרי המקבים ובעקבותיהם יוסיפוס מרד החשמונאים פרץ בעקבות גזרותיו נגד הדת היהודית, שלטון הכהנים ופולחן המקדש היהודי.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וְיֶחֱזַק ויתגבר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּמִן שָׂרָיו מלך הנגב, שהוא מהשרים של מלך יוון, וְיֶחֱזַק עָלָיו, וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב - מֶמְשַׁלְתּוֹ.

מלך צפון ובת מלך הנגב

וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ.

וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים, וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ - וְלֹא יַעֲמֹד, וּזְרֹעוֹ,

וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ והאומן שלה וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים היועץ שלה.

וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ מצאצאי אביה כַּנּוֹ על כסא מלכותו, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְעָשָׂה בָהֶם - וְהֶחֱזִיק.

וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עִם נְסִכֵיהֶם כלי הניסוך או כדי היין והשמן, עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב, בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם למצרים,

וְהוּא - שָׁנִים יַעֲמֹד במנוחה מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן.

וּבָא - בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וְשָׁב - אֶל אַדְמָתוֹ.

מרד בני מלך הנגב ונצחון מלך הצפון עד סופו המר

וּבָנָו יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים - וּבָא בוֹא וְשָׁטַף וְעָבָר, וְיָשֹׁב וְיִתְגָּרֶו מָעֻזֹּה.

וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ, עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, - וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רָב? וְנִתַּן הֶהָמוֹן בְּיָדוֹ.

וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ירום קרי: וְרָם לְבָבוֹ, וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת וְלֹא יָעוֹז.

וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן הָרִאשׁוֹן, וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים שנים רבות יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב.

וּבָעִתִּים הָהֵם - רַבִּים יַעַמְדוּ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ, לְהַעֲמִיד חָזוֹן - וְנִכְשָׁלוּ.

וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת,

וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב - לֹא יַעֲמֹדוּ, וְעַם מִבְחָרָיו? - וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד.

וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו,

וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי לפי חכמינו: ארץ ישראל, ומסתבר - וְכָלָה מלשון כליון, ואולי כלי המשמש לשריפה או כמאפרה בְיָדוֹ.

וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ, וִישָׁרִים והצעות פישור עִמּוֹ - וְעָשָׂה:

וּבַת הַנָּשִׁים בת אחת מנשותיו יִתֶּן לוֹ מלך הנגב לְהַשְׁחִיתָהּ את ארץ הצבי, כנדוניה - וְלֹא תַעֲמֹד, וְלֹא לוֹ תִהְיֶה.

וְיָשֵׂבם פָּנָיו לְאִיִּים - וְלָכַד רַבִּים,

וְהִשְׁבִּית קָצִין: חֶרְפָּתוֹ לוֹ? - בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ! אין חרפה שספג בלי להחזיר.

וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ - וְנִכְשַׁל נתקל בדבר על הארץ ונפל, או: נפל מסוסו, וְנָפַל, וְלֹא יִמָּצֵא!

הנבזה

וְעָמַד עַל כַּנּוֹ הֶדֶר מַלְכוּת, וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר - וְלֹא בְאַפַּיִם חרי אף - כעס, כלומר לא בעקבות מרד, וְלֹא בְמִלְחָמָה.

וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה - וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.

וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף - יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, וְגַם נְגִיד בְּרִית.

וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה, וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט גּוֹי עם התמעטות העם, או: באופן שאינו ניכר.

בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה עיר חשובה, מקום בית הדין יָבוֹא,

וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו -

בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם - יִבְזוֹר יבזוז, ישלול, וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו רישום חישובי חשבונות המיסים שלו

וְעַד עֵת עד המועד, כלומר: המסים יגיעו תמיד לפני מועד התשלום.

הקרב וההסכם עם מלך הנגב

וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל,

וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד, - וְלֹא יַעֲמֹד מלך מצרים לא יחזיק מעמד,

כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת תכניות או שוחד. ומשחק מלים עם חישובי המס לעיל.

וְאֹכְלֵי פַת בָּגוֹ בג - בפרסית פת, ומקורה מצליל הפלאץ' של העיסה המוטחת על תנור המתכת, ודומות לה המלים "ספינג'" וגם "פאדג'" בצרפתית-מרוקאית ובאנגלית. ואולי: הפת שאחרי - כלומר ארוחת הצהריים יִשְׁבְּרוּהוּ יתנו לו מזון (כלומר ישחדוהו) - וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף, וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים.

וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים - לְבָבָם לְמֵרָע, וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ, וְלֹא תִצְלָח...

כִּי עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד עדיין לא הגיעה הקביעה של הזמן. כלומר: חכו חכו....

וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שלקח במלחמה - וּלְבָבוֹ עַל בְּרִית קֹדֶשׁ, וְעָשָׂה לפי חז"ל וכנראה גם לפי יוסיפוס, הכוונה שהוא חושב רעה על היהודים והרג בהם - וְשָׁב לְאַרְצוֹ.

כשלון הקרב השלישי ותוצאתו

אחרי חורבן בית שני, חכמינו ראו בנבואה זו את התגשמות הדברים כשמדובר בקציני וקיסרי רומא אספסינוס, וטיטוס ובהקמת מרכז החכמים ביבנה, בידי רבן יוחנן בן זכאי, ובהמשך את מרד בר כוכבא (עזר מעט... בחלקלקות...) והמשכילים לפי פענוח נבואי זה היו חכמי ישראל ובראשם רבי עקיבא שתמך במרד, ואכן היה בעל שכל, אך לדבריהם, כשל בהבנתו.

לַמּוֹעֵד - יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב, וְלֹא תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה.

וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים ציי אוניות או קבוצות חיילים של עם הכּיתּי - מכרתים ואיי יוון, ולפי חכמינו, ודעת מרבית ההיסטוריונים: הכוונה לרומאים וְנִכְאָה והוכה.

השלטת אלהי הנכר

וְשָׁב וְזָעַם ושוב זעם, או: ולפי חכמינו: וכששב ממצרים, זעם... עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה לפי חכמינו - גזר גזירות נגד הברית בין היהודים לקב"ה,

וְשָׁב וְיָבֵן ושוב התבונן עַל עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ.

וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ, וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז, וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד, וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ - מְשׁוֹמֵם שאינה יכולה לדבר

וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית - יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת, וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו - יַחֲזִקוּ, וְעָשׂוּ.

וּמַשְׂכִּילֵי עָם בדרך כלל שָׂכַל בעברית מקראית משמעותה טיפש או מטעה יָבִינוּ יַראו את התבוננותם, או את הבנתם לָרַבִּים, וְנִכְשְׁלוּ והטועים השומעים למשכילים יכשלו. משחק מלים עם משכיל בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה - יָמִים תקופה ארוכה.

וּבְהִכָּשְׁלָם - יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעט, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת בתעלות סביב החומה, המשוחים בשמן, ונועדו למנוע גישה.

וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים עצמם יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף פעולת נקיון ובידוד מתכות יקרות בשריפה עזה בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן על שם חימום המתכת עד שמוציא אור לבן וניתן להיתוך. כלומר: לא יוכלו לברר מי בעדם ומי נגדם עַד עֵת קֵץ עד שיגיע הזמן הנקבע. מלשון קיצוב וקיצוץ. ומקורו בתקופת הקיץ, ובצליל הקציצה של התאנים (או צליל קצקוץ הקוצים כשעוברים בהם), כִּי עוֹד הרבה זמן עד שנגיע לַמּוֹעֵד הגאולה.

וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ, וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל, וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת,

וְהִצְלִיחַ - עַד כָּלָה זַעַם!

כִּי נֶחֱרָצָה - נֶעֱשָׂתָה!

וְעַל אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין לא יתבונן - כלומר לא יתחשב, וְעַל חֶמְדַּת נָשִׁים, וְעַל כָּל אֱלוֹהַּ לֹא יָבִין,

כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל יחשוב שהוא יכול להתגדל על הכל בלא עזרה של אלהים.

וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל כַּנּוֹ? - יְכַבֵּד,

וְלֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו? - יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת ובדברים שאנשים חומדים - תכשיטים או בדים רכים.

וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים...

עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר אֲשֶׁר היַכִּיר? יַרְבֶּה לו כָבוֹד,

וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר.

מלחמת עת קץ

וּבְעֵת קֵץ, יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב -

וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת, וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר.

וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי...

וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ הרבה ארצות יפלו מפניו, וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ:

אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן.

וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם - לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה.

וּמָשַׁל ושלט בְּמִכְמַנֵּי באוצרות הנסתרים של הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו יהיו רמוסים תחת כפות רגליו, או: באצעדות - הנקראים כך עקב צלילי הצידצוד המצלצל עם כל צעד.

וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ מלשון מהירות, כלומר: יגרמו לו לצאת בבהילות לקרב, ומקורו מצליל הההלחטה והנשיפה המהירה מן הפה. מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן, וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים.

וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ אהל הארמון הצבאי, וראו בלוחות לכיש מארמון סנחריב בֵּין יַמִּים - לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ,

וּבָא עַד קִצּוֹ - וְאֵין עוֹזֵר לוֹ.