ברטנורא על תמיד ז

(א)

בזמן שכהן גדול נכנס להשתחוות - בהיכל. ולא מקריא ביאה שלא לצורך :

באבנים טובות - שעל כתפות האפוד:

הגביה לו את הפרוכת - שתלוי בפתחו של אולם. שלא היה לפתחו של אולם דלתות כשאר פתחים שבמקדש אלא פרוכת בלבד:

(ב)

באו ועמדו - לאחר שברכו וקראו ועשו העבודות האמורות לעיל , באו למעלות האולם:

עמדו הראשונים - אלו החמשה כהנים שבידם חמשה כלים כו':

וברכו את העם ברכה אחת - והן שלשה פסוקים של ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא. וקרי להו ברכה אחת, לפי שלא היו עונין אחריהן אמן בין פסוק לפסוק כדרך שעושים בגבולים:

את השם ככתבו - ביו"ד ה"א:

ובמדינה בכינויו - באל"ף דל"ת. שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרסהו ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי:

כנגד כתפותיהם - לפי שצריכים נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים יח) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים, אף בניו בנשיאות כפים כל הימים:

ובמקדש - שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:

שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ - מפני שהשם כתוב בו:

ר' יהודה אומר כו' - ואין הלכה כר' יהודה:

(ג)

בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר - שהוא מקטיר כל זמן שירצה, ונוטל חלק כשירצה:

למחצית הכבש - וכבר נתייגע קצת:

וסמך עליהן - משום כבודו של כהן גדול שתהא חשובה הקטרתו יותר משאר כהנים:

וזרקן - כדדרשינן ועשית עולותיך הבשר והדם (דברים יב), מה דם בזריקה אף בשר בזריקה:

נשמט השני והלך לו - אבל הראשון נשאר שם לקבל האברים מן המושיטים וליתנן לכהן גדול:

בא לו להקיף את המזבח - כהן גדול שהיה בראש הכבש שהוא בדרום, מקיף דרך ימין, דכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, לכך היה הולך למזרחית דרומית ומשם לצפונית מזרחית, עד שמגיע למערבית דרומית מקום הנקבים שהיין והמים שמנסכים יורדין בהן ומשם הולכים לשיתין שהן היסודות, ושם עומד כהן אחד ומושיט לו היין לנסכים, אבל כהן גדול לא היה נושא היין עמו, שמא יתקלקל היין בעשן המערכה כשמקיף את המזבח, ובעוד שהוא מקיף, מהפך בצנורא דהיינו מזלג, את האברים שלא נתאכלו על המזבח. אבל שאר הכהנים כשעושים ניסוך היין, הולכים דרך שמאל מן הכבש לדרומית מערבית שהוא קרוב לכבש, כדתנן פרק קדשי קדשים, כל העולין הולכים דרך ימין חוץ מן העולה לשלשה דברים, נסוך היין והמים ועולת העוף. היין והמים, שלא יתעשנו. ועולת העוף נמי, שלא תמות בעשן. וכהן גדול שדומה לבן בית שיש לו רשות להלך כמו שהוא חפץ מה שאין שאר הכהנים רשאים לעשות כן, וגם יש לו רשות להפך בצנורא בלא פייס, יש לו להקיף כדי ללכת דרך ימין:

הסגן עומד על הקרן - אצל הכהן גדול שבא לנסך:

והסודרים בידו - להניף כשינסך הכהן. כדי שידעו הלוים וידברו בשיר , וידע בן ארזא ויקיש בצלצל, כדאמר בסמוך:

על שלחן החלבים - שתי שלחנות היו במערבו של כבש, אחד שלחן של כסף שבו נותנין כלי שרת, ואחד שלחן של שיש שבו נותנים האברין והוא נקרא שלחן החלבים:

בן ארזא - שם אדם המקיש בצלצל, צמב"ל בלע"ז:

הגיעו לפרק - לסוף פרשה :

(ד)

בראשון לה' הארץ ומלואה - לפי שהוא ראשון למעשה בראשית:

בשני גדול ה' - שבו נחלקו המים והיה רקיע בין מים למים :

בשלישי אלהים נצב בעדת אל - שבו נראית היבשה שעליה עומדים הדיינין לעשות יין :

ברביעי אל נקמות - שבו נבראו השמש והירח והכוכבים שעתיד הקב"ה להנקם מן העובדים להם:

בחמישי הרנינו לאלהים עוזנו - שבו נבראו בעלי חיים שהרואה אותן מרנן ומשבח לבוראו:

בששי ה' מלך - שבו נשלמה הבריאה ובו נברא אדם שמכיר מלכותו של יוצרו:

מנוחה לחי העולמים - האי תנא סבר לה כמ"ד שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב , ועל שם שבאלף השביעי לא יהיה כי אם הקב"ה, שנאמר (ישעיהו ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, לכך אומרים בשבת מזמור שיר ליום השבת, לאלף השביעי, שיומו של הקב"ה הוא אלף שנה: