כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְﬞר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): |
וְאִם לָא תְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי דְּתַשְׁאֲרוּן מִנְּהוֹן לְסִיעָן נָטְלָן זֵין לְקִבְלְכוֹן וּלְמַשְׁרְיָן מַקְּפָנֵיכוֹן וִיעִיקוּן לְכוֹן עַל אַרְעָא דְּאַתּוּן יָתְבִין בַּהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): |
וְאִין לָא תְּתַרְכוּן יַת כָּל יַתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי מַה דִתְשַׁיְירוּן מִנְהוֹן לְסָכְיַין בְּעֵינָא בִּישָׁא בְּכוֹן וּמַקִיפִין לְכוֹן כִּתְרֵיסִין בְּסִיטְרֵיכוֹן וְיַתְעִיקִין יַתְכוֹן עַל אַרְעָא דְאַתּוּן יַתְבִין בָּהּ: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיה אשר תותירו מהם" - יהיו לכם לרעה
"לשכים בעיניכם" - ליתדות המנקרות עיניכם תרגום של יתדות שיכיא
"ולצנינם" - פותרים בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא
"וצררו אתכם" - כתרגומו
[י] יהיו לכם לרעה. פירוש, כי אין "לשכים ולצנינים" מחובר אל "אשר תותירו וגו'", [ו]פירושו, שהם הותירו לרעה, ולא הותירו הם אותם כדי שיהיו "לשכים ולצנינים וגו'", אלא פירושו כך "אשר תותירו מהם" 'יהיו לכם לרעה':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם – יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה.
לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם – לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם; תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת "סִכַּיָא".
וְלִצְנִינִם – פּוֹתְרִים בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וּבָא.
וְצָרְרוּ אֶתְכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ [וִיהֵי דְּתַשְׁאֲרוּן מִנְּהוֹן לְסִיעָן נָטְלָן זֵין לְקִבְלְכוֹן וּלְמַשְׁרְיָן מַקְּפָנֵיכוֹן וִיעִיקוּן לְכוֹן].
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
לשכים בעיניכם: לשון של קוצים וסרפדים הנוקבים את העינים כמו הנני סך את דרכך בסירים, ובספר יהושע מוכיח שכתב שם והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדיכם ולצננים בעיניכם, ולשוטט לשון אבי יסר אתכם בשוטים, שוט לסוס, ולצנינים גם הוא ממיני קוצים המזיקים לבני אדם, מנחם בן סורק חברו עם ואל מצנים יקחהו, אך אני מפרשו לשון כצנת שלג שהרי שם כתוב אשר קצירו רעב יאכל ואל מנים יקחהו ושאף צמים חילם כלומר הליסטים הרעבים והערומים צנים והצמאים יקחו ממונם:
רמב"ן
• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לשכים בעיניכם" - ליתדות המנקרות עיניכם תרגום של יתדות שכים ולצנינם פותרין בו הפותרין לשון משוכת חדק הסובבת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא לשון רש"י והנה ברור הוא כי "שכים" קוצים חדים מלשון הסר משוכתו (
ישעיהו ה ה) הנני שך את דרכך (
הושע ב ח) הלא אתה שכת בעדו (
איוב א י) ושמת שכין בלועך (
משלי כג ב) דבר חד מקוץ או מברזל "ולצנינים" גם כן סלון ממאיר מלשון ואל מצנים יקחהו (
איוב ה ה) צנים פחים בדרך עקש (
משלי כב ה) שחסרו אות הכפל אבל הכונה "בשכים בעיניכם" להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו כמו כי השחד יעור פקחים (
שמות כג ח) וכן ולפני עור לא תתן מכשול (
ויקרא יט יד) על דעת רבותינו (תורת כהנים קדושים פרשה ב יד) יאמר כי ינקרו עיניכם להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו וילמדו אתכם בכל תועבותיהם ולעבוד את אלהיהם כמו שאמר (
שמות כג לג) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם ואחר שיהיו שכים בעיניכם ויטעו אתכם לשוב מאחרי יהיו צנינים בצדיכם שיכאיבו ויצערו אתכם לשלול ולבוז אתכם ואחר כך וצררו אתכם שילחמו בכם ויביאו אתכם במצור ואני אגלה אתכם מפניהם גלות שלמה כי כאשר דמיתי לעשות להם על ידיכם שיגלו כולם מן הארץ ולא תותירו מהם שם ולא שמעתם בקולי כן אעשה לכם ולא אשאיר מכם בארץ גם אחד וכענין הזה אמר יהושע והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדכם ולצנינים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה אמר פח ומוקש בטעות אשר יטעו אתכם כמו כי תעבוד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש ולשוטט בצדכם שייסרו אתכם בשוטים לשלול ולבוז ולהכאיב מאד ולצנינים בעיניכם הוא עורון עיני הלב לטעות עוד אחרי אלהיהם עד אבדם מעל הארץ כענין פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו (
ישעיהו ו י)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ואם לא תורישו". אז יהיה זה לרע לכם: [א] מצד הטבע כי תחלה יהיו לשכים בעיניכם ר"ל שיהיו כסכך על עיניהם לעור עיניכם הרואות כי יוליכו אתכם אל דרכי חשך,
ואח"כ יהיו לצנינים בצדיכם להכאיב אתכם ואח"כ וצררו אתכם היינו שיעשו אתכם מלחמה לגרש אתכם מן הארץ:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ואם לא תורישו וגו' והיה וגו'. לדבריהם ז"ל
(מגילה דף י:) שאמרו כל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה כאן נתכוין לומר שהגם שהם יותירו אותם לצד הרצון והשמחה בהם לצורכיהם הוא מבשרם שיהיו לשיכים וגו':
וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו, ופירוש תיבת על כדרך אומרו
(כ' כ"ד) על אשר מריתם פי על אשר לא קדשתם
(דברים ל"ב, נ"א):