פתיחת התפריט הראשי

ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת עבודה זרה פרק תשיעיעריכה

כלי יין נסךעריכה

(א)

המערה מכלי לכלי - קילוח משכנגד שפתה של חבית ולמטה ה"ז אסור

הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים - ר' מתיר וחכמים אוסרין


הכלי שנשפך אליו יין נסך נאסר גם כשהוא ריק. וראו משנה ה, יא, שם נראה שהשורה האחרונה בברייתא עוסקת בגת שגוי זיפת.



ומודה רבי בקנקנים שהן אסורות
מפני מה אלו אסורות ואלו מותרות? אלו עשויות למוכנס לאגירת יין ואלו עשויות שלא למוכנס
של עץ ושל אבן צריך לנגב. אם היו זפותין צריך לקלף.

(ב)

הלוקח כלי תשמיש מן העובד כוכבים: דברים שלא נשתמש בהן - מטבילן והן טהורין

דברים שנשתמש בהן, כגון כוסות וצלוחית - ידיחן בצונן.


ראו משנה ה, יב. כאן מפורטות דרכי הניקוי.



כגון היורות והמחמין והטוגנין וקמקומוסין - ידיחן ברותחין
כגון הסכינין והשפודין והאסכלאות - מלבנן באור והן טהורין
וכולן שנשתמש בהן עד שלא יגעיל וטבל ולבן הרי זה מותר.

(ג)
מי שהיו גיתיו ובדיו טמאין, ומבקש לטהרן


ליישן – לא להשתמש בהם שנה או מעונה לעונה. ר' יוסי מציע ניקוי מהיר. רשב"ג מציע בשמו ניקוי תוך 24 שעות.
הניקוי מיין נסך הוא גם טיהור מכל הטומאות. וראו גם טהרות י, ח.



הדפים והלולבים והעדשות - מנגבן והן טהורין.
העקלין של נצרים ושל בצבוץ - צריך לנגב. של חשיפה ושל גמי - צריך ליישן
וכמה מישנן? שנים עשר חדש. רשב"ג אומר: מגת לגת מעונת גת לזו שבשנה הבאה ומבד לבד
רבי יוסי אומר: הרוצה לטהרן, או חולטן מיד בחמין או מולגן במי זיתים
רשב"ג אומר משם ר' יוסי: נותנן בנהר שמימיו מהלכין מעת לעת, או תחת הצינור שמימיו מקלחין
כשם שמנגב לטהרה כך מנגב ליין נסך.

שבע מצוות בני נחעריכה

(ד)

על שבע מצות נצטוו בני נח: על הדינין ועל עבודת כוכבים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים
ועל הגזל ועל אבר מן החי
על הדינין כיצד? כשם שישראל מצווין להושיב בתי דינין בעיירות שלהן

כך בני נח מצווין להושיב בתי דינין בעיר שלהם.


לעניין דרך המיתה של בני נח ראו ספרא אמור יט.
כיוון שאין אירוסין לבני נח אין ממיתים אותם על אונס נערה מאורסה שאינה יהודיה. אבל על אשת איש ממיתים אותם גם אם אינה יהודיה.
הברייתא אינה ממיתה יהודי שהרג גוי, וכן אינה מענישה יהודי ששגזל גוי. נראה שאין צורך בכך כי הרומאים כבר הענישו את מי שפגע בגויים.
הגניבה והגזילה כאן הם לגונבי נפשות ולא לגונבי ממון. מותר לישראל לגזול אשת יפת תואר אבל לגוי אסור, וראו גם ספרי ראה כד.
אבר מן החי אסור לגויים וליהודים, וראו חולין ט, ז.
גוי שאכל ציפור קטנה בחייה – מחלוקת רבי וראב"ש. גם ראב"ש מודה שאם חנק אותה ואכלה פטור, כי אין להם מצוות שחיטה.
ר' חנניה בן גמליאל, ר' חידקא, ר' שמעון, ר' יוסי ור' אלעזר מוסיפים לשבע מצוות בני נח.



על עבודת כוכבים ועל ברכת השם כיצד? עובד כוכבים שעבד עבודת כוכבים וברך את השם
לא נתנה מיתה לבני נח אלא בסייף בלבד.
על גילוי עריות כיצד? כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליה, בני נח מוזהרים עליה
וכל ערוה שב"ד של ישראל מוזהרים עליה, בני נח מומתין עליה, דברי ר"מ
וחכמים אומרים: הרבה עריות שאין ב"ד ממיתין עליה בני נח מוזהרים עליה
בא על עריות ישראל - נדון בדייני ישראל
בא על עריות העובדי כוכבים - נדון בדיני העובדי כוכבים; ואין לי אלא נערה מאורסה בלבד.
ועל שפיכות דמים כיצד? עובד כוכבים בעובד כוכבים, עובד כוכבים בישראל - חייב
ישראל בעובד כוכבים - פטור.
על הגזילה כיצד? גנב גזל יפת תואר, וכן כיוצא בו
עובד כוכבים בעובד כוכבים עובד כוכבים בישראל – אסור. ישראל בעובד כוכבים - מותר
על אבר מן החי כיצד? אבר המדולדל בבהמה ואין בו להעלות ארוכה
בשר המדולדל בבהמה ואין בו להעלות ארוכה - אסור לבני נח ואין צריך לומר לישראל
ואם יש בו להעלות ארוכה - מותר לישראל ואין צריך לומר לבני נח.
נטל צפור שאין בה כזית ואכלה, רבי פוטר ורבי אלעזר בר' שמעון מחייב:
ומה על אבר מן החי ממנו חייב, כולו לא יהא חייב?! חנקה ואכלה - פטור
רבי חנניא בן גמליאל אומר: אף על דם מן החי
רבי חידקא אומר: אף על הסירוס. ר"ש אומר: אף על הכשפים
רבי יוסי אומר כל האמור בפרשה - בני נח מוזהרין עליה
שנאמר (דברים יח י-יב) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו', וחובר חבר... כי תועבת ה'
איפשר שכתוב עונש עד שלא יזהיר? אלא מזהיר ואח"כ עונש
מלמד שהזהיר ואח"כ עונשן
רבי אלעזר אומר: על הכלאים: מותר לבני נח לזרוע וללבוש כלאים
אסור להרביע ולהרכיב אילנות.