ביאור:תוספתא/סוכה/א
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק א
עריכהסוכה כשרה ופסולה
עריכהסֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה – פְּסוּלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
ראו משנה א, א. |
וְהָיוּ זְקֵנִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין אֶצְלָהּ, וְלֹא אָמַר אֶחָד מֵהֶן דָּבָר.
אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשָּׁה, וְאִשָּׁה אֵין חַיֶּבֶת בַּסֻּכָּה.
אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא שִׁבְעָה בָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ לָהּ, וְכֻלָּן שְׁרוּיִין בְּתוֹכָהּ!
סֻכָּה שֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ - פְּסוּלָה.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? מִלְּמַעְלָה, אֲבָל מִן הַצְּדָדִין, אם השמש נכנסת דרך הדפנות
אֲפִלּוּ כֻּלָּהּ מְלֵאָה חַמָּה - כְּשֵׁרָה.
סִכֵּךְ עַל גַּבֵּי מִטָּה וְעַל גַּבֵּי אִילָן שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה טְפָחִים,
ראו משנה א, ב, וכן משנה ב, ג. |
אִם הָיְתָה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ – כְּשֵׁרָה; וְאִם לָאו - פְּסוּלָה.
סֻכַּת הָרוֹעִין, סֻכַּת הַקַּיָּצִין, וְסֻכָּה גְּזוּלָה - פְּסוּלָה.
שתי הסוכות הראשונות הן סוכות ישנות, וראו בתחילת המסכת. השלישית דומה ללולב הגזול, וראו משנה ג, א. ויתכן שמשנת ר' אליעזר היא, ראו ספרי דברים קמ. |
סִכְּכָהּ בַּחֲבָלִים וּבִפְקִיעֵי עָמִיר - כְּשֵׁרָה.
הסכך
עריכהסִכְּכָהּ בְּחוֹצְנֵי פִשְׁתָּן - כְּשֵׁרָה; בַּעֲנִיצֵי פִשְׁתָּן - פְּסוּלָה.
בַּקָּנִים וּבְדוֹקְרָנִין - אַף עַל פִּי מַדְבִּיקָן זֶה לַזֶּה, כְּשֵׁרָה.
סִכְּכָהּ בְּשֻׁבֳּלִין: אִם הָיָה הַקַּשׁ מְרֻבָּה עַל הַדָּגָן - כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו - פְּסוּלָה.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִכְּכָהּ בִּבְלָאֵי כֵלִים - כְּשֵׁרָה.
מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
ראו משנה א, ו. שם מודים הכול שלא יישן מתחת הנסר, וכאן מוסיפים שעליו להרחיק בין הנסרים. |
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין, עַד שֶׁיְּהֵא בֵּינוֹ לַחֲבֵרוֹ כִמְלוֹאוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּשָׁעַת סַכָּנָה,
שֶׁהָיִינוּ זוֹקְפִין סֻלָּמוֹת, וּמְסַכְּכִין עַל גַּבֵּיהֶן נְסָרִים, וִישֵׁנִים תַּחְתֵּיהֶן.
אָמְרוּ לוֹ: אֵין שָׁעַת סַכָּנָה רְאָיָה.
אֲבָל הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם יֵשׁ בַּנֶּסֶר אַרְבָּעָה טְפָחִים,
שֶׁיְּהֵא בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ כִמְלוֹאוֹ.
תָּלָה בָהּ אֱגוֹזִין הֲפַרְסְקָאוֹת, וְרִמּוֹנִים וּגְלוֹסְקָאוֹת,
פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁלְּשֻׁבֳּלִין - כְּשֵׁרָה.
לֹא יֹאכַל מֵהֶן, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג.
וְאִם הִתְנָה עֲלֵיהֶן שֶׁיֹּאכַל מֵהֶן בֶּחַג, מֻתָּר.
חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁמֻּקֶּפֶת עַמּוּדִין - הֲרֵי עַמּוּדִין כַּדְּפָנוֹת.
ראו עירובין א, ז: אפשר להשתמש בדבר חי (בהמה, אדם) כדופן. |
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָדָם זוֹקֵף אֶת הַמִּטָּה,
וּפוֹרֵס עָלֶיהָ סָדִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס חַמָּה,
לֹא עַל הָאֳכָלִים וְלֹא עַל הַמֵּת.
מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי לִיעֶזֶר,
שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֳהָלִים כַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מוֹסִיפִין בַּשַּׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיָה מֵסֵב ביום טוב בְּסֻכָּתוֹ שֶׁלְּיוֹחָנָן בֶּן אִלְעַאי בְּקֵיסַרְיוֹן,
גם חכמים אינם מאפשרים לפרוש סדין על הסוכה, כי בכך בונה אוהל לכתחילה. |
אָמַר לוֹ: מַהוּ לִפְרֹס עָלֶיהָ על הסוכה סָדִין?
אָמַר לוֹ: אֵין לָךְ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד נָבִיא.
הִגִּיעַ חַמָּה לַחֲצִי סֻכָּה.
אָמַר לוֹ: מַהוּ לִפְרֹס עָלֶיהָ סָדִין?
אָמַר לוֹ: אֵין לָךְ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד שׁוֹפֵט.
שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין הֶעֲמִידוּ מְלָכִים עַל פִּי נְבִיאִים.
הִגִּיעַ חַמָּה לְרַגְלָיו שֶׁלְּרַבִּי לִיעֶזֶר,
נָטַל אֶת הַסָּדִין וּפְרָסוֹ עַל גַּבֵּי סֻכָּה,
וְהִפְשִׁיל רַבִּי לִיעֶזֶר אֶת רַגְלָיו וְהָלַךְ לוֹ.
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף, אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ עַל הַכֹּתֶל,
ראו משנה א, יא. |
מוֹדֶה רַבִּי לִיעֶזֶר, שֶׁאִם יֵשׁ בְּגַגָּהּ טֶפַח,
אוֹ שֶׁהָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, שֶׁהִיא כְשֵׁרָה.
מַחֲצֶלֶת שֶׁלַּחֲשִׁיפָה וְשֶׁלַּגְּמִי, קנה רך
גְּדוֹלָה - מְסַכְּכִין בָּהּ; קְטַנָּה - אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ.
שֶׁלַּקָּנִים וְשֶׁלַּחָלָף, קנה קשה
גְּדוֹלָה - מְסַכְּכִין בָּהּ, אֲרוּגָה - אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹסֵה אָמַר מִשֵּׁם אָבִיו:
אַף אֲרוּגָה מְסַכְּכִין בָּהּ.
וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָה אוֹמֵר כִּדְבָרָיו.
סִכֵּךְ עַל גַּבֵּי עֲגָלָה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה,
ראו משנה א, ב, שם אמרו "כאילו עשאה בתוך הבית" כביטוי של פסילה. לגבי שינה מתחת למיטה יש מחלוקת במשנה ב, א, אבל לר' יוסי ברור שאינו יוצא ידי חובה. |
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסֵה:
הַיָּשֵׁן תַּחַת הָעֲגָלָה - כַּיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה.
הדפנות
עריכההֶעֱמִיד אַרְבָּעָה קוֹרוֹת וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּיהֶן,
אם אין דפנות כלל, אבל העמודים הם בעובי טפח על טפח - ר' יעקב מכשיר, כמו בעירוב בארות, ראו עירובין ב, א. |
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָן שֶׁאִם יֵחָקְקוּ,
וְיֵשׁ בָּהֶן טֶפַח עַל טֶפַח - כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו - פְּסוּלָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, וּשְׁלִישִׁית - אֲפִלּוּ טֶפַח.
ראו משנה א, א: שלוש דפנות, ונחלקו כאן חכמים האם שלוש שלמות ועוד טפח או שלוש שמהן אחת היא רק טפח. וראו גם משנה ב, ג. |
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלִישִׁית כְּהִלְכָתָהּ, וּרְבִיעִית - אֲפִלּוּ טֶפַח.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר:
שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן - כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.