ביאור:תוספתא/נדרים/ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת נדרים פרק שביעי עריכה

נדרים שהבעל מפר עריכה

(א)
כל דבר שיש בו עינוי נפש, בין בינו לבינה או בינה לבין אחרים - יפר


ראו משנה יא, א, כדעת ת"ק. כאן נוסף שבדברים שבינו לבינה יכול להפר אפילו אם אין בנדר עינוי נפש, וראו ספרי במדבר קנה:
דברים שבינו לבינה הם הדברים שאשה עושה לבעלה, ראו כתובות ה, ה. אם נדרה שלא תטפל באביו או באדם אחר, ושלא תטפל בצאנו או בבקרו – אינו מיפר כי אין הדברים בינו לבינה.



דבר שאין בו עינוי נפש בינו לבינה – יפר, בינה לבין אחרים - לא יפר
כיצד? אמרה 'קונם שאני עושה לפי אבא' 'לפי אביך' 'לפי אחי' 'לפי אחיך'
'שאני מטילה לבקרך' - אין יכול להפר, מפני שבינה לבין אחרים
'שלא אכחול' ו'שלא אפרכס' ו'שלא אתקשט' ו'שלא אשמש לך מטתי'
הרי זה יפר, מפני שבינו לבינה.

(ב)
'שלא אציע לך מטה' ו'שלא אדיח לך רגליך' ו'שלא אמזוג לך את הכוס'


הדוגמאות הללו ל"דברים שבינו לבינה" אמנם אינן מופיעות בכתובות שם, אבל הן בסיסיות ביותר, ואפילו אם נדרה מחוייבת במלאכות אלו. לדעת ת"ק מחייב אותה לעבור על נדרה ולדעת ר"ג מיפר לה, כדי שלא תעבור על נדרה. וראו משנה יא, ד, וספרי במדבר קנג.



אין צריך להפר. כופה אותה על כרחה
רבן גמליאל אומר: יפר, משום שנאמר (במדבר ל ג) 'לא יחל דברו'.

(ג)
נדרה שלא תטעום אחד מכל המינין, בין מאכל רע בין מאכל יפה


דוגמאות לדברים שיש בהם עינוי נפש. אם נדרה שתאכל את הפירות אם הם ממקום אחר, ולא מדובר על פירות שבעלה מגדל בעצמו – אינו יכול להפר אלא מביא לה פירות ממקומות אחרים, וראו משנה יא, ב, ספרי במדבר קנה.



אפילו לא טעמה אותו המין מימיה - יפר
אמרה 'קונם פלפלין שאיני טועמת' 'גלוסקין שאיני טועמת'
אפילו לא היה לה אותו המין מימיה - יפר
אמרה 'קונם פירות א"י עלי', אם יש לו בהן חלק – יפר. אם לאו - יביא לה משאר ארצות
אמרה 'קונם פירות הפרכיא זו עלי', אם יש לו בהן חלק - יפר
אם לאו - יביא לה מהפרכיא אחרת
אמרה 'קונם פירות מדינה זו עלי', אם יש לו בהן חלק – יפר. ואם לאו - יביא לה ממדינה אחרת.

(ד)

אמרה 'קונם פירות חנווני זו עלי', אם יש שם חנות אחרת - לא יפר, ואם לאו - יפר

ר' יוסי אומר: אפילו היה שם מאה חנויות


ראו משנה יא, ב. אם החנווני תלוי באשה לפרנסתו ר' יוסי מאפשר להפר כי הנדר פוגע ביחסים בין הבעל לחנווני.



הואיל ולא היתה פרנסתו אלא הימנה - ה"ז יפר, מפני שבינו לבינה.

(ה)
'קונם שאני נהנה לבריות' - אין יכול להפר

יכולה ליהנות בלקט בשכחה ובפאה ובמעשר עני.

הפרה שאינה מועילה עריכה

(ו)
נדרה אשתו והפר לה, וסבור נדרה בתו

נדרה בתו והפר לה וסבור אשתו נדרה – ה"ז יקיים, למרות שהיפר קודם ואם רצה - מפר
נדרה אשתו וקיים לה, וסבור בתו נדרה
נדרה בתו וקיים לה, וסבור אשתו נדרה - ה"ז יפר, ואם רצה להקים מקיים.

(ז)

נדרה מן התאנים וענבים, לא הפר לתאנים והפר לענבים - אסורה לאכול בתאנים וענבים

הפר לענבים ולא הפר לתאנים - אסורה לאכול בענבים ותאנים


ראו משנה יא, ו. לעניין "חשכה" השוו לעיל ו, א.



הפר לתאנים וחשיכה - אסורה לאכול תאנים וענבים
הפר לענבים וחשיכה - אסורה לאכול ענבים ותאנים
אמרה 'קונם תאנים שאני טועמת, ועוד ענבים שאני טועמת' - הרי אלו שני נדרים
מפר איזה מהן שירצה ומקיים איזה מהן שירצה
שנאמר (במדבר ל יד) 'אישה יקימנו ואישה יפירנו'
אישה יקימנו לזו, ואישה יפירנו לזו.

(ח)
חומר בהקם שאין בהפר ובהפר שאין בהקם


משהקים אינו יכול להפר – ראו לעיל ו, א. וראו גם ספרי במדבר קנג.



שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת:
האיש מקים בלבו ואין האיש מבטל בלבו
יש בהקם שאין בהפר ויש בהפר שאין בהקם
משהקם אין יכול להפר, ומשהפר אין יכול להקם.

נדרי אלמנה וגרושה עריכה

(ט)

אשת איש שאמרה 'הריני נזירה לכשאתגרש', ר' ישמעאל אומר: לא יפר. ר' עקיבה אומר: יפר

אלמנה שאמרה 'הריני נזירה לכשאנשא', ר' ישמעאל אומר: יפר. ר' עקיבה אומר: לא יפר


ראו משנה יא, ט, כר' עקיבא.
לעניין הסיפא השוו משנה יא, יא-יב, וראו לעיל הלכה א, כחכמים.



שר' ישמעאל אומר (במדבר ל י) 'ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה'
עד שיהא איסור נודר בשעה שהיא אלמנה וגרושה
ור' עקיבה אומר: 'אשר אסרה על נפשה יקום עליה' עד שיהא איסור שעה שאסרה על נפשה.
קונם שאני עושה לפיך, שנהנה לאבא, ולאביך
רבן גמליאל אומר: יפר, וחכמים אומרים: לא יפר
'נטולה היא מן היהודים משמשתך אני' - יפר חלקו ומשמשתו
רבי נתן אומר: לא יפר, וחכ"א: יפר.