ביאור:תוספתא/יבמות/ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת יבמות פרק חמישי

המותר אסור והאסור מותר

(א)
ארבעה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, ומתו הנשואין את האחיות

ראו משנה ג, א-ג. כאן נוספו דברי ר' שמעון ואבא שאול. ההערה של אבא שאול מתיחסת להבאת המחלוקת בעדיות ה, ה, בין חומרי בית הלל. לטעמו זו אינה חומרה.
הברייתא מעירה על כך שדווקא אם אחת מהן אסורה – אחותה מותרת, ואם שתיהן ראויות לו – שתיהן אסורות כאחיות.

הרי אלו חולצות ולא מתיבמות. ואם קדמו וכנסו - יוציאו
ר' אליעזר אומר: ב"ש אומרים יקיימו, ובה"א יוציאו. ר"ש אומר: יקיימו
אבא שאול אומר קל להם לב"ה בדבר זה
היתה אחת חמות שם כולל לאיסורי עריות לאחד מהן - אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן
נמצא האסור מותר, והמותר אסור
היתה אחת מהן חמות לזה, ושניה חמות לזה
זה אסור בחמותו ומותר בחמות אחיו, וזה אסור בחמותו ומותר בחמות אחיו
זה הוא שאמרו "אסור לזה - מותר לזה, והאסור לזה מותר לזה"
היתה אחת מהן חמות שניהם - זה אסור בה ומותר באחותה, וזה אסור בה ומותר באחותה
היו שתיהן חמות לאחת מהן - השני מותר בשתיהן
זה הכלל: כל זמן שראויות לו - אסורות עליו משום (ויקרא יח יח) ואשה אל אחותה
אם היו אסורות עליו משום איסור ערוה אחרת - אסור בה ומותר בחמותה.

שנים נשואים אחיות ואחד נשוי לנכרית

(ב)
ג' אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, או אשה ובתה

הנשואים מתו ביחד, ראו משנה ג, ד.

או אשה ובת בנה, או אשה ובת בתה - הרי אלו חולצות ולא מתיבמות
ור"ש פוטר את שתיהן מן החליצה ומן היבום.

(ג)
ג' אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד פנוי

ראו משנה ג, ה-ו. אם כנס אותה לפני שמת אחיו השני גם בית הלל מודים שהיא עמו. אם לא עשה בה מאמר לפני מות אחיו השני גם בית שמאי מודים שהן פטורות מחליצה ומיבום.
המשך הברייתא הוא לשיטת בית הלל, שהנכרית היא צרתה (או לא) של האחות. המקרים המופיעים כאן ברורים מאליהם.
בסוף הברייתא יש הדגמה של ספק קידושין, השונה מזו שבמשנה ג, ח.

מת אחד מבעלי אחיות, ועמד פנוי הזה וכנסה, ואח"כ מת אחיו השני
אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה.
ג' אחים, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד פנוי
מת אחד מבעלי אחיות, עמד פנוי הזה, ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו
עד שמתה אשתו של קיים, ואח"כ מת
עשה בה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שמתה אשתו של קיים ואח"כ מת
כנסה ומתה אשתו של קיים ואח"כ מת
ה"ז פטורה מן החליצה ומן היבום
שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית
מת אחד מבעלי אחיות, עמד נשוי נכרית ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמת.
נכרית זו - או חולצת או מתיבמת
עשה בה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שמת - נכרית זו חולצת ולא מתיבמת
כנסה ואחר כך מת - נכרית זו פטורה מן החליצה ומן היבום
מת נשוי נכרית, עמד אחד מבעלי אחיות ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמת
נכרית זו או חולצת או מתיבמת
עשה בה מאמר, ולא הספיק לכונסה עד שמת - נכרית זו חולצת ולא מתיבמת
כנסה ואחר כך מת - נכרית זו פטורה מן החליצה ומן היבום
שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות
עמד נשוי נכרית ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת
נכרית זו או חולצת או מתיבמת
עשה בה מאמר, ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמתה אשתו של קיים ואחר כך מת
נכרית זו חולצת ולא מתיבמת
כנסה ומתה אשתו של קיים ואח"כ מת
שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום
מת נשוי נכרית, עמד אחד מבעלי אחיות
ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמתה אשתו של קיים ואחר כך מת
שתיהן או חולצות או מתיבמות
עשה בה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שמתה אשתו של קיים ואח"כ מת
שתיהן חולצות ולא מתיבמות
כנסה, ומתה אשתו של קיים ואח"כ מת
ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
איזהו ספק קדושין? קדשה בדבר, ספק יש בו שוה פרוטה, ספק אין בו.

ספק בגלל מאמר או איסור זמני

(ד)
שלשה אחין נשואין שלש נשים נכרית, ומת אחד מהם ועשה בה שני מאמר ומת

ראו משנה ג, ט. כאן מנמק ר' יהודה את הדין בדרך אחרת. כאן מופיע ר' אלעזר בר' שמעון בשם אביו.

הרי אלו חולצות ולא מתיבמות
זו היא צרת אשת אח מאב, שחולצת ולא מתיבמת דברי ר"י
ר' אליעזר בר"ש אומר: מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה, ובלבד שתקדים ביאה לחליצה
כנסה ואח"כ מת - ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.

(ה)
שני אחים נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהן ואח"כ מתה אשתו של שני

ראו משנה ג, ז.

הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת

חיובים משמות שונים

אם בא עליה - חייב עליה משום אשת אח ומשום אחות אשה, דברי ר' מאיר

 כאן נוסף פירוט החטא אם בא עליה: לדעת ר' יוסי ור' שמעון, כיוון שאחותה כבר מתה, אינו חיי משום אחות אשתו אלא משום אשת אחיו, שהרי לא הותרה לו כיבמתו, וראו גם סנהדרין ז, ד.

ר' יוסי ור' שמעון אומרים: אינו חייב, אלא משום אשת אח בלבד.

(ו)
זר ששמש בשבת במקדש, ובעל מום ששמש בטומאה

ראו ספרי במדבר קטז. לדעת ר' שמעון האיסורים הכלליים על זרות ועל בעל מום מבטלים את האיסורים הזמניים של שבת ושל טומאה.

חייב משום זרות, ומשום שבת, משום בעל מום ומשום טומאה, דברי ר' יוסי
ר' שמעון אומר: אינו חייב אלא משום זרות ומשום בעל מום בלבד.

(ז)
שנים שקדשו שתי נשים, שני אחים שקידשו שתי אחיות נידות ובשעת כניסתם לחופה החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה

ראו משנה ג, י.
לעניין נישואי הקטן והקטנה ראו משנה יג, יא-יב.

הרי אלו חייבין כולם ביחד שש עשרה חטאות: משום אחים ומשום אחיות
ומשום נדות ומשום אשת איש
אם אינן אחים - חייבין י"ב; אם אינן אחיות - חייבין ח'; אם אינן נדות - חייבין ד'
היו הן גדולים והן קטנות - הן חייבין ב'
הם גדולות והן קטנים - הן חייבות ד'. אם השיאן אביהן – חייבין שמונה הן על אשת איש ועל נידה, ואביהן מאותם איסורים
היה א' גדול וא' קטן - הנבעלת לקטן חייבת, שהיא אשתו של גדול
והנבעלת לגדול פטורה, שהיא אשתו של קטן. והנישואין שלה אינם גמורים