פתיחת התפריט הראשי

ביאור:תוספתא/הוריות/ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת פֶּרֶק שֵׁנִיעריכה

כהנים, חכמים, נשיאים והיררכיהעריכה

(א)
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט:


ראו משנה ג, ד-ה, וכן מגילה א, ט, וכן מכות ב, ו.
המשיח שעבר אינו ריאלי, כי כהן גדול בבית ראשון ("כהן משיח") היה נשאר כזה עד יום מותו.



פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת, וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה,
לֹא פּוֹרֵעַ וְלֹא פוֹרֵם, אֲבָל פּוֹרֵם הוּא מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְּמַעְלָה,
אֵין מִטַּמֵּא בַּקְּרוֹבִים, וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה, וּמֻזְהָר בָּאַלְמָנָה,
וּמַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ,
וּמַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וּמַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ,
וְכָל עֲבוֹדוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָן כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא בוֹ,
וּפָטוּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
וְכֻלָּן נוֹהֲגִין בַּמָּשִׁיחַ שֶׁעָבַר, חוּץ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.
וְכֻלָּן נוֹהֲגִין בַּמְּרֻבֵּה בְגָדִים שֶׁעָבַר, חוּץ מִפַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת.
וְכֻלָּן אֵין נוֹהֲגִין בִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה חוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁפֵּרַשׁ הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה:
לֹא פוֹרֵם, וְלֹא מִטַּמֵּא בַּקְּרוֹבִים,
וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה, וּמֻזְהָר עַל הָאַלְמָנָה,
מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.

(ב)
אֵיזֶהוּ נָשִׂיא? נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְלֹא נְשִׂיא שְׁבָטִים.


ראו משנה ג, ג. התוספתא מאפשרת קיום של שני מלכים – מלך ישראל ומלך יהודה.



נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, נְשִׂיא בֵּית דָּוִד,
זֶה מֵבִיא לְעַצְמוֹ, וְזֶה מֵבִיא לְעַצְמוֹ.

(ג)
אֵיזֶהוּ מָשִׁיחַ? מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלֹא מְרֻבֵּה בְגָדִים.


ראו משנה ג, ד. כאן נוספה דעת ר' מאיר.



אֶלָּא שֶׁהַמְּרֻבֵּה בְגָדִים צָרִיךְ לְהָבִיא פַר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא פַר.

(ד)
פַּר מָשִׁיחַ, פַּר הָעֵדָה עוֹמְדִין, פַּר מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה לְכָל מַעֲשָׂיו.


ראו משנה ג, ו: כאן מנמקים את קדימות פר הכהן בדרך אחרת, בלי הכלל של "כל המקודש מחבירו קודם".
השעיר של הנשיא בא אחרי כל קרבנות הציבור.
העומר קודם לכבש – השוו זבחים י, ד.



וְהוֹאִיל וּמָשִׁיחַ מְכַפֵּר וְעֵדָה מִתְכַּפֶּרֶת, מוּטָב שֶׁיִּקְדַּם מְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא טז יז) "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל."
פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת קוֹדֵם לְפַר וְשָׂעִיר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה,
וּפַר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לְשָׂעִיר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה,
וְשָׂעִיר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לַשָּׂעִיר שֶׁלַּנָּשִׂיא,
וְשָׂעִיר שֶׁלַּנָּשִׂיא קוֹדֵם לְשָׂעִיר וּכְבָשִׂים.
הָעֹמֶר קוֹדֵם לַכֶּבֶשׂ הַקָּרֵב עִמּוֹ.
זֶה הַכְּלָל: הַבָּא בְגִין הַיּוֹם קוֹדֵם לַבָּא בְגִין הַלֶּחֶם.

(ה)
הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ עוֹמְדִין בַּשֶּׁבִי,


ראו ב"מ ב, יא.
האיש והאשה – ראו משנה ג, ז. הסיפור על ר' יהושע מראה שלא תמיד האיש קודם, אלא אם הוא עומד בבדיקה. וראו גיטין נח א, שהתינוק הוא ר' ישמעאל.



הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ, וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו, וְאִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכָל אָדָם.
אֵיזֶהוּ רַבּוֹ? רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ אֻמָּנוּת.
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ אֻמָּנוּת.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁרֹב תַּלְמוּדוֹ הֵימֶנּוּ.
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ.
הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחַיּוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה.
הָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשֶּׁבִי.
בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִין בְּקָלוֹן, הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ לוֹ:
"יֵשׁ כָּאן תִּינוֹק אֶחָד יְרוּשַׁלְמִי, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, וְעוֹמֵד לְקָלוֹן."
וְהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבָדְקוֹ.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפֶּתַח, אָמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה:
(ישעיה מב כד) "מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים?"

(ו)

נֶעֱנָה אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר:
"הֲלוֹא יי זוּ חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ?"
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
"מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֶפְדֶּה אוֹתוֹ!"
פְּדָאוֹ בְמָמוֹן הַרְבֵּה וְשִׁגְּרוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְעָלָיו אָמַר: (איכה ד ב) "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז".

(ז)
מְנַיִן שֶׁכָּל הַמַּשְׁנֶּה לַחֲבֵרוֹ, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרוֹ וְרִקְּמוֹ וְהֵבִיאוֹ לָעוֹלָם?


הדרשה הובאה אגב הלכה ה לעיל.



שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה טו יט) "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", כמו פי, פיו של הקב"ה
כְּאוֹתוֹ הַפֶּה שֶׁזָּרָק בּוֹ נְשָׁמָה בָּאָדָם.
כָּךְ כָּל הַמַּכְנִיס בִרְיָה אַחַת תַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם,
מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרוֹ וְרִקְּמוֹ וְהֵבִיאוֹ לָעוֹלָם.
"יָקָר", זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ג טו) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים,
וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ."
וְאוֹמֵר: (משלי כ טו) "יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת."

(ח)
חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ.


ראו גם לקמן הלכה י, וכן משנה ג, ח. כאן הסדר מתחיל בחכם, בניגוד למשנה שם.



מֵת חָכָם - אֵין לָנוּ כַיּוֹצֵא בוֹ; מֵת מֶלֶךְ - כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לַמַּלְכוּת.

(ט)

הַמֶּלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א א לג) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם הרי שהמלך נותן הוראות לכהן
קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי,
וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן."
כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא",
הִקְדִּים צָדוֹק לְנָתָן.
וְאוֹמֵר: (זכריה ג ח) "שְׁמַע נָא, יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,
אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ! כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה".
יָכוֹל בְּנֵי אָדָם הֶדְיוֹטוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה",
וְאֵין "מוֹפֵת" אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יג ב) "וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת".

(י)
מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרֻבֵּה בְגָדִים,


השוו משנה ג, ח: כאן משלימים את ההיררכיה של הכהנים, וראו גם סוטה ז, ז.
בסוף ההלכה נוסף הסבר לקדימות של הגר לעבד המשוחרר, וראו גם הלכה יא.



וּמְרֻבֵּה בְגָדִים קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לְסֶגֶן,
וְסֶגֶן קוֹדֵם לְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר, וְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב,
וְרֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל, מפקח על הגזברים וַאֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר,
וְגִזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְכֹהֵן הֶדְיוֹט קוֹדֵם לְלֵוִי,
וְלֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לַמַּמְזֵר, וּמַמְזֵר קוֹדֵם לַנָּתִין,
וְנָתִין קוֹדֵם לַגֵּר, וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר.
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין,
אֲבָל אִם הָיָה הַמַּמְזֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ,
מַמְזֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם הוּא לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ג טו) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים",
מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַנִּכְנָס לִפְנֵי לִפְנִים.

עבדים ועבד משוחררעריכה

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּדִין הוּא שֶׁיַּקְדִּים עֶבֶד מְשֻׁחְרָר לַגֵּר,
מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדַל בִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה לֹא גָּדַל בִּקְדֻשָּׁה.
אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה בִכְלַל אָרוּר,
וְזֶה לֹא הָיָה בִכְלַל אָרוּר.

(יא)

מִפְּנֵי מָה הַכֹּל קוֹפְצִים לִשָּׂא אֶת הַגִּיּוֹרֶת, וְאֵין הַכֹּל קוֹפְצִין לִשָּׂא אֶת הַמְּשֻׁחְרֶרֶת?

מִפְּנֵי שֶׁהַגִּיּוֹרֶת הִיא הָיְתָה בְּחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת,


ביטויים שונים של חוסר אמון בעבדים: הם בכלל "ארור", הם מופקרים, מקוללים ועסקם רע.



וְהַשִּׁפְחָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת הִיא הָיְתָה בִכְלַל הַמֻּפְקֶרֶת.

(יב)

רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁמְּצוּיִין קְלָלָה בְּפִי כָּל הַבִּרְיוֹת.

(יג)

מִפְּנֵי מָה הַכֹּל שׁוֹאֲלִין עַל הָעֶבֶד? מִפְּנֵי שֶׁעִסְקוֹ רַע עִם הַבִּרְיוֹת.

נֶאֱמַר: (תהלים קלה יט-כ) "בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יי!


סיום בדבר טוב. לפי הדרשה הזו בית הלוי הוא חלק מהכהנים, ויראי ה' הם חלק ממנו, ויתכן שזו דרשה צדוקית.



בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יי! בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יי! יִרְאֵי יי, בָּרְכוּ אֶת יי!"
נִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִין אַחַת, בֵּית אַהֲרֹן מְבָרְכִין שְׁתַּיִם,
בֵּית הַלֵּוִי מְבָרְכִין שָׁלֹשׁ, יִרְאֵי יי מְבָרְכִין אַרְבַּע.