פתיחת התפריט הראשי

ביאור:תוספתא/גיטין/ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת גיטין פרק רביעיעריכה

לשון מינוי השליחעריכה

(א)

האשה שאמרה 'התקבל לי גיטי' ו'אשתך אמרה התקבל לי גיטי' השליח אמר לבעל

'הילך' 'הוליך לה' 'התקבל לה' ו'זכי לה' אמר הבעל לשליח


ראו משנה ו, א. אם האשה מינתה שליח לקבלת הגט – אין הבעל יכול להתחרט אחרי שנתן לו את הגט, אבל אם מינתה אותו רק להבאת הגט – יכול הבעל להתחרט. וראו גם לעיל א, יא. רשב"ג חולק על הרישא, וטוען שאם האשה מינתה ליח לקבלה, אבל הבעל מינה אותו להולכה –יכול הבעל לחזור בו. רבי אומר שרק אם הבעל אמר לו בפירוש שאינו ממנה אותו לקבלה יכול הבעל לחזור בו.



אם רצה לחזור - לא יחזור
'הבא לי גיטי' 'ואשתך אמרה הבא לי גיטי' 'הילך'
'הולך לה' ו'תן לה' 'התקבל לה' ו'זכי לה'
אם רצה לחזור – יחזור, דברי רבי
רשב"ג אומר: 'הולך לה' ו'תן לה', אם רצה לחזור - יחזור
'התקבל לה' ו'זכי לה', אם רצה לחזור - לא יחזור
רבי אומר: בכולם לא יחזור, עד שיאמר 'אי אפשר שתקבל, אלא הולך ותן לה'.

(ב)
'הבא לי גיטי' 'ואשתך אמרה התקבל לי גיטי'


אם השליח לא הציג את מה שאמרה האשה בדיוק – אינו שליח לקבלה. בירושלמי טוענים שהגט פסול, אבל לפי פשט התוספתא הגט כשר משיגיע לידה.
בעניין הלשונות המעורפלות "שא לי" וכו' – ראו לעיל א, יא. כאן קובעים כרשב"ג במשנה, שהן לשונות מינוי שליח לקבלה.
אם הבעל לא אמר "הילך גט לאשתי" וכו', אלא "הילך גט אשתי" - לא מינה את השליח לתתו לאשה אלא רק הראה לו את הגט כדי לאיים עליה, ולכן הגט פסול.
אבל אם אמר באותה לשון בהקשר שאמרו לו "נכתוב גט לאשתך" – הגט כשר.
סיום הברייתא בציטוט ממשנה ו, ב.



'התקבל לי גיטי' ו'אשתך אמרה הבא לי גיטי'
'הולך לה' ו'תן לה' 'התקבל לה' ו'זכי לה'
אם רצה לחזור - יחזור
'שא לי גיטי' 'טול לי גיטי' 'יהא גיטי לי בידך' - כאומרת 'תתקבל לי'
'הילך גט אשתי' 'גט בתך' 'גט אחותך', והלך ונתנו לה - פסול
אמרו לו: 'נכתוב גט לאשתך'
'הילך גט אשתך' 'גט בתך' 'גט אחותך', והלך ונתנו לה – כשר
אפילו הן הראשונים הן האחרונים, או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים
אפילו שני אחים ואחד מצטרף עמהן.

האשה ומינוי שליח לפי המקוםעריכה

(ג)
קטנה שיודעת לשמור את גיטה - ה"ז מתגרשת


ראו משנה ו, ב.
יש הגורסים בשורה האחרונה "שנותנים לה גיטה ודבר אחר וכו'", כלומר שיודעת להבחין בין גיטה לבין דבר אחר שנתנו לה.



אבל אין עושה שליח עד שתביא שתי שערות
איזו היא קטנה שיודעת לשמור את גיטה?
כל שנותנין לה גיטה או דבר אחר, ומחזירתו לאחר שעה.

(ד)
האשה שאמרה 'התקבל לי גיטי במקום פלוני'


ראו משנה ו, ג.
השוו את דברי ר' אלעזר לדברי רבי בהלכה א.
בעניין "תרכו את אשתי" ראו משנה ו, ה.
בעניין "תנוהו לפלוני" השוו תוספתא קידושין, ב, ט.



וקבל לה במקום אחר – פסול, ור"א מכשיר
'הבא לי גיטי ממקום פלוני', והביאו לה ממקום אחר - כשר
בכולם מגורשת, לדברי ר' אלעזר עד שיאמר 'אי אפשי שתקבלנו לה אלא במקום פלוני'
האומר 'תרכו את אשתי' - כותבין ונותנין לה
'ה"ז גיטך' ואמרה 'תנוהו לפלוני' - אין מגורשת. '...שיקבלנו לי' - ה"ז מגורשת.

מינוי שליחים ע"י הבעלעריכה

(ה)

אמר לשנים 'תנו גט לאשתי', או לשלשה 'כתבו גט ותנו לאשתי'

כותבין ונותנין לה. ואם אינם יודעים - ילמדו

מכירין את האיש ואין מכירין את האשה - כותבין ונותנין
מכירין את האשה ואין מכירין את האיש אלא ע"י שאלה - כותבין ואין נותנין
אמר 'כתובו' ולא אמר 'תנו', אע"פ שמכירין את שניהם - כותבין ואין נותנין
היה צורח וצווח מראש ההר 'כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי' - הרי אלו יכתבו ויתנו.

(ו)
בריא שאמר 'כתבו גט לאשתי', ועלה לראש הגג ונפל


ראו משנה ו, ו. אם הבעל כבר מת אין כותבים.



כותבין ונותנין לה כל זמן שיש בו נשמה
רשב"ג אומר: אם מעצמו נפל - הרי זה גט, ואם הרוח דחפתו אינו גט
ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחפתו, אם לאלתר נפל – כותבין ונותנין, שאני אומר מעצמו נפל
אם לאחר זמן נפל - כותבין ואין נותנין, שאני אומר: שמא הרוח דחפתו.

תנאים בגטעריכה

(ז)
אמר לשנים 'תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי שתי שנים'


השורה "ואין... מצטרפין לתת לה גיטה" עוסקת אפילו במקרה הראשון, ששני הגיטין כשרים.



וחזר ואמר לשנים 'תנו גט לאשתי ע"מ שתתן לי מאתים זוז'
לא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים, אלא הרשות בידה
רצתה – תמתין, רצתה - תתן
אמר לשנים 'תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי שתי שנים'
וחזר ואמר לשנים 'תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי שלש שנים'
בטלו דבריו האחרונים את הראשונים
ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין לתת לה גיטה.

(ח)
'ה"ז גיטך ע"מ שלא תבעל לפלוני'


התנאי שברישא שונה מאלו שהופיעו בכתובות ז, א-ד, שהרי הוא סביר והיא יכולה לקיימו.
התנאי שתנשא לאביו אינו אפשרי ולכן מבוטל והגט כשר, והשוו סוף פרק ה לקמן. התנאי שתנשא לפלוני אינו אסתטי ולכן אין לקיימו לכתחילה, אבל אם קיימה אותו - הגט כשר.



ה"ז גט, ואינו חושש שמא תלך ותבעל
'ע"מ שתבעל' ו'תנשא לאבא' ו'לאחי' - ה"ז גט
'ע"מ שתנשאי לפלוני' - לא תנשא, ואם נשאת - לא תצא

(ט)
'ה"ז גיטך ע"מ שתאכלי בשר חזיר'


כאן היא יכולה לקיים את התנאי למרות שבכך היא עוברת על איסור, ואינו דומה לנישואין לאבי הבעל.



ואם היתה זרה 'ע"מ שתאכלי תרומה'
ואם היתה נזירה 'ע"מ שתשתי יין'
אם אכלה ושתתה בעבירה - ה"ז גט, ואם לאו - אינו גט.

(י)
האומר לאשתו 'הולך גיטך שעה אחת לפני מיתתי'

וכן האומר לשפחתו 'הולך גט שחרורך שעה אחת לפני מיתתי'
הרי אלו לא יאכלו בתרומה, שמא ימות לאחר שעה.

מינוי שליחים מרוביםעריכה

(יא)
אמר לעשרה 'תנו גט לאשתי' - אחד מוליך ע"י כולן


לעניין הסיפא ראו משנה ו, ז.



'כולכם הוליכו' - אחד נותן במעמד כולם
לפיכך אם מת אחד מהן - הרי הגט פסול.