ביאור:שינה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שינה בתנ"ך
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בליל חג מתן תורה נוהגים בני ישראל להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. המנהג נקרא "תיקון ליל שבועות", והוא נועד לתקן את חטאם של בני ישראל, שביום מתן תורה נשארו במיטות, עד שמשה עבר מאוהל לאוהל והוציא אותם:
(שמות יט יז): "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאֶת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר"
לקראת חג מתן תורה, הבא עלינו לטובה, נלמד קצת על שינה בתנ"ך.
בפסוקים רבים בתנ"ך, שינה נתפסת כמצב של חולשה וסכנה:
- (שופטים טז יט): "וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ, וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו"- שמשון איבד את כוחו כשישן על ברכיה של דלילה.
- שמואל א כו ז: " "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל הָעָם לַיְלָה וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה בָאָרֶץ מראשתו וְאַבְנֵר וְהָעָם שֹׁכְבִים" " סביבתו ... ויקח דָוִד" "את החנית ואת צפחת המים מראשתי שָׁאוּל וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם" " - שאול ועבדיו איבדו את החנית ואת צפחת המים המלכותיות, והיו עלולים לאבד את חייהם, כשישנו במחנה.
- (מלכים א ג כ): "וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי"- האישה הזונה איבדה את בנה (לטענתה) כשישנה.
- (מלכים א יח כז): "וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ וְכִי דֶרֶךְ לו, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ"- אליהו הנביא לועג לעובדי הבעל וממחיש את חולשתו של הבעל בטענה שהוא בוודאי ישן.
- (ישעיהו ה כז): "אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן , וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו"- ישעיהו הנביא מתאר את גבורתם של האשורים בכך שהם לא צריכים לישון.
- (ירמיהו נא לט): "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם ה'... והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם המלך ה' צבאות שמו"( פירוט ) - ירמיהו הנביא מתאר את סופם של הבבלים כשינה שלא מתעוררים ממנה.
- (תהלים יג ד): "הַבִּיטָה עֲנֵנִי ה' אֱלֹהָי, הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת"- המשורר מודע לסכנה שבשינה, ומבקש מה' שיגן עליו.
- (שיר השירים ה ב): "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה"- הרעיה הפסידה את אהובה כי לא רצתה לקום משנתה ( פירוט ).
ולכן, החכם בספר משלי ממליץ לאדם למעט בשינה, ובפרט במקרים שבהם יש צורך בעבודה מרובה:
- כשהאדם צריך להחזיר חוב או לקיים הבטחה, (משלי ו ד): "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ"( פירוט )
- כשהאדם צריך לעבוד על-מנת לקנות אוכל, (משלי כ יג): "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם"( פירוט )
- כשיש ביקוש רב לסחורה שהאדם מייצר, והוא צריך לנצל את ההזדמנות, משלי לא יח: " "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ - לֹא יִכְבֶּה בליל נֵרָהּ" " ( פירוט )
- כמו כן, ספר משלי ממליץ לאדם שהתעורר משנתו, שלא "יימרח" במיטה אלא יקום בזריזות, משלי ו ט: " "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב ?! מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?!" "מְעַט שֵׁנוֹת , מְעַט תְּנוּמוֹת , מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב ..." " ( פירוט )
- יעקב מתפאר ששמר על צאן לבן במסירות רבה, על חשבון שעות השינה שלו, (בראשית לא מ): "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"
- גם דוד המלך מתפאר שלא נתן שינה לעיניו עד שמצא מקום לבנות בו מקדש לה', (תהלים קלב ד): "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה , עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב"
- זה גם אחד משבחיו של ה', (תהלים קכא ד): "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"
כמה זה "מעט"? ע"פ חז"ל:
- בלילה יש לישון לכל היותר 8 שעות: "היום והלילה, כד שעות. די לו לאדם לישן שליש מהן, שהוא שמונה שעות'" ' (רמב"ם הלכות דעות ד ד, בן איש חי א וישלח א; ראו מהו מספר שעות השינה הרצוי לאדם? , השינה בהלכה וברפואה , שינה- ויקישיבה ) ; רמז לכך נמצא ב (איוב ג יג): "כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט, יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי", אז בגימטריה 8 ( פירוט ).
- וביום יש לישון לכל היותר "שנת סוס", שהיא 60 נשימות (בערך 5 דקות): " "אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס, וכמה 'שינת הסוס'? - שיתין נשמי.... אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי; קרי עליה רב יוסף: עַד מָתַי, עָצֵל, תִּשְׁכָּב? מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?" ";
אולם יש מקרים שבהם אפשר לישון בשקט ובלי הגבלה - כאשר האדם מחובר לה', וה' מגן עליו מהסכנות שבשינה:
- (תהלים ג ו): "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה , הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי"
- (תהלים ד ט): "בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן , כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי"( פירוט )
- (משלי ג כד): "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ"( פירוט )
- מצב כזה יהיה, בפרט, באחרית הימים, אחרי שבני ישראל יסיימו לתקן את חטאי הגלות, ייגאלו ויחזרו לארץ ישראל, (יחזקאל לד כה): "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ; וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח, וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים"
- וכך ניבא גם ירמיהו בנבואת הגאולה, (ירמיהו לא כה): "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה, וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי"
אם כך, בעולם הזה צריך למעט בשינה, אולם בעולם הבא, שבו נהיה מחוברים וקרובים אל ה', נוכל לישון בשקט. ואולי מכאן נובע הפתגם העממי " "שינה בשבת - תענוג" " (ילקוט ראובני, פרשת ואתחנן) , שהרי " "שבת - מעין עולם הבא" " (בבלי ברכות נז:) .
פסוקים נוספים
עריכה- (בראשית ב כא): "וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם, וַיִּישָׁן ; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה"
- (בראשית כח טז): "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר 'אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי'"( פירוט )
- (בראשית מא ה): "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת"
- (מלכים א יט ה): "וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹֹ קוּם אֱכוֹל"
- (תהלים מד כד): "עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן , ד'? הָקִיצָה, אַל תִּזְנַח לָנֶצַח!"
- (תהלים עו ו): "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, נָמוּ שְׁנָתָם ; וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם"
- (תהלים עח סה): "וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ד', כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן"
- משלי ד טז: " "כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו " " ( פירוט )
- (איוב יד יב): "וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא יָקוּם עַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹא יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם"
- (שיר השירים ז י): "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים"
- (דניאל יב ב): "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם"
- (הושע ז ו): "כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם, כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם, בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה"
- (זכריה ד א): "וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ"
- (קהלת ה יא): "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹֹ לִישׁוֹן"
- (אסתר ו א): "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"
- (דניאל ו יט): "אֱדַיִן אֲזַל מַלְכָּא לְהֵיכְלֵהּ וּבָת טְוָת וְדַחֲוָן לָא הַנְעֵל קָדָמוֹהִי וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי"
תגובות
עריכהבספר מצוות [צוואת] השבטים ראובן בן יעקב כתוב :
פרק ג
א) ואחרי כל אלה עוד רוח שמיני, רוח השינה אשר בו יהיה קיום התולדה ודמות המות.
כי אכן מיטה היא מיתה וכשקמים מהמיטה מהשינה אז יש להסיר את טומאת-המיתה ולהתרחץ
רוח האלהים נפרדת מן הגוף במיתה [מיטה] ולכן השינה היא אינה רוחנית כי חומרית היא לכן בקומנו מן המיטה [מיתה] יש לנסך מים על הגוף כי רוח אלהים מרחפת על פני המים וכך תשוב רוח אלהים על האדם
שומר ישראל הוא מלאך רוח אלהים על כן לא ינום ולא ישן
- -- daian moshe, 2010-05-16 12:00:25
לעיתים השינה מופיעה גם כדבר חיובי וכגמול:
תהלים קכז ב: "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא".
חוץ מזה - שיר השירים ה ב: " אני ישנה ולבי ער", אני חושב שעל משקל זה כתב יהודה הלוי - "אני במזרח ולבי בסוף מערב". הרעיון דומה; המציאות הווית שלי היא אחת, אך בנשמתי אני חש משהו אחר, התרוממות רוח. אני חושב שהתחושה הזו יפה לחג השבועות. לפעמים הלב לא רק ער, אלא גם בוער.
- -- hagai hoffer, 2010-05-16 19:46:28
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שינה בתנ"ך
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-05-17.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yjn