רלב"ג על משלי יט כט
<< | רלב"ג על משלי • פרק י"ט • פסוק כ"ט |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נָכ֣וֹנוּ לַלֵּצִ֣ים שְׁפָטִ֑ים
וּ֝מַהֲלֻמ֗וֹת לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃
"נכונו ללצים שפטים". כי מפני הלעיגם על האנשים ימצאו בהם שישפטו אותם שפטים גדולים; "ולגוף הכסילים נכונו שברים", כי לסכלותם יעשו ענינים מגונים כנגד האנשים. ואפשר שיעיר על זה בלצים בעד הבליעל, שיליץ ספורים כוזבים יביאו לטעות החכמים בדבר משפטי העיון, ולזה אמר כי נכונו להם שפטים, כי הם עושים רעה גדולה אם לא ירגיש בזה, ולזה צריך לאדם שיזהר בדבר הספורים האלו, שלא יגיד רק האמת, ויתבונן שיהיה ענין ספורו נקי מהדברים המטעים. והמשל, כי לפעמים כשיהיה מעונן יראה הכוכב רחוק מכוכב אחר יותר מהמרחק האמתי אשר ביניהם, ומי שיקח העדות מהעת ההוא יטעה החוקרים בזאת המלאכה הסומכים על מבטיו. והנה, קרא הכסילים בעלי הדעות הנפסדות, כי יש עמם הסכלות שהוא קנין, וכמו שסכלותם בהתחלות ישבר וישחית מהם במה שאחריהם, כן ראוי שישבר גופם, לפי שרוב נטותם אחר הדברים הגופיים היה סבה אל שיטעו בעיון, מפני שלא הפליגו החקירה בו לרוב התעסקם בעניני הגוף:
<< · רלב"ג על משלי · יט כט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.