ביאור:מעומד/נסתרות/חסידות/דברת שלמה/הקדמה ראשונה

חשיבות ההקדמה - ובקשת רבי שלמה מלוצק

הקדמה זו הודפסה על פי בקשת עורך הספר ומחבר ההקדמה, גם בספרו דברת שלמה, שיצא לאור מעט אחרי מותו.

בדף השער של מגיד דבריו ליעקב אותו ערך והוציא לאור, רשם: "וגודל מעלת תהלות בעל המחבר ומהות החיבור הטהור והקדוש הזה יתבאר הכל באר היטב אי"ה בהקדמות הספר הזה ומוטל על כל מעיין בספר הזה לקרוא ההקדמה מתחלה ועד סוף וימצא מרגוע לנפשו".

שם ספרו "מגיד דבריו ליעקב" מרמז בכמה דרכים הן על המגיד ממעזריטש - המגיד: "מגיד דבריו", "דב בר": מגיד "דבריו", דוב: סופי תיבות "מגיד דבריו ליעקב", והן על כך שנתבקש על סמך פסוק זה מהמגיד לרשום את הדברים שהוא אומר.

ההקדמה הראשונה

ההשתלשלות

מקורות:

א. אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מְצָרִים שנאמר (בנבואת 'קרא בגרון' של ישעיהו, הנקראת בהפטרת יום כיפור: אם תשיב משבת רגלך...) אָז תִּתְעַנַּג עַל ד' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ...(בבלי שבת על משנת 'מצילין שלש סעודות').

ב. ...לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ד' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם - כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים! (פרשת ואתחנן)

ג. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים: שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה
כל מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר
דכתיב ויהיו חיי שרה מאה: חושבן רב - כתיב ביה שנה - זעירא דשָנים: חד... (זוהר פרשת שלח)

ד. בַּבֹּקֶר תֹּאמַר: "מִי יִתֵּן עֶרֶב!", וּבָעֶרֶב תֹּאמַר: "מִי יִתֵּן בֹּקֶר!" - מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד, וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. (דברים פרשת כי תבוא פרק הקללות)
אמר רבא: בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו
שנאמר בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר. (בבלי סוטה, סוף פרק אחרון (עגלה ערופה))

העם דבק בקב"ה והוא דבק בעם - משה רבנו

יראת הרוממות ואהבת המלך מלכי המלכים הקב"ה,

יתברך ויתעלה זכרו לעד לנצח נצחים -

הוא ראוי ונכון שיהיה תקועה בלב ישראל קדושים משרתי עליון,

שהם עמו ונחלתו נחלת יעקב בלי מצרים ר' מקורות בצד, א

כי הם דבוקים בו ית' הבב"ת הבלתי בעל תכלית (כלומר האינסופי) והוא דבוק בהם

כי הם המעט ראו מקורות בצד, ב -

שהם ממעטין ומקטינים א"ע את עצמם

ומאן דאיהו זעיר וכו' ר' מקורות בצד, ג

ועלינו לשבחו 'עלינו לשבח' ולפארו ולרוממו ולברכו על התורה תחלה

וקדומה אלפים: אלוף חכמ"ה אלוף בינ"ה יתירה נודעת לנו

ע"י משה נביאו נאמן ביתו ע"ה עליו השלום

ולאורה נסעה ונלכה באור ה'

למען היותנו מקושרים בו ית' אהבה עזה ועצומה

וזכרו לא יסוף מזרעינו סוף מגילת אסתר עד סוף כל הדורות בספר דברת שלמה הודפס עד סוף כל הדודות

ועד בכלל כל השרשים כולם

ה' מסביב ומתחת למציאות - נסתר עד ימי רבי שמעון בר יוחאי

כי הוא מסבב כל עלמין וכו'... ותחות כל עלמין

כאשר נראה בחוש בכל דור ודור:

אשר הוא ית' לנו מעיר להשלים: לבדוק את הנוסח

לעזור ע"י הנביאים ואנשי כנה"ג ותנאים ואמוראים והגאונים וגאוני הזמן

ומורה דרך ישכון אור עליון

מלמעלה - למטה מטה!

כמאמרם ז"ל אין לך יום שקללתו וכו' ראו מקורות בצד

אמנם יתרון אור מן החושך קהלת - בפתיחה, ואמת מארץ תצמח ראו מקורות בצד,

ובגודל חשכת גלותינו / לא עזבנו אלקינו,

והאיר אל עבר פנינו אורה - זו תורה ראו מקורות בצד / הקדומה ועלומה וסתומה ומכוסה ומופלא רמז "מכוסה" לשם משפחתו של הרב שלמה פלאם - המגיד מלוצק. פלאם משמעותו להבה (מאירה) ביידיש. ייתכן ששם זה ניתן לו על ידי המגיד עצמו. ולפי השערת הרב וינד, שמשו של הרבי מבעלזא זצ"ל, והמו"ל של ספרי המגיד מלוצק לאחר השואה, המגיד מלוצק וממעזריטש היו קרובי משפחה.

שכיסן כלומר שכיסה אותן עתיק יומין, עד עת בא דברו - אמרת ה' צרופה,

על ידי בוצינא קדישא התנא האלקי רשב"י זלה"ה בספר הזהר וז"ח זוהר חדש ותיקוני זהר

שמזהיר כברק לעיינין ראו מקורות

עיני העדה: משה קורדוברו, הרחקת ההגשמה

ה. וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה - התלמוד הבבלי בתחילת הוריות מסביר את הנאמר בפרשת צו: מעיני העדה - אלו החכמים.

ו. (אסתר) לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר.
(משלי הבן בספר משלי) כִּי נֵר - מִצְוָה, וְתוֹרָה - אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים - תּוֹכְחוֹת מוּסָר.
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה - אמר רב יהודה: אורה זו תורה, וכן הוא אומר: כִּי נֵר - מִצְוָה, וְתוֹרָה - אוֹר... (תלמוד בבלי, סוכה, פרק ראשון (מגילה נקראת))

ח. תהלים, מזמור (פ"ה) 'רצית ה' ארצך'

ט. וְדָא אִתְקְרֵי תִקּוּנֵי הַזֹּהַר דְּ... כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דְּאִיהוּ כְּלִיל כָּל גַּוָּון, זֹהַר טָמִיר וְגָנִיז, זֹהַר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, זֹהַר זָרִיק נִצּוֹצִין וּמַבְהִיק כַּבָּרָק לְעַיְינִין (תקוני הזהר א א)

י. ר"ז דא או"ר - "אֲבָל לְגַבֵּי מָארֵי תּוֹרָה, לֵית לֵיהּ כְּבִיָּיה עוֹלָמִית, בְּהוֹן דְּנָהֲרִין לָהּ בְּכַמָּה רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא: דְּאוֹר - רָ"ז אִתְקְרֵי" (רעיה מהימנא (זח"ג כח:) לפרשת צו)

יא. "ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה" (תלמוד בבלי פסחים פרק עשירי (ערבי פסחים), על המשנה (ג) 'מזגו לו כוס רביעי')

עיני העדה הם החכמים ראו מקורות בצד ה -

החכמה תחיה בעליה דברי קהלת... לחיותינו כהיום הזה דברי משה רבנו עליו השלום, סוף ספר דברים:

ע"י האלקי מוהר"ר משה קורדווירא אשר כל סתום לא עממהו

והגדיל עצה והפליא תושיה לגלות כל ר"ז דא או"ר ראו מקורות בצד י הזֹהר הנ"ל

בביאורו בספר הפרדס ושאר ספרים קדושים.

ולימד דעת את העם לֵידַע לדעת ולהודיע ולהודע וּלְהִיוָודַע - להתוודע, להיות נודע שהוא הא־ל ית' מרוחק ונעלה מאוד ממדת הברואים

ומזהיר ומשמר ומרחק מאוד מן ההגשמה ח"ו חלילה וחס (או: חס ושלום) בחכמה זו,

כי הם רק בדפוס ההקדמה לדברת שלמה 'רק' ואילו במגיד דבריו ליעקב נדפס 'דק' שכליים, ואורות עליונים, וחיות אלהותו ית',

כאשר רוח ה' דיבר בו כי חכמת אלקים בקרבו.

האר"י - רבי יצחק לוריא

באשר עלה ארי' משבחו {{{2}}}

בשבח המגיע לכתבים כתבי קודש האלקי ר' יצחק לוריא זל"ה

דנהירין לי' שבילין דרקיע

ואזן וחקר תקן בכתב יושר דברי אמת - תורת אמת היתה בפיהו,

לבאר הכל בפרטות,

את הכל עשה יפה בעתו,

עת לכל חפץ ה' בידו הצליח משחק מלים בין שני פסוקים, 'עת לכל חפץ' בקוהלת, ו'כל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו' על יוסף (בבראשית פרשת וישב).

אמנם כן הרב הקדוש האר"י זלה"ה

בהיותו צריך להרחיב ביאור - כל דבר דבור על אופניו

בפרטי פרטיות כל עולם ועולם בפ"ע בפני עצמו

כל מדה ומדה נכונה - המכונה בשם 'פרצופים',

אשר הם דרושים נחמדים וארוכים מאוד אשר יכלה הזמן וכו'

כאשר מבואר בהקדמת סה"ק 'עץ חיים' ספר הקדוש עץ החיים של הרב חיים ויטאל תלמיד האר"י

שהוא רק ראשי פרקים - כמציץ מן החרכים 'הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' (שיר השירים (ב ט) פרק 'אני חבצלת השרון'), ומגלה טפח ומכסה אלפים אמה משחק מלים עם "מגלה טפח ומכסה טפח",

לא היה יכול עוד להרחיב הדיבור בהרחקת ובהפשטת הגשמיות ממנו ית',

ומה גם שלא היה לו מן הצורך... כי גילה זאת רק לתלמידיו הקדושי',

שהיו כבר ממולאי' חכמה ובינה יתירה,

ובינה יתירה: מעניין שבחר בביטוי זה שנדרש על נשים: ויבן ה' אלקים את הצלע (בראשית רבה פרשה א)

ולמדו דעת מספרים הקדושים של האלהי מוהרמ"ק מורנו הרב משה קורדוברו זלה"ה.

הנפילה עד הגעת רבי ישראל בעל שם טוב

והנה בעו"ה בעוונותינו הרבים רבו כמו רבו הדורות מטה מטה ונתמעטו הלבבות

וכמעט נשכח חכמה זו רק אצל מעט מזעיר יחידי סגולה

וגם מהם שתו בצמא דברי האר"י זלה"ה. רק דברים כפשטן

ואחזו ותפסו בו מדה כמדתו טפח הנ"ל ע"מ להטפיח מושג שפירושו: מרטיב את ידיו מעט - כך שהרטיבות תעבור הלאה. מקורו בגיטין פרק המביא גט 'טופח להטפיח'

ומטפח ועולה משחק מילים עם דברי רבי יהושע במסכת (אהלות (ט, י), סוף פרק כוורת) 'מטפח ולמעלן - טמא' ועם הסוגיא בעירובין (עירובין (כא.) פרק עושין פסין) מטפס ועולה - ביטוי לגבי חשיבה וירטואלית על דעתו דעת עליון עולה על דעתו - הוא מדמיין (בטעות) שיש לו דעת עליון. כפי שבלעם סתום העין מציג את עצמו "נאום יודע דעת עליון.. נופל וגלוי עיניים" (והאתון מגלה לו כמה הוא רואה) - ואין אתו יודע עד מה כלומר הם נתפסים למילים, חושבים שהם מבינים אך טועים מאוד...

כמאמרם ז"ל בס"י בספר היצירה ע"ס על סוד 'בלי מה' ר"ל שהם רק חיות אלוהות,

כי השליכו אחרי גיוום ספרים קדמונים הנ"ל

עד אשר בחמלת ה' עלינו -

האיר אור ישראל משחק מילים עם השם של הבעש"ט, מיוסד על הפסוק בישעיהו (י) בחזון הגאולה: וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל - לְאֵשׁ, וּקְדוֹשׁוֹ - לְלֶהָבָה, וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ....

ה"ה הלא הוא הרב אלהי הקדוש מוהר"ר ישראל בעש"ט בעל שם טוב

...ותלמידיו הקדושים - אשר נתאבקו בעפר רגליו לשתות בצמא את דבריו דברי אלהים חיים -

כי הוא גילה מקור יקר תפארת חכמה זו משחק מילים עם הפסוקים ממגילת אסתר העוסקים בהסתרה באופן גלוי -

על כל קוץ וקוץ - תלי תילין של הליכות ((עירובין (כא:) פרק עושין פסין) על הפסוק בשיר השירים 'קווצותיו תלתלים': אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד. שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות עולם העליון,

והתאחדותה בעולם התחתון בכל תנועה והילוך ודיבור ועובדא,

כמאמרם ז"ל על חנוך, שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה היה אומר 'ליקב"ה',

כאשר יבא ביאורו בפנים בזה הספר אי"ה,

תלמיד הבעש"ט - הרב יעקב יוסף מפולנאה

כאשר הרבה מדבריו הקדושים הובאו ביתה יוסף משחק מילים עם שמו של הרב יעקב יוסף, על פי הפסוק בפרשת ויגש: ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף, הפסוק על תחילת הגאולה של האחים.,

בספרים אשר חוברו יחדיו, הם דברי קדשו של כבוד הרב הגאון קדישא ופרישא

מוהר"ר יעקב יוסף הכהן נ"י נרו יאיר - כלומר היה חי בעת כתיבת הדברים

והן אמת כי יראתי לגשת אל הקודש פנימה,

להעלות על מזבח הדפוס דברי קדשו של אדומ"ו האלקי הקדוש מוהר"ר דוב בער בעהמ"ח זללה"ה בעל המחבר (כלומר מחבר הספר) זכרו לברכה לחיי העולם הבא

כי הם דברים שעומדים ברומו של עולם ר' מקורות בצד, ומילין לצד עילאה ימלל (ודברים למעלה ידבר) נבואת דניאל (ז) על ארבע החיות, ביניהם דב העולה אחרי ארי: ופתרון החלום לגבי המלכות הרביעית - המלך המשיח

אשר לאו כל מוחא סביל דא "אמר ודאי כען אתגליא מה דלא אתמסר לגלאה אפילו מלבא לפומא, ורזא דא צריך לאתכסיא מכל בר נש, דלאו כל מוחא יכיל למסבל האי, אלא אלין דידעין ברזין אלין, דחכמתא דילהון סליק על כל נביאיא וחכימיא" (תקוני זהר (קטז.) תקונא שתין ותשע)

ובדבריו הקדושים רמוזים הבנת כמה מאמרים מע"ח מהספר 'עץ החיים' ומכוונת האר"י זלה"ה ומזוהר

כידוע לכל שומע אמרותיו הנעימים, למאות ולאלפים מגדולי עולם כלומר: תפוצת דברי המגיד ממעזריטש היתה רחבה ביותר

ונכנסו דבריו בלבם כאש בוערת, ונתלהב נפשם לעבודת הבורא,

כי החיבור הוא רק כטיפה מן הים מגודל חכמתו,

אשר יום ליום יביע אומר - כמבוע מים חיים - בקדושה ובטהרה ברכות שמע בתפילת שחרית, על פי דברי ר' פנחס בן יאיר בירושלמי על שקלים (פרק ג' הלכה ג) "טהרה - מביאה לידי קדושה, דכתיב (ויקרא, פר' אחרי מות) 'וטִהרוֹ וקדשוֹ'"). אגב ירושלמי זה מתחיל במלה שלמה (במשמעות אחרת) שלש פעמים וממשיך למילה דברת (במשמעות: דיברת).

ובפרישות מן האשה כמה שנים

ומי יוכל לספר גודל שבח מעלת קדושת הרב אדומ"ו,

אשר לא יאומן כי יסופר מופתים נפלאים

אשר תפלתו ודיבורו היה נשמעת, והקב"ה גוזר והוא מבטל

ועליו נאמר ותגזור אומר וכו' (איוב, דברי אליפז) ותגזַר אומר ויָקָם לך - על פי ר' אבהו (בבלי מועד קטן, על דברי דוד האחרונים בספר שמואל) "אני מושל באדם! מי מושל בי? צדיק! שאני גוזר גזרה - ומבטלה" (כלומר: והוא, הצדיק, מבטל אותה)

אשר עינינו ראו - ולא זר - גודל השגת מדרגתו גבוה מאוד,

והיה עניו ושפל ברך,

והיה יראת ה' תמיד על פניו מטרת מתן תורה - מיד אחרי מעמד הר סיני, משה רבנו ע"ה מסביר לעם: (פר' בשלח) אל תיראו... ובעבור תהיה יראתו על פניכם, לבלתי תחטאו,

וכבוד ה' חופף עליו כל היום חיבור דברי ישעיהו הנביא על בית המקדש, וברכת משה (פר' וזאת הברכה) לשבט לוי, המורים של בני ישראל, על השכינה השורה אצלם

דברי המגיד הרב דב

שבחי הרב יעקב יוסף

ולפעמים היה מדבר ואומר משבח הרב המובהק מוהר"י הנ"ל

ושמעתי מפיו הקדוש:

'מה אתה מתמה?

...שהיה לו גילוי אלי'! ועוד מדריגות גבוהות מאוד!

והתחיל לרמז מהות מדרגות גילוי אלי',

וכמה בחי' יש: מה גבוה מעל גבוה.

שיחת עופות ושיחת דקלים

ופ"א שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעש"ט זלה"ה למד אותו שיחת עופות ושיחת דקלים וכו' (ספר מלכים על חכמת שלמה המלך ע"ה) וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר בקיר. וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים..."

וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים.

וגם ספר מעין חכמה למד אותו

ואמר לו פי' על כל תיבה

וגם הראה לי בספר רזיאל אותיות וכתב מלאכים - ואמר שלמד אותו כל זה.

כי כל מלאך יש לו תמונת אותיות א"ב משונה מחבירו, לפי מדתו וערכו ומאיזה עולם הוא, והמ"י והמבין יבין.

וגם הראה לי בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים

ואמר לי ממש שע"י שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן בכל שנה איזה ממונה ממנים על העולם,

בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו.

ושאלתי אותו ולמה בר"ח ניסן

והשיב מפני שהוא ר"ה למלכים

ואמרתי לו הלא אדומ"ו אמד לי שלימד אותו כל דבר בודאי ידוע ג"כ לאדומ"ו

והשיב למה לא יהיה זה ידוע לי

רק שצריך לעשות לזה כמה יחודים ומגודל ענותנותו לא רצה לדבר ממדריגות עצמו כלום

הסתתרות המגיד ממזריטש

ושאלתי אותו למה אדומ"ו אינו רוצה לגלות מדרגתו והלא "'הבעש"ט"' זלה"ה גילה מדריגתו

והשיב שהוא ג"כ לא גילה רק אפס קצהו

ומגילוי "'אליהו"' לא גילה רק אפשר קודם מותו

רק אני השגתי זה ב"ה בבואי אליו.

כתיבת הספר

מניעות

וכמה מעשיות קצרה היריעה מהכיל והשם יודע שהאמת אתי

והעד שאני כותב דברי אלה על ספר חיבור הקדוש הזה

וכתבתי כל זאת למען דעת כל עם ד' שאף בגלות המד הזה ובארץ טמאה הזאת

לא עזבנו אלקינו ושלח לנו צדיקים גדולים חקרי לב להחיותינו כיום הזה

ובודאי יש תמיד צדיקים אשר עליהם כל בית ישראל נשען ולמען יאמינו בה' ובעבדיו הקדושים.

כלל הדברים שבגלל הדבר הזה לא מצאתי ידי ורגלי להכניס א"ע בהדפסת הספר הקדוש הזה

אפי' לכתוב דברים כאלו היה רחוק מאוד בעיני

כי הם חכמות ראמות עד דלא יכיל למללא בפומא

כי הם כהררים התלוים בשערה

ע"ד נודע בשערים בעלה בשיעורא דלבא והמ"י.

וכ"ש להביא בכתב עט סופר יושר אמרי שפר

עומק חכמת המגיד

ואמר לי שלזה כיון התנא (אבות ו, א) ר' מאיר אומר

כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה

ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו

נקרא וכו' עד ומרוממתו על כל המעשים.

והקשו המפרשים שבתחלה כולל דרך כלל זוכה וכו' ולבסוף אצל ולא עוד פורט כל המעלות שמנה והולך,

אך הענין מובן שכשהוא עוסק בתורה לשמה ולא לשום ד"א דבר אחר

נמצא הוא מדובק עם כל חיותו ומלותיו להתורה שהיא חכמתו ית'

וזוכה לחכמת אלקות ראמות עד מאוד עד דלא יכיל למללא כנ"ל

ובודאי א"א לפורטם ולהביאם בכתב וזהו זוכה לדברים הרבה היינו חכמות עליוני' כנ"ל

בכל תנועה והילוך ובכל דבר שרואה וכל זה אינו משיג כ"א הוא עצמו.

אמנם יש עזד מעלות רבות ומשובחות הנראות ממנו לכל אדם לעד על חכמתו הצפונה בלבו הנ"ל

וזהו ולא עוד אלא וכו'.

וכ"ז ראינו בחוש כל המעלות שֶׁמּוֹנֶה התנא היה כולם באדומ"ו זלה"ה כידוע ומפורסם לכל יודעו ומכירו

מפני שעסק בתורה לשמה

הוראת הרב דב: כתוב!

ופעם א' שאל אותי אדומ"ו אדוני מורי ורבי - הכוונה למגיד ממזריטש זלה"ה זכרו לחיי העולם הבא

למה אין אני כותב מה שאני שומע?

והשבתי לו התשובה כנ"ל, גם אמרתי - כי ראיתי כותבי כתבים ומקצרים מאוד מכוונת אדומ"ו,

ולפעמים אינם מבינים - וכותבים לפי הבנתם.

ואמר לי: אעפ"כ אף על פי כן, איך שיהיה, נכתֹב הכל טוב, למען היות למזכרת לעבודת הבורא ב"ה.

ואמרתי לו: ולמה אדומ"ו רוצה וחושק לזה?

כך אמר לי וכי קטן בעיניך דבר שביקש דוד המלך ע"ה

(תהלים סא, ה) "אגורה באהליך עולמים" ר"ל בב' עולמות (יבמות צו, ב) ?

ואע"פ כן לא רציתי לכותבן.

וכ"ש וכל שכן עתה להעלותן על הדפוס מנעתי זה כמה כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים (זכריה) מחמת כל הטעמים הנ"ל,

ומה גם, שהם ילקוטים מכמה כותבים שלקטו אחרי האמרים - ולא היו מסודרים יפה בלשון מסודר.

ומה גם, מחמת חביבתן היו מועתקים כמה פעמים - והיו משובשים מאוד וחסרים באיזהו מקומן משחק מילים עם "איזהו מקומן של זבחים" - המשנה הנאמרת כל בוקר בתפילת שחרית.

ואם באתי להגיה כחשקי ורצוני - הייתי מוכרח לכותבו הכל מתחלה כחדשה...

והיה קשה עלי הדבר הזה מאוד.

הדפסת ספרי קבלה וחסידות

אמנם אחרי ראותי עזרת ה' בגבורים, בגבורה של תורה אור - הנדפסים על ידינו,

אחר השלמת הדפסת ספר הזהר, ותיקוני זהר וספר יצירה עם פי' שושן סודות - והוא מתלמידי הרמב"ן זללה"ה,

ה"ה ספר תולדות יעקב יוסף וספר בן פורת יוסף עם האגרת של הרב הבעש"ט זללה"ה,

חיבוריו הקדושים של כבוד הגאון החסיד וקדוש כלומר: אחרי שראיתי הרב יעקב יוסף כ"ץ מצליח להדפיס ספרי חסידות וקבלה מוהר"ר יעקב יוסף כ"ץ הנ"ל...

אמרתי: בודאי הוא כהיום עת רצון לזכות עם ה' בדברים הקדושים כאלו.

וראיתי מעשה, ונזכרתי גודל חשקת ורצון אדומ"ו שהיה לזה כפי דברים הנאמרים אלי כנ"ל.

הדפסת ספר זה

ואזרתי כגבר חלצי ואנה ה' לידי כמה כתבים מכמה כותבים,

והעיקר מועתק מכתיבת יד הרב המופלג וחסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא הגדולה דמדינת ליטא

והגהתי ומצאתי טעמים מוטעמים מתוקים מדבש אמרי נועם אשר זכרתים עוד רק לא היו באפשרי לכותבם מחדש ולסדרם בלשון מסודר כנ"ל

ומן השמים סייעוני וזרזני לזה:

ונחלמה חלום בלילה אחד אני ושותפי הרבני ומופלג הישיש מוהר"ר שמעון נ"י נרו יאיר, לזרז אותנו בדבר זה.

כי שותפי הנ"ל זרזוני לזה, והפציר בי זה כמה...

סיומת =

וברוך ה' אשר הפליא לעשות עמנו ברכת 'אשר יצר' (אמנם לפי מסכת ברכות המקור אחר) בעקבות מנוח אבי שמשון (הפטרת נשא בספר שופטים) "...ויעל על הצור לה' ומפלא לעשות, ומנוח ואשתו רואים, ויהי בעלות הלהב...' ואולי אף זה רמז לשם משפחת המחבר.. וזכינו להשלים ולגמור את החיבור הטהור והקדוש הזה בכי טוב אולי סיימו את ההדפסה ביום שלישי, ואולי רק ביטוי להצלחה, ואולי משחק עם המלה דוב (ט'הור מתחלף עם קד'וש בכי דוב, והמלה להשלים אותיות י' שלמה.

הלא כה דברי זעירא

דמן חברייא כעבד לפני המלך וש"ב ושאר בשרו, כלומר: קרוב משפחתו

של אדומ"ו הרב' בעל המחבר זלה"ה

שלמה במוהר"ר אברהם

מלויצק

ולע"ע ולעת עתה מתגורר פה ק"ק קהילה קדושה

קארעץ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.