ביאור:מ"ג שמות כה כ
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת עריכה
פורשי כנפים. שלא תעשה כנפיהם שוכבים אלא פרושים וגבוהים למעלה אצל ראשיהם שיהא י' טפחים בחלל שבין הכנפים לכפורת כדאיתא בסוכה (דף ה):
למעלה. לצד ראשיהם ופניהם איש אל אחיו שזה הוא אל אמצעות הכפורת יהיו פני הכרובים:
סוככים בכנפיהם על הכפרת. הכתוב הזה יורה על הכרובים האלו שהיו קומתם י' טפחים שהרי מכאן הוכיחו רז"ל חלל הסכה עשרה טפחים מלבד הסכך, וכרובים בשליש המשכן היו עומדים כלומר בשליש רום המשכן שהיה רומו עשר אמות שהם ס' טפחים, וא"כ מראשי הכרובים עד הכפורת היו עשרה טפחים שהיא קומתם, וכשאמרו בשליש המשכן היו עומדים כלומר עצם גופם אבל כנפיהם למעלה מן השליש, וזהו לשון סוככים בכנפיהם על הכפורת שהיה החלל עשרה מתחת כנפיהם עד הכפורת והסכך למעלה מראשיהם, וכמו שנזכר בריש פ' קמא דסוכה:
פורשי כנפים למעלה. מראשיהם דרך ענוה ויראה:
והיו הכרבים. כבר בארו הנביאים, שהמלאכים במראה הנבואה נראים לחוזים כדמות כרובים, והם פני אדם ולהם כנפים. ובכל זה יורו ענין השכל הנבדל אשר כל הלוכו לצד מעלה, וזה להביט אל האלהים (עפ"י שמות ג, ו), "השכל וידע אותי" (ירמיה ט, כג), כל אחד מהשכלים הנבדלים כפי האפשר אצלו. וזה בעצמו הורה עתה באמרו "והיו הכרבים פרשי כנפים", כי בהיות השכל האנושי שכל בכח אל השלמות השני, אשר יקנהו בעשותו כללים, ויפשיטם מחמר להשכיל ולדעת את בוראו כפי האפשר, וזה יעשה בהביט נפלאות מתורתו המורות במופת פלאות מעשיו ודרכי טובו. כי אמנם מהות הדבר וצורתו תודע לנו מצד פעלותיו, וזה יקרה לשכל האנושי כשישכיל ממציאות הבורא יתברך את האפשר אצלו, כאמרו "הודעני נא את דרכך ואדעך, למען אמצא חן בעיניך" (להלן לג, יג), אמר שיהיו הכרובים "פרשי כנפים למעלה". וכבר אמרו (יומא נד, א) שהכרובים זכר ונקבה היו, המורים פעלת המצאת הכללים מפשטים, שהיא כפעלת הזכר הממציאו, ומורים קבלת אותם המפשטים שהיא כפעלת הנקבה. ואמר "ופניהם איש אל אחיו", כי פעלת המצאת הכללים והפשטתם תביט ותכון אל פעלת קבלת הכללים המפשטים מחמר, אשר בה קנין השלמות המכון. ואמר "אל הכפרת יהיו פני הכרבים" ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה, ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך. כי אמנם הבטת השכל והמצאתו הכללים והפשיטו אותם מחמר, וכן קבלתו כשיקבלם לעשותם קנין, הנה כל זה יעלה לו באמצעות העיון וההכנות המעשיות. אם כן ישג כל זה בהביט אל העדות אשר בארון אשר עליו הכפרת, כי אמנם ב"עדות" שהם הדברות נמצאים כללי החלק העיוני והמעשי. ובזה יעד ונועדתי לך שם ודברתי אתך. כי בזה שרתה שכינה, ותשרה בכל מקום אשר שם חכמי הדור אשר מגמת פניהם "השכל וידע אותי" (ירמיה ט, כג), כמו שיעד באמרו "ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך" (לעיל פסוקים ח ט). והוסיף ואמר "וכן תעשו" (שם), כמו שהעידו זכרונם לברכה שקרה להם בהיותם דורשים במעשה מרכבה, כאמרם ז"ל: אתה דורש במעשה מרכבה, ושכינה עמנו, ומלאכי השרת מלוים אותנו (חגיגה יד, ב).
[מובא בפירושו לפסוק כ"א] והנה הוא כמרכבה אשר ראה יחזקאל שאמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י כ), ולכך נקרא יושב הכרובים (ש"א ד ד), כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה נושאי הכבוד, וכמו שנאמר (דהי"א כח יח) ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה', כאשר הזכרתי (בהקדמה לפרשת תרומה): ועל דעת רבותינו (חגיגה יג:) הם צורות אדם, מלשון ארמית שתאמר לעלם רביא. והחזיר בשם הזה הכ"ף שרש, כי כן השם, כנערים, להורות על עניינם: ואם תחשוב עוד למה היו פנים איש אל אחיו (פסוק כ) ולמה היו מקשה (פסוק יח), תוכל לדעת כי ראוי להם שיהיו פורשי כנפים למעלה, כי הם כסא עליון וסוככים על העדות שהיא מכתב אלהים (להלן לב טז). וזה טעם ולתבנית המרכבה, כי הכרובים שראה יחזקאל נושאים הכבוד תבנית לכרובים שהם כבוד ותפארת, והכרובים אשר במשכן ובמקדש תבנית להן, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (קהלת ה ז). וזה טעם ואדע (יחזקאל י כ), שראה באחד וידע באחד, ולפיכך אמר המה (שם). והמשכיל יבין:
[מובא בפירושו לויקרא פרק י"ט פסוק י"ח] ואהבת לרעך כמוך. ארז"ל זה כלל גדול בתורה. ובמס' (שבת לא) מעשה בההוא גר שאמר למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד ולמדו הלל פסוק ואהבת לרעך כמוך כל דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא זיל גמור. וכפי הנראה שהגר היה גר צדק ולא היה מהתל התולים לומר בדרך שחוק שילמדו כל התורה בעוד שהוא עומד על רגל אחד ממש, אלא ודאי בקש ממש שיעמיד לו כל מצות התורה על יסוד אחד דהיינו רגל אחד אשר עליו יעמיד לו כל המצות כדי שלא יבא לידי שכחה המצויה בגר אשר לא למד מנעוריו כלום ממצות התורה, ע"כ בקש ממנו שימסור לו כלל אחד הכולל כל התורה ועל דרך המליצה אמר כשאני עומד על רגל אחד, וכוונתו למסור לו דבר הנאמר מהרה בלשון קצר והיינו ג"כ יסוד ורגל אחד וע"י שיזכור כלל זה יזכור את כל מצות ה'. ולמדו פסוק ואהבת לרעך כמוך אני ה', כי כבר ארז"ל (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב ד) וזה אינו סותר דברי הלל כי כל מצות התורה הם על שני סוגים האחד הוא, המצות שבין אדם למקום ב"ה ויסוד לכולם האמונה בה' השני הוא, המצות שבין אדם לחבירו ויסוד לכלם פסוק ואהבת לרעך כמוך. ומטעם זה היו הכרובים פורשים כנפים למעלה מחוי כלפי מעלה כנגד המצות שבין אדם למקום, ופניהם איש אל אחיו כנגד המצות שבין איש לחבירו, וכשאמר כאן על רגל אחד היינו יסוד אחד לכל סוג וע"כ אמר לו פסוק ואהבת לרעך כמוך ועל רגל זה העמיד לו כל המצות שבין אדם לחבירו, ואמר לו גם סוף הפסוק אני ה' דהיינו היסוד שעליו העמיד חבקוק כל מצות התורה והיינו האמונה בה', ומאמר אני ה' דוגמת דבור אנכי הכולל כל דברות ראשונות שבין אדם למקום ב"ה וחותם לכולם כבוד או"א כי מסוף דברו ניכר שראש דברו אמת, יען כי יוקח ק"ו מן כיבוד אב ואם אל כיבוד השותף הג' ית' שמו הלא הוא אביך קנך. ודבור לא תחמוד כולל כל חמשה דברות אחרונות והוא כנגד ואהבת לרעך כמוך כי שניהם כוללים כל המצות שבין אדם לחבירו, וכן א"ר לוי (ויק"ר כד ה) עשרה דברות כתובים בפרשה זו ומסיק שדבור לא תחמוד כנגד ואהבת לרעך כמוך ע"ש.
וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: עריכה
למעלה. לצד ראשיהם ופניהם איש אל אחיו שזה הוא אל אמצעות הכפורת יהיו פני הכרובים:
והיו. אמר יפת כי אל הכפורת יהיו פני הכרובים אל אמצע הכפורת. ולפי דעתי כי לא היו פני הכרובים עומדים על זויות נצבם על כן פניהם מעט פונים אל הכפורת:
אל הכפרת. שפניהם היו כפופין למטה לצד הכפרת:
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] שנים כרבים וגו' ופניהם איש אל אחיו. כמו שני חברים שנושאין ונותנין בדברי תורה: