ביאור:מ"ג בראשית יד יג
וַיָּבֹא הַפָּלִיט עריכה
ויבא הפליט. לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה והוא שכתוב כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחביריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים תנחומא. ומדרש ב"ר זה עוג שפלט מדור המבול וזהו מיתר הרפאים שנאמר הנפילים היו בארץ וגו' ומתכוין שיהרג אברם וישא את שרה:
ויבא הפליט. בפרקי דרבי אליעזר (פ' כז) בשעה שהפיל הקב"ה לסמאל ממקומו אחז בכנפות מיכאל להפילו עמו ופלטו הקב"ה מידו. וכן ביחזקאל (לג, כא) בא אלי הפליט מירושלים לאמר הכתה העיר:
ופירוש הפליט. שברח ונמלט מבני סדום וכן בא אלי הפליט מירושלם. ויש דרך דרש:
ויבא הפליט. זה מיכאל ולמה נקרא שמו פליט שכשהפיל הקב"ה סמא"ל וכת שלו אחז בכנפיו להפילו עמו ופלטו הקב"ה מידו ועליו אמר יחזקאל בא אלי הפליט מירושלים:
ויבא הפליט. זה עוג שפלט מהמבול, ואברהם העלה שמו על שם שכשבא לפניו היתה שרה מתעסקת בעוגות, וע"כ נתירא משה שלא יעמוד זכות זה לעוג בנו שהיה מלך הבשן, וכ"ש אם היה זה עוג ממש, כדעת רז"ל שהיה כל כך גדול, והאריך ימים עד זמנו של משה: ובמדרש פרקי ר"א ויבא הפליט זה מיכאל, והוא הפליט שנאמר ביחזקאל, שכתוב בו (יחזקאל לג) בא אלי הפליט מירושלים:
וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי עריכה
ויגד לאברם העברי. לא שידע הפליט שיהיה אברם קרוב ללוט, רק ידע שהיה מחזיק בדעות עבר כמוהו.
העברי. שבא מעבר הנהר. (ב"ר):
[מובא בפירושו לפרק י' פסוק כ"א] ולשם ילד. נולד אדם דומה לו במעלה והוא עבר. גם הוא אבי כל בני עבר. אף על פי שהמחזיקים בדעות מציאות האל ויכלתו והשגחתו נקראו "עברים" על שם עבר שהשתדל להבין ולהורות זה, כאמרו "ויגד לאברהם העברי" (להלן יד, יג), מכל מקום "גם הוא", שם גם כן היה "אבי" ומלמד "כל בני עבר". כי אמנם המלמד ומורה יקרא "אב" כמו "אבי כל תפש כנור ועוגב" (לעיל ד, כא), "ומי אביהם" (שמואל א י, יב), והתלמידים נקראו "בנים" כאמרו "בני הנביאים" (מלכים א כ, לה).
וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר עריכה
והוא שכן באלוני ממרא. לפיכך עלו עמו למלחמה ענר אשכל וממרא כאמרו "ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם" (פסוק כד).
והוא שוכן באלוני ממרא האמורי. ידוע כי שלשת רעי אברהם ענר אשכול וממרא היו אמוריים, אבל לא מצינו בכתוב שיזכיר באחד מהם לשון אמורי כי אם בממרא לבדו, וגם לא מצינו שיהיה נזכר במקום אחר זולתי בכאן. והענין מפני שהזכיר ברית, וכדי שלא תבין כשתאמר והם בעלי ברית אברם ששלשתן נתנו לאברהם עצת המילה, כי לא נתן לו העצה כי אם ממרא לבדו, שכך הזכירו ז"ל, וע"כ הזכיר האמורי מלשון אמירה, שהוא אמר לו ומה אם הקב"ה מבקש את נפשך לא היית מוסרה לו, אבר אחד על אחת כמה וכמה, ועוד מי הצילך מן המלכים ומן הרעב, ומי הצילך מאור כשדים כ"ש שיציל אותך עכשיו, וזהו לשון ממר"א נוטריקון מ"לכים מ"ילה ר"עבון א"ש. ומצינו לשון אמירה במצות מילה (תהלים קיט) שש אנכי על אמרתך:
[מובא בפירושו לפרק י"ב פסוק ו'] אבל "אלוני ממרא" הוא מקום אשר הוא בארץ חברון רחוק מן הירדן: ודע כי בכל מקום שיאמר הכתוב "אלוני ממרא", שם "ממרא" הוא על איש אמורי שהמקום ההוא שלו, כמו שנאמר (להלן יד יג) והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר. וכל "אלון מורה" ו"אלוני מורה" נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו "מורה", אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה. וכשיזכיר הכתוב ממרא סתם, הוא שם העיר, כמו שנאמר (להלן לה כז) ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון, על פני ממרא היא חברון (להלן כג יט). כי האיש אשר לו אלוני נקרא על שם העיר. וכן שכם בן חמור כשם העיר שכם. ובבראשית רבה (מב ח) על דעתיה דרבי יהודה אתרא הוא דשמיה ממרא, ועל דעתיה דרבי נחמיה גברא הוא דשמיה ממרא:
וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם: עריכה
בעלי ברית אברם. שכרתו עמו ברית (ס"א ד"א שהשיאו לו עצה על המילה כמו שמפורש במקום אחר):