ביאור:מ"ג בראשית יד כב
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְקֹוָק אֵל עֶלְיוֹן
עריכההרמתי ידי. לשון שבועה. מרים אני את ידי לאל עליון וכן (בראשית כב) בי נשבעתי נשבע אני
וטעם הרימותי ידי אל ה'. לשון שבועה, מרים אני ידי לאל עליון, וכן בי נשבעתי (להלן כב טז) נשבע אני, לשון רש"י. וכן מצאתי בספרי (ואתחנן לג) מצינו בכל הצדיקים שמשביעין את יצרן שלא לעשות. באברהם הוא אומר הרימותי ידי אל ה', והנה הוא כלשון וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל יב ז): ואונקלוס אמר ארימית ידי בצלו קדם ה'. יאמר, התפללתי אל ה' וכפי פרושות השמים אם אקח מכל אשר לך. כלומר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם אקח: והנכון בעיני כי אמר הרימותי ידי אל ה' להיות הקדש וחרם לפניו אם אקח מכל אשר לך, כי ההקדשות יקראו כן "תרומת יד", כלשון כל מרים תרומת כסף ונחשת (שמות לה כד), וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה' (שם כב). ואמר כן בעבור שנתן ממנו מעשר, כי כל אשר יקח מכל אשר לו יהיה תרומה לה' לא יהנה ממנו דבר. ובבראשית רבה (מג ט) עשאן תרומה, כמה דאת אמר (במדבר יח כו) והרמותם ממנו תרומת ה':
הרימותי ידי. שבועה כמו כי אשא אל שמים ידי:
ויאמר אברם אל מלך וגו'. טעם הרמת ידו היא כדי שיתאמת אצל מלך סדום שאין דעתו עוד לחזור בו בדבר הזה לא כולו ולא מקצתו, ואומרו אם מחוט וגו' ואם אקח, שלא היל"ל אלא אם אקח מחוט וגו', נתכוון לומר על זה הדרך הרימותי וגו' אם מחוט וגו' פי' הרי הוא עלי כתרומה אם לקחתי מחוט ועד וגו' מהרכוש האמור בענין, ועוד הוסיף שלא יקח לעתיד מכל וכו' והוא אומרו ואם אקח וגו': עוד יכוין לומר על זה הדרך הרימותי ידי פירוש נתתי תרומה שאני חייב מהכל אם מחוט ועד וגו' מה שאני חייב כפי הדין, ושלא תאמר שאני להוט אחר הממון ותובע מה שאינו שלי ואם אקח מכל וגו', אבל לא מפני הותרנות אהיה גוזל לגבוה מה שאני חייב לתת לו שהוא תרומת מעשר:
וכן (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני נותן אני לך כסף השדה וקחהו ממני:
קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
עריכהוטעם אל עליון. כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן:
[מובא בפירושו לפסוק י"ט] ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. למעלה נאמר והוא כהן לאל עליון, ולא הזכיר קונה שמים וארץ לפי שקודם שבא אברם היה נקרא הקב"ה אל עליון כי לא היתה מלכותו יתברך ניכר בתחתונים כמו שפירש"י על פסוק ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי. (חיי שרה כד ז) ואברם הקנה שמים וארץ לה' כי פרסם לכל מציאותו יתברך בתחתונים, ע"כ הזכיר אצל אברם תמיד קונה שמים וארץ. ד"א לפי שכל הברכות באות מטל השמים ומשמני הארץ ע"כ הזכיר אצל הברכה קונה שמים וארץ. וכן כשאמר למטה הרימותי ידי אל אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל וגו'. אמר כן לפי שיכול הקב"ה ליתן לו משלו ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת. ע"כ לא אקח משלך כלום. וי"א מה שאמר ולא תאמר אני העשרתי את אברם. אין פירושו כדי שלא תאמר אלא באמת אמר יודע אני בך שלא תאמר אני העשרתי את אברם ואעפ"כ אין רצוני ליקח כלום. ד"א שמתחלה היה עליון כי אמרו שאין השגחתו ית' במה שלמטה מגלגל הירח וע"י מלחמה זו ראו עין בעין כי הוא גם אלהי הארץ והשגחתו גם בתחתונים, כי לא בכח יגבר איש כי אם בהשגחתו יתברך.