ביאור:משלי ט ו

משלי ט ו: "עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה."

תרגום מצודות: '- לזאת אתם, פתאים, עִזבוּ דרכיכם ותחיו, ואִשרוּ (צעדו) מעתה בדרך בינה'.

תרגום ויקיטקסט: ולאחר שהם אוכלים ושותים, היא מתחילה לחנך אותם ואומרת להם:

'עזבו את חבריכם הפתאים, המשפיעים עליכם לרעה, ותתחילו לחיות חיים עצמאיים; אישרו (צעדו) בדרך של בינה וחשיבה עצמאית.'

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט ו.

דקויות

עזבו פתאים וחיו - שלושה פירושים:

1. המילה פתאים היא פניה - אתם, הפתאים, עזבו את דרככם (מצודת דוד); אולם לפי זה חסר המושא של הפועל "עזבו".

2. המילה פתאים היא מושא - 'עזבו את דרך הפתיות' (רש"י); אולם לפי זה היה ראוי להיות "עזבו פתיות".

3. המילה פתאים היא מושא, והכוונה "עזבו את חבריכם הפתאים" - עזבו את החברה הרעה, שמשפיעה עליכם לרעה, והתחילו לחיות חיים עצמאיים.

ואשרו בדרך בינה

אשור = קרסול, ובהשאלה - צעד והליכה. אִשְרוּ בדרך בינה = צעדו בדרך בינה; והשימוש בפועל זה רומז גם, שדרך זו מובילה לאושר.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/09-06