פתיחת התפריט הראשי




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת ב יג.


יתרון האור מן החושךעריכה

(קהלת ב יג): "וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ"

וכשהשוויתי בין חיים של חכמה לבין חיים של סכלות, ראיתי אני שהחכמה יותר טובה מן הסכלות , כ מו שה אור יותר טוב מן החושך :   כמו שהאור מאפשר לאדם לראות ולתכנן את דרכו על הארץ, כך החכמה מראה לאדם את העובדות כפי שהן ומאפשרת לו לתכנן את דרכו.

פירושים נוספיםעריכה

1. פירשנו ש"חכמה נמשלה לאור, וסכלות לחושך" ( רשב"ם ) : כמו שהאור מאפשר לנו להתמצא בדרכים, כך החכמה מאפשרת לנו להתמצא בחיים. ראיה לפירוש זה בפסוק הבא, (קהלת ב יד): "הֶחָכָם - עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל - בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ"( פירוט ).

ויש מפרשים שמצאו במשל זה רמזים נוספים:

2. האור מפיק יתרון מן החושך - החושך מבליט את יתרונו של האור. כך גם החכמה מפיקה יתרון מן הסכלות - כשמשוים את חכמתם של החכמים לסכלותם של הכסילים, החכמה בולטת ומאירה יותר. הפסוק בא ללמדנו שיש תועלת בקיומה של סכלות בעולם, בכך שהיא מדגישה את יתרונה של החכמה.

3. כשאדם יוצא מחושך לאור - הוא מרגיש את האור בעוצמה גדולה יותר מאשר אדם שנמצא כל הזמן באור. כך, כשאדם יוצא מסכלות לחכמה, הוא מרגיש את החכמה בעוצמה גדולה יותר. הפסוק בא ללמד שיש תועלת בהתנהגות טפשית ו"סכלה" מדי פעם, כדי שהחכמה שבאה אחריה תהיה מודגשת יותר. גם בעצבות יש תועלת, כדי שהשמחה שבאה אחריה תהיה גדולה יותר: "העצב מצד עצמו אין בו מעלה, רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון. והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו, הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל-ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא-אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים... כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב. שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא..." ( תניא חלק א כו, ע"פ הזוהר ; ראו גם בכל עצב יהיה מותר ) .

  • אולם, לפי פירושים אלה קשה להבין את הקשר בין פסוקנו לבין הפסוק הבא .

4. מעט אור דוחה הרבה חושך; כך גם מעט חכמה יכולה לדחות הרבה סכלות: "המוח שליט על הלב... בתולדתו וטבע יצירתו, שכך נוצר האדם בתולדתו, שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבליבו, שלא למלאות משאלות ליבו במעשה דיבור ומחשבה, ולהסיח דעתו לגמרי מתאוות ליבו אל ההפך לגמרי. ובפרט אל צד הקדושה, כדכתיב וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך . פירוש: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך, שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החושך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של הקליפה וסטרא אחרא שבחלל השמאלי... מפני החכמה שבנפש האלהית שבמוח... שהם מחשבה דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה כנ"ל" ( תניא חלק א יב ) .

  • אולם, בהמשך הספר מופיע רעיון הפוך: (קהלת ט יח): "...וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", וכן בפסוק הבא: (קהלת י א): "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט"  ( פירוט ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יתרון האור מן החושך


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-24.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-02-13