ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק חמישה עשר
פרק חמישה עשר - אלו קשרים עריכה
ירושלמי שבת, פרק טו, הלכה א עריכה
מתני’: אלו קשרים שחייבין עליהן. טו_אקשר הגמלין וקשר הספנים. כשם שהוא חייב על קשרן, טו_בכך הוא חייב על התירן. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. כל קשר שהוא יכול להתירו בידו אחת אין חייבין עליו:
גמ’: מה קשירה היתה במשכן? שהיו קושרין את המיתרים של המשכן. ולא לשעה היתה? אמר רבי יסה רבי אסי°. מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור, כמי שהוא לעולם. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עז עמוד ב]
. מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ, כמי שהיא לשעה. אלא אמר רבי פינחס רבי פינחס°, מתופרי יריעות למדו. שאם נפסק לו חוט היה קושרו, חזר ונפסק, לעשותן קשרים קשרים אי אפשר. אלא חוזר ומתיר את הראשון ומביא חוט אחר וקושרו. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. ההן חייטא אומנא מבלע תרין ראשיה. וכיוון שלא היה נראה אפשר שיהיה אפילו כמה קשרים ולא צריך להתיר ולהחליף חוט. והיידא אמרה דא אם כך מנין נלמד מתיר? דאמר רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°. מאורגי יריעות למדו ולא מתופרי היריעות, מה טעמא? דכתיב, אורך היריעה האחת. כדי שתהא כולה אחת. נפסק לו חוט, היה קושרו מיד. מכיון שהיה מגיע לאריג, הוי שרי ליה ומעל לה שולף את החוט. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° בשם רב הונא רב הונא°. אפילו ערב שבה, לא היה בו לא קשר ולא תיימת. והרי חוטי הערב אחד עולה ואחד יורד ואם ישלוף את הקרוע, נמצאו שנים עולים ויורדים יחד זה נקרא תיימת. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. טו_גחותל של תמרים ופטילייא של תמרים קורע ומתיר. ובלבד שלא יקשור ואין זו התרה שאסור? נעשה כשובר את החבית לאכל ממנה גרוגרת.
ירושלמי שבת, פרק טו, הלכה ב עריכה
מתני’: ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. טו_דקושרת אשה מפתחי חלוק, וחוטי סבכה של פסיקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדירה של בשר. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא, אבל לא בחבל. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר. כלל אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. כל קשר שאינו של קיימא, אין חייבין עליו:
גמ’: תנן, קושרת אשה מפתח חלוקה, אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, במפתח אימרא שפה לבגד שהוא מדביקו לחלוק וקושרת אותו סביב הצואר, שאין חוששים שמא תניח אותו קשור . אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° במפתח חלוק שהוא עשוי כמין שני דפין כמו שלנו ופתוח כולו מלפנים ומהדקת וקושרת אותו לפי מידתה. ואף בזה לא חוששים שמא תשאיר אותו קשור . נשמטו רצועות מנעל וסנדל, נוטל ומחזיר ובלבד שלא יקשור. חוטמו חלק קדמי של הנעל שנשמט, אית תניי תני מותר להחזיר. ואית תניי תני אסור להחזיר. הוון בעי מימר, מאן דאמר מותר, בשיש בו נקב אחד שאותו מחברים לנעל. מאן דאמר אסור, בשיש בה שני נקבים שמא אחד מהם יקשור קשר של קיימא. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. בין זה ובין זה בשיש בו שני נקבים. מהו כדון? מאן דאמר מותר, ברפין. מאן דאמר אסור באפוצים הדוקים. תנן, °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא. האם הם חולקין על °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב? מן מה דתני, טו_ה מודים חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר ביום טוב בחותמות שבקרקע. שמפקפקין ומתירין ומפקיעין אבל לא חותכין. ובשבת מפקפקין ומתירין
[ע"א]
1 טו_א מיי' פ י' מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ז סעיף א':
2 טו_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ז סעיף א':
[ע"ב]
3 טו_ג מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ח':
4 טו_ד מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ז סעיף ב':
5 טו_ה טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף י', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ט סעיף ג':
-----------------------------------דף עח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עח עמוד א]
אבל לא מפקיעין ולא חותכין. ושבכלים. בשבת מתירין ואין צריך לומר ביום טוב. מכאן שגם לפי חכמים מותר לקשור את הדלת. הדא אמרה, שחכמים אינם חולקין על °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב. תנן, קושרין דלי בפסיקיא, אבל לא בחבל. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר אמר רבי אבא רבי אבא°. מה שהתיר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, בחבל שחול ארוג הוא מתניתין. דכיוון שהיא משוחל, ודאי לא ישאיר אותו קשור. תנן, כלל אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. כל קשר שאינו של קיימא, אין חייבין עליו. הא לרבנן חייבין עליו? אלא בגין דתנינן קדמייתא בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, תנינן אוף הדא בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי: כלל אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, כל קשר שאינו של קיימא אין חייבים עליו. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, כיני מתניתא, כל קשר שאינו של קיימא והוא לשעה, אין חייבין עליו
ירושלמי שבת, פרק טו, הלכה ג עריכה
מתני’: מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, טו_וומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת. חלבי שבת קריבין ביום הכפורים, °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. טו_זלא של שבת קריבין ליום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת:
גמ’: דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרי. טו_חקיפול בשנים אסור. וכן אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. אין מקפלין בשבת בשנים. וההן דמקפל על סיפסלה כמאן דאינון תרין. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ולשתייה. על ידי שהפה זה מסריח מדבר לשון הרע, התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°, לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה. מתניתין מסייעה בין לדין בין לדין. דתנו רבנן כיצד הוא עושה? או יושב ואוכל, או יושב ועוסק בדברי תורה. כתוב אחד אומר (ויקרא אמור כג ג) שבת הוא לה'. וכתוב אחד אומר (דברים ראה טז ח) עצרת לה' אלהיך. הא כיצד טו_טתן חלק לתלמוד תורה. וחלק לאכול ולשתות. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, שבת לה' שבות כה'. מה הקדוש ברוך הוא שבת ממאמר. אף את שבות ממאמר מדברי חול. מעשה בחסיד אחד שיצא לטיול בכרמו בשבת, וראה שם פירצה אחת, וחשב לגדרו במוצאי שבת, אמר הואיל וחשבתי לגדרה, איני גודרה עולמית. מה פעל לו הקדוש ברוך הוא? זימן לו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עח עמוד ב]
סוכה ענף אחת של נצפה צלף ועלת לתוכה וגדרתא. ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, מדוחק התירו לשאול שלום בשבת. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°, °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי כד הוה חמי לאימיה משתעיא סגין, טו_יהוה אמר לה. אימא, שובתא היא. תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. רבי זעירא רבי זעירא° שאל לרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. מהו למימר רעינו פרנסינו. אמר לו טופס ברכות כך הן ומותר. תני טו_יאמדיחין כוסות וקערות ותמחויין מלילי שבת לשחרית, משחרית לחצות, ומחצות למנחה. מן המנחה ולמעלה אסור. ובכוסות מותר, שאין קבע לשתייה. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי זעירא רבי זעירא° אמרו בשם רבי חייא בר אשי רבי חייא בר אשי°. אשה פיקחת מדיחה כוס כאן, קערה כאן,תמחוי כאן, נמצאת מרבצת ביתה בשבת. תנן, °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת. חלבי שבת קריבין ביום הכפורים, °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. לא של שבת קריבין ליום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°. טו_יביום הכפורים שחל להיות בערב שבת, אין תוקעין. חל לאחר שבת, אין מבדילין. מה כ°רבי עקיבא רבי עקיבא? שסובר שאין הבדל בקדושה בין שבת ליום הכיפורים. ולכן חלבי שבת אינם קרבים ביום הכיפורים. ברם כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל מבדיל. שכן חלבי שבת קריבין ביום הכפורים. אמר רבי עזרא רבי עזרא° קומי רבי מנא רבי מנא°, אפילו כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל לא יבדיל. כלום הוא מבדיל, אלא להתיר לו דבר שהוא אסור לו. אילו הקטיר את חלבי השבת בשבת ולא המתין למוצאי שבת שהוא יום כיפור , שמא אינו מותר? נמצא שאין דבר שהיה אסור בשבת והותר . אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°. ויבדיל. שכך הוא מתיר להדיח כבשים ושלקות ולקנוב ירק. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. כלום הוא מותר להדיח כבשים ושלקות, טו_יגלא מן המנחה ולמעלן? ויבדיל מן המנחה ולמעלן? מה נפשך כוס אין כאן. נר אין כאן. במה הוא מבדיל? אמר רבי אבון רבי אבין° יכול הוא להבדיל בתפלה
[ע"א]
6 טו_ו מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה ז':
7 טו_ז מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':
8 טו_ח מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף ג':
9 טו_ט מיי' פ ל' מהל' שבת הלכה י', מיי' פ"ו מהל' יום טוב הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ר"צ, טור ושו"ע או"ח סי' תקכ"ט סעיף א':
[ע"ב]
10 טו_י מיי' פ כ"ד מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ז סעיף א':
11 טו_יא מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ג סעיף ו':
12 טו_יב מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה כ"א:
13 טו_יג מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף ב':
הדרן עלך פרק אילו קשרים