ירושלמי שבת דף עה א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


גמר מלאכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לשבר ואסור לקבץ. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שום ששחקו אם היה מחוסר שחיקה אסור. ואם לערב את שומנן מותר. תמן תנינן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום שהיה רבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך. ר' עקיבה אומר לא יגמור. ר' יעקב בר אחא ר"ש בר אבא בשם ר' חנינא לא נחלקו אלא בחולין הכהנים נהגו בתרומה כרבי ישמעאל:

משנה אין אוכלין איזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברועה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקים הוא שותה חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי דקרין לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה:

גמרא חד בר נש שאל לר"ש בר כרסנא מהו מישתי קרורטין בשובתא. א"ל אם לתענוג מותר. אם לרפואה אסור. ולא מן השפה ולפנים הוא. פתר לה בלבד דבר שהוא של סכנה: אבל אוכל הוא את יועזר. פוליטרכוין: ושותה אבוברועה. כשמוע. ר' בא שאל לרב ירמיה מה ניתני דקרין דקלין. א"ל דקרין שהן דוקרין את המרה. אמר רבי יונה לא מסתברא לא דקלין שהן יוצאין מבין שני דקלין. שמעון בר בא בשם רבי חנינה זה שהוא לוחש נותן שמן על גבי ראשו ולוחש בלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי רבי יעקב בר אידי רבי יוחנן בשם רבי ינאי נותן בין ביד בין בכלי. מה ביניהון מאיסה. מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי מאוס הוא. מאן דאמר נותן שמן על גבי ראשו אינו מאוס. אמר רבי יונה מעשר שני ביניהון מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי