ירושלמי שבת דף עז א
<< · ירושלמי שבת · דף עז א · >>
ואית דבעי מימר איתא רבה הוות ולא מנסבא. וכל מה דהוא מעבד באיסור הוה מעבד. בגין כן אסר ליה. א"ר חנינא מתני' אמרה כן שאין מתרפין משפיכות דמים דתנינן תמן יצא רובו אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש. לא סוף דבר בשאמר לו הרוג את פלוני. אלא אפי' חמוס את פלוני. תני עכו"ם בישראל אסור. ישראל בעכו"ם מותר. רב חסדא בעי מה להציל נפשו של גדול בנפשו של קטן. התיב ר' ירמיה ולא מתני' היא יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש. ר' יוסה בי ר' בון בשם רב חסדא שנייא היא תמן שאין את יודע מי הורג את מי. מעשה בר' אלעזר בן דמה שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפותו ולא הני לו ר' ישמעאל. אמר לו אני מביא ראייה שירפאנו לא הספיק להביא ראייה עד שמת בן דמה. אמר לו רבי ישמעאל אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצתה גדירן של חכמים. דכתיב (קוהלת י) ופורץ גדר ישכנו נחש. ולא נחש נשכו. אלא שלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבא. ומה הוה ליה מימר (ויקרא יח) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. ר' בא בר זבדא בשם רב הלכה כר"ש דלא כן מי נתן שמן וורד לעני ולא סך. א"ר זעירה לר' יוסי חכם ר' לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה. א"ל ר' יוחנן אמרין משמו א"ר זעירה לר' בא בר זבדא חכם ר' לרב דאת אמר שמועתה מן שמיה. א"ל רב אדא בר אחוה אמרין משמו:
משנה אלו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנים כשם שהוא חייב על קשרן כך הוא חייב על התירן רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו בידו אחת אין חייבין עליו:
גמרא מה קשירה היתה במשכן. שהיו קושרין את המיתרים. ולא לשעה היתה. אמר רבי יוסה מכיון שהיו נוסעין וחונין על פי הדיבור כמי שהיא לעולם. אמר רבי יוסי בי רבי בון
עין משפט
31 יד_לא מיי' פ"א מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ה סעיף ב':
32 יד_לב מיי' פ"א מהל' רוצח הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ה סעיף א':
33 יד_לג מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף א':
34 יד_לד מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף א':
1 טו_א מיי' פ י' מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ז סעיף א':
2 טו_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ז סעיף א':