ביאור:יהושע ג ד
יהושע ג ד: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו, כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה. אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו, לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג ד.
לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ
עריכהאַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו, כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה
עריכהיהושע הורה לבני ישראל, לפי השבטים והמחנות, ללכת בעקבות ארון הברית.
המחנה לא הלך בשורה אחת ארוכה, משפחה אחרי משפחה, כי אז אורך השיירה יהיה עשרות קילומטרים. השבטים התקדמו במבנה ריבועי לכל שבט, מתריסר השבטים, ארבע ברוחב ושלוש בעומק. המבנה הגדול הזה של מספר קילומטרים ברוחב לא יכול לעשות סיבובים רבים ותיקוני דרך. לכן עדיף למצוא את המסלול המועדף לפני שכל המחנה זז. כאשר צריך להחליט על המסלול הארון עוצר, וכל העם עוצר. סיירים (לוויים) הולכים לפני הארון, מתכננים את המסלול שיתאים לכל המחנה מאחוריהם, כדי לעבור בין עמקים וגבעות. כאשר הם מחליטים על המסלול, הם שבים לארון ומוליכים אותו, וכל המחנות מאחור ממשיכים לנוע בעקבותיו.
אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו
עריכהיהושע אוסר עליהם להתקרב לארון, והורה להשאיר מרחק של אלפים אמה. זה בערך 600 מטר.
זה מרחק הגון ביותר, ובני העם לא יכולים לראות מה הולך לפני הארון.
לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ
עריכהיהושע רואה צורך להסביר. ולא רק שהוא מסביר פעם אחת, הוא לא חושב שזה מספיק, והוא נותן הסבר נוסף:
- "לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ"
- "כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
בני ישראל יצאו ממצרים והגיעו להר סיני ללא ארון הברית, אולם עמוד האש ואבק הלך לפניהם.
אחרי קבלת לוחות הברית בהר סיני, משה בנה את ארון הברית. מאז בני ישראל הלכו אחרי הארון במשך ארבעים שנה. תמיד הם הלכו למקום שהם לא הכירו, ולא היה צורך להסביר.
נראה שמשה השתמש בארון כדי להפריד את עצמו מהעם, כדי שלא יראו שהוא לא יודע לאן הוא הולך כדי למצוא מקום מנוחה, ככתוב: "וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה" (במדבר י לג).
סביר שיהושע השתמש בארון והמרחק בינו לבין העם, באותה צורה שמשה השתמש. ניתן להבין שגם הוא עצמו לא ידע לאיפה הוא הולך ומה עומד לקרות. יהושע לא רצה שהעם יראה את תהליך ה"נִפְלָאוֹת" (ביאור:יהושע ג ה) שאלוהים עומד לעשות להם. כיוון שיהושע מנסה לתרץ, וחוזר על דבריו "תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ" ו"כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ", ניתן להבין שהוא מעביר את חוסר הידע שלו לעם. בנוסף, ניתן להבין שעומד לקרות קסם, ויהושע עומד לעשות הטעיה, והסתרה. יהושע עומד ליצור להם נס.