ביאור:יהושע ג יא
יהושע ג יא: "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג יא.
אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עריכה
הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית ... עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן עריכה
יהושע ביקש את זקני העם ונשיאי השבטים, שהיו בקרבתו, שיגשו אליו ויקשיבו לו.
הוא מנסה לעודד אותם לעזור לו להעביר את העם את הירדן, להלחם ולכבוש את הארץ, ולרשת אותה כפי שאלוהים הבטיח לאבות, למשה ולו.
אלוהים הורה לו להשתמש בארון הברית כמוביל למחנה, כדברי אלוהים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן-הַבְּרִית, לֵאמֹר: כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ" (ביאור:יהושע ג ח). סביר שאלוהים הבין שיהושע התכוון להוביל את העם אחרי ארון הברית, אולם מיד שהמים נעצרו, להמשיך להוביל את העם, בעזרת הארון, החוצה לצד המערבי. אלוהים אסר אליו להוציא את הארון מאפיק הירדן עד שכל העם יעברו, וכך כולם יראו ויבינו שאלוהים הוא זה שעצר למענם את זרימת המים בירדן.
בפסוק הזה יהושע מתבלבל מעט, והוא לא אמר את מה שאלוהים אמר לו: "בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ", אלא נתן את הרושם שהארון יעבור ראשון, וימשיך החוצה וכל העם ימשיך להתקדם אחריו, כשם שהוא פקד בהתחלה: "וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו" (ביאור:יהושע ג ג), וזאת בלי התיקון שאלוהים אמר לו. בהמשך, למרות שדבריו של יהושע אינם ברורים, יהושע עושה כדברי אלוהים (ביאור:יהושע ג יז).
הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עריכה
הקטע הזה לא ברור:
- האם הארון הוא "אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ"?
- רש"י ראה את הבעיה והוא פיסק את הפסוק כך ש"הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" מתיחסת לברית של אלוהים עם בני ישראל, והארון אינו האלוהים. רש"י השתמש במילה "הַבְּרִית" כאילו שפרושה 'אלוהים'.
- ייתכן שהעם רצה סמל של אלוהים, ולמרות שאלוהים אסר לעשות צלם, הכרובים על הארון שימשו כדבר שהאנשים הבינו כאלוהים, והתיחסו לארון כאילו שהוא אלוהים. יתכן שיהושע החליט להמנע מוויכוחים, ויצר את הבעיה שהארון הוא אלוהים, אדון כל הארץ.
- למעשה המשפט היה צריך להיות: "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית [של אדוני], אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ", או "הִנֵּה אֲרוֹן [ה'], אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ", כפי שיהושע אומר בהמשך דבריו: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע ג יג).
ניתן להבין שיהושע התרגש ולכן המשפט לא יצא ברור, מכיוון שהוא החסיר מילים, או הוסיף מילים מיותרות.
אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עריכה
יהושע מודע לזה שבני ישראל, שהתרבו במצרים והיו לגוי גדול ועצום, באים לכבוש את הארץ. בני ישראל טוענים שאלוהים הבטיח להם את הארץ, והוא הורה להם להרוג ולרשת "אֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַחִתִּי, וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי" (ביאור:יהושע ג י). הדבר לא נראה צודק במיוחד - מדוע שהעמים האלה שהתנחלו בכנען לפני מאות שנים חייבים להסתלק ולפנות את ארצם לבני ישראל?
כדי לפתור את הבעיה יהושע הוסיף את המילים "אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" במשפט, למרות שזה לא במקום הנכון כדי להביע את מחשבתו. יהושע מודיע: הכיבוש זאת הוא החלטה של אלוהים. כל הארץ היא שלו. הוא בנה את הארץ. הוא בעל הרכוש ויחליט כרצונו למי לתת ולמי להוריש. אלוהים, שיודע לעשות נפלאות: חוצה את הים, עוצר את הירדן, מפיל את חומות יריחו, קבע - בני ישראל ירשו את הארץ. המתנחלים האחרים אינם חוקיים והם חייבם לברוח או למות. אסור לערער או להתווכח. אלוהים הוא האדון!