בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים יח ג.


הזרוע והלחיים והקיבה - אמת או חובהעריכה

(דברים יח ג): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם, מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח, אִם שׁוֹר אִם שֶׂה: וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה".

כל אדם השוחט שור או שה כדי לאכלם, צריך לתת לכהן שלושה חלקים מהבהמה - זרוע לחיים וקיבה.

וזה יהיה משפט הכהניםעריכה

זה הוא דבר מוחשי, שאפשר להצביע עליו . מכאן למדו חז"ל, שהמצוה היא לתת את המתנות רק כשהן קיימות בעינן, אולם " המזיק מתנות כהונה או שאכלן - פטור מלשלם(רב חסדא, בבלי חולין קל: ) : מי שהפריש את הזרוע והלחיים והקיבה, ואז אכל אותן או זרק אותן לים - אמנם עשה מעשה אסור, אבל לא מחייבים אותו לשלם לכהנים (ופירש רש"י: " דכתיב בהו זה - דמשמע בעודן קיימות חייב ליתנן, אבל אינן קיימות לא חייב הכתוב בהן תשלומין ") . והסיבה היא, שזה " ממון שאין לו תובעים " - אין כהן אחד מסויים שיכול לתבעו בדין, " שהוא יכול לומר לו: לכהן אחר אני נותנן ולא לך " (רש"י שם) .

מצד שני, משפט הוא  חוק שבין אדם לחברו , ומכאן למדו חז"ל שמדובר בחובה ממונית - שאפשר לתבוע בבית-דין: " מלמד שהמתנות יוצאות בדיינים " ( ספרי ) , " מלמד שהמתנות דין " ( בבלי חולין קל: ) . איך זה מסתדר - איך יש "דין" אם אין תובעים? כמה תשובות:

1. אי אפשר לתבוע מהבעלים לתת את המתנות לכהן מסויים, אבל הדיינים יכולים לתבוע שייתן את המתנות לכהנים הראויים לכך - ולא לעמי הארץ: " שאין נותנין מתנה לכהן עם הארץ ".

2. מדובר על כהן שהבהמה היתה מונחת אצלו, וכבר זכה במתנות מן ההפקר עוד לפני שהופרשו. במקרה מיוחד זה, המתנות שייכות לכהן מסויים והוא יכול לתבוע את הבעלים בדין; אבל בדרך-כלל לא.

וההלכה היא, שכל עוד המתנות בעינן - מותר להוציאן מהשוחט ולחלקן לכהנים: " כהן טבח ששוחט ומוכר בשוק ממתינין לו שתים ושלש שבתות מיכן ואילך מוציאין ממנו מתנות ונותנין אותם לכהנים אחרים ואם קבע בית מטבחיים למכור אין ממתינין לו אלא מוציאין ממנו מיד ואם נמנע מליתן מנדין אותו עד שיתן " ( רמב"ם הלכות ביכורים ט ט ) .   אבל אם המתנות כבר אבדו - אי אפשר לתבוע תשלומים עליהן: " עבר ואכלן או הזיקן או מכרן אינו חייב לשלם מפני שהוא ממון שאין לו תובע ידוע " ( שם יד ) .

וראו גם: חופש בחירה במתנות כהונה .

הקבלותעריכה

למה דווקא זרוע לחיים וקיבה?עריכה

חכמי התלמוד דרשו, שהכהנים זכו באיברים אלה בזכות מעשה הקנאות של פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ( בבלי חולין קלד: , וכן רש"י . וראו (במדבר כה יג): "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"( פירוט )) .

  • זרוע - כנגד ידו של פינחס, (במדבר כה ז): "וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ".
  • לחיים - כנגד פיו של פינחס, (תהלים קו ל): "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה".
  • קיבה - כנגד קיבתה של האשה הנדקרת, (במדבר כה ח): "וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ; וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"(ראו המגפה המואבית-מדיינית ).
והרמב"ם פירש, " כי הלחיים - בעבור היותם ראשית לגוף, והזרוע - בעבור היותו ראשית האברים המשתרגים בגוף, והקיבה - ראשית המעים, כי הראשית בכולם ינתנו למשרתי עליון לכבודו " (מורה נבוכים ג לט, רמב"ן ) .

זרוע לחיים וקיבה לעומת חזה ושוקעריכה

בספר ויקרא נאמר, שמי שמקריב קרבן לה', צריך לתת לכהן את החזה ואת השוק, (ויקרא ז לד): "כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם, וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".  בפסוקנו נאמר, שכל זובח זבח צריך לתת לכהן את הזרוע ואת הלחיים ואת הקיבה.  מדוע?

  • בספר ויקרא מדובר על שחיטת קדשים - הקרבת קרבנות-שלמים במשכן: ספר ויקרא כולו נאמר כשבני ישראל חנו סביב המשכן, ואכלו בשר רק במסגרת הקרבת שלמים במשכן (ראן ויקרא יז).
  • אולם בספר דברים מדובר על שחיטת חולין . הפועל זבח עניינו שחט לצורך אכילת הבשר , כמו שנאמר לפני כן ב (דברים יב טו): "רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ, בְּכָל שְׁעָרֶיךָ; הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל".  ספר דברים כולו נועד לבני-ישראל היושבים בארץ ישראל, רחוקים מהמקדש, ואוכלים בשר גם מחוץ למקדש (ע"פ רמב"ן ) .


וכן ההלכה, שמבשר קדשים נותנים לכהנים רק את החזה ואת השוק, ומבשר חולין - רק את הזרוע הלחיים והקיבה ( ספרי , משנה חולין י א , בבלי חולין קל. ) .  

אולם עדיין לא הבנתי, מדוע יש הבדל בין בשר קדשים לבשר חולין - מדוע לא נקבע שבכל מקרה נותנים לכהן את אותם חלקים?


תגובותעריכה

תודה רבה אראל, עושה סדר!

(ונראה למרבה הצער שזו אחת המצוות שלא זכו... כמדומני שכיום אף אחד לא מקיים נתינת זרוע לחיים וקיבה כהלכתה)

-- Tomer Greenberg, 2020-02-24 02:14:55


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הזרוע והלחיים והקיבה - אמת או חובה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-03-02.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-18-03