קטגוריה:בראשית כג י
ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּ֩עַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאׇזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/עֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּ/ת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַ/יַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַ/חִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּ/אָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְ/כֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖/וֹ לֵ/אמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְעֶפְרוֹן יָתֵיב בְּגוֹ בְּנֵי חִתָּאָה וַאֲתֵיב עֶפְרוֹן חִתָּאָה יָת אַבְרָהָם קֳדָם בְּנֵי חִתָּאָה לְכֹל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ לְמֵימַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְעֶפְרוֹן יָתֵיב בְּגוֹ בְּנֵי חִיתָּאָה וְאָתֵיב עֶפְרוֹן חִיתָּאָה יַת אַבְרָהָם בְּאַנְפֵּי בְּנֵי חִיתָּאָה לְכָל עָלֵי תְרַע קַרְתֵּיהּ לְמֵימַר: |
רש"י
"לכל באי שער עירו" - שכולן בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד לשרה
מפרשי רש"י
[טו] שכולם בטלו ממלאכתן. לפי שלשון "לכל באי שער עירו" משמע לכל אשר דרכו לבא אל העיר, וקשה איך באו מעצמן כל שדרכו לבא לעיר - והיו נמצאים שם בפעם אחת, ולפיכך צריך לומר שכולם בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד עם שרה (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ – שֶׁכֻּלָּן בָּטְלוּ מִמְּלַאכְתָּן, וּבָאוּ לִגְמוֹל חֶסֶד לְשָׂרָה (בראשית רבה נח,ז).
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ועפרון יושב בתוך בני חת. ישב כתיב, אותו היום מנו אותו ארכיטיגוס, דלא יהא בר נש רב זבין מאינש זעיר.
ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת. מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסד לשרה:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג י.
וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת
עפרון הוזמן לשער העיר וישב עם בני חת כאחד מנכבדי העיר. עפרון מתחיל לענות בלי שחזרו על בקשת אברהם בשבילו.
כנראה שבזמן שעפרון בא לכיסאו שבשער העיר סיפרו לו שאברהם בקש: "וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ, אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהו:ּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַתּ קָבֶר" (ביאור:בראשית כג ט). הבקשה נאמרה בהעדרו של עפרון, שכן אברהם התייחס אליו בגוף שלישי, וגם היו צריכים לקרוא לו.
מעמדו של עפרון החיתי
אברהם מקשיב לתשובת עפרון החיתי: "לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ" (ביאור:בראשית כג יא). לאחר מכן אברהם משתחווה רק בפני 'עם הארץ', ביטוי שבתקופת המקרא מתייחס לנכבדי העם (מלכים ב כה יט). מכאן אנו למדים שעפרון החיתי ישב עם 'עם הארץ' ולא עם בני חת, השופטים, בשער העיר.
- אברהם מעניק כבוד מלכות לעם הארץ בפעם השנייה (ביאור:בראשית כג יב), אולם בנוכחות עפרון הוא לא מכבד את בני-חת, השופטים היושבים בשער העיר.
- בנוכחות עפרון, בני חת לא מדברים יותר. כלומר, ההחלטה נמצאת בידי עפרון בלבד. הם לא יכולים לכפות עליו לתת את חלקתו, למרות שהם הבטיחו שכל אחד יהיה מוכן לתת לאברהם לקבור את מתיו בחלקתם.
- כותב הסיפור אמר לנו שעפרון דיבר: "לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ", היינו, הכותב מעיד שהעיר היא עירו של עפרון. בסיפור דינה מתואר דבר דומה: "ויַָּבֹא חֲמוֹר ושְּׁכֶם בְּנוֹ, אֶל שַׁעַר עִירָם" (ביאור:בראשית לד כ), "ויִַּשְׁמְעו אֶּל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (ביאור:בראשית לד כד), ושכם היה "נְשִׂיא הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית לד ב) והשליט של שכם.
- עפרון מדבר: "לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ", כלומר הוא לא מדבר ישירות עם אברהם, השופטים או נכבדי העם, אלא מודיע לכולם על החלטתו. מנהיג מדבר בצורה כזאת לכל העם, ולא עונה רק לאיש לפניו.
- עפרון עצמו אומר: "לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ" (ביאור:בראשית כג יא). גם כאן עפרון פונה לעמו בגוף ראשון: עמי שלי.
- חוקי חמורבי דורשים הסכם כתוב או עדים. עפרון משתמש בכל העם כעדים. עפרון בדבריו מכריז שהמילה שלו היא החוק: הוא נותן את המערה לאברהם ואין אפשרות לערער על דבריו.
- לפי חוקי חמורבי, כאשר מלך נותן אדמה לאנשיו, האדמה נשארת שלו וחוזרת למלך כאשר האיש חדל לעבוד עבור המלך. (ראה: חוקי חמורבי מספר 38)
- עפרון מכריז: "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" (ביאור:בראשית כג טו). כך למעשה עפרון מעמיד את עצמו בדרגה מקבילה לאברהם שהיה נשיא בארץ, ראש המשפחה, עשיר מופלג ובעל צבא.
מכל זה ניתן להבין שעפרון היה שליט או מושל העיר חברון.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כג י"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.