ביאור:בצע = חלק

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בצע = חלק

השורש בצע מציין חלוקה; בלשון חז"ל, " "בוצעים את הפת" " (סנהדרין קב.) , כלומר, פורסים אותה כדי לתת לכל אחד מהסועדים את חלקו.

בלשון המקרא, השורש משמש בדרך-כלל במשמעות שלילית - בוצע בצע הוא אדם שדואג רק לחלק שלו, פועל רק כדי להשיג רווח לעצמו ולא מתייחס לזכויותיהם של אחרים:

(ישעיהו נו יא): "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה, והמה רעים לא ידעו הבין; כלם לדרכם פנו, איש לבצעו מקצהו"- כל רועה פונה לדרך שמביאה הכי הרבה תועלת לחלק שלו ברווחים, ולא דואג לצאן.
(שמות יח כא): "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שנאי בצע..."- אחת הדרישות מהשופטים היא, שיהיו שונאי בצע, כלומר, שלא יחשבו על הרווח האישי שלהם, גם אם הוא מגיע להם ביושר, אלא על הצדק בלבד ( פירוט ). זו גם הדרישה מכל מנהיג: (משלי כח טז): "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות, שנאי בצע יאריך ימים"( פירוט ).
(שופטים ה יט): "באו מלכים נלחמו, אז נלחמו מלכי כנען, בתענך על מי מגדו; בצע כסף לא לקחו"- דבורה מתלוננת על כך ששבטי ישראל לא באו לעזור, כי כל אחד מהם חשב על התועלת והרווח הפרטיים שלו, בעוד ששבטי כנען באו לעזור בחינם ובלי לחשוב על התועלת הפרטית שלהם (מצודת דוד) .
(שמואל א ח ג): "ולא הלכו בניו בדרכו, ויטו אחרי הבצע, ויקחו שחד ויטו משפט"- בניגוד לשמואל, שדאג לכלל ישראל, בניו דאגו רק לרווחים שלהם. בניגוד לשמואל, שהיה הולך מעיר לעיר כדי לשפוט את ישראל, הם ישבו בבתיהם וחיכו שאנשים יבואו אליהם, כדי שיוכלו להרויח יותר בעסקים הפרטיים שלהם (ע"פ בבלי שבת נו א ) .
(ישעיהו לג טו): "הלך צדקות, ודבר מישרים, מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע"- הצדיק מואס ברווח ותועלת הבאים מעושק ופגיעה ברכוש הזולת.
ירמיהו ו יג, (ירמיהו ח י): "כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע, ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר"- כל אחד חושב רק על הרווחים שלו.
(מיכה ד יג): "קומי ודושי בת ציון, כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה, והדקות עמים רבים, והחרמתי לה' בצעם, וחילם לאדון כל הארץ"- הרווח שהם לקחו לעצמם יהיה חרם, קודש לה'.
(משלי א יט): "כן ארחות כל בצע בצע, את נפש בעליו יקח"- מי שחושב רק על הרווח שלו, מעוניין להרוויח הרבה כסף בקלות ומתעלם מהפגיעה בזולת - בסופו של דבר הרווח שהוא רודף אחריו יפגע בחייו ( פירוט ).
(משלי טו כז): "עכר ביתו בוצע בצע, ושונא מתנת יחיה"- מי שדואג רק לרווחים האישיים שלו, ולוקח מרכוש הזולת, עלול לקלקל ולהשחית את משפחתו ורכושו ( פירוט ).

בחלק מהפסוקים, השורש בצע מציין תועלת ורווח כלשהם, לא דווקא חומריים:

(בראשית לז כו): "ויאמר יהודה אל אחיו 'מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו?'"- איזו תועלת תצמח לנו מזה שנהרוג אותו? (אבן עזרא) .
(מלאכי ג יד): "אמרתם 'שוא עבד אלהים, ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבאות'"- אנשים מסויימים התלוננו על כך שמסירותם כעבדי אלהים לחינם היא ושמירת מצוותיו לא הצמיחה עבורם שום תועלת, ומצד שני כרוכה עבודתם בצער עמל ויגיעה('קדרנית' לשון שחוח ולשון החשכה - (תהלים לח ז): "'נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי'" וכן (יואל ד טו ): "'שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם'" ומשמעו מהקשרו כאדם ההולך כפוף בפנים קודרות ולא בפנים מאירות.
(תהלים קיט לו): "הט לבי אל עדותיך, ואל אל בצע"- משורר תהלים רוצה לחשוב רק על התורה, ולא על הרווחים האישיים שלו.
(תהלים ל י): "'מה בצע בדמי, ברדתי אל שחת? היודך עפר, היגיד אמתך?'"- המשורר שואל את ה', 'איזו תועלת תצמח לך אם אמות, והרי עפר לא יוכל להודות לך ולספר את אמתך?'. ומצד שני -
(איוב כב ג): "החפץ לשדי כי תצדק? ואם בצע כי תתם דרכיך?"- אליפז אומר לאיוב, שה' לא מפיק שום תועלת אישית מהמצוות שהאדם מקיים; המצוות נועדו לאדם ולא לה'.

פסוקים נוספים

(ירמיהו כב יז): "כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך, ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות"
(ישעיהו י יב): "והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו"
(ישעיהו לח יב): "דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני"
(ישעיהו נז יז): "בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף, וילך שובב בדרך לבו"
(ירמיהו נא יג): "שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך"
(יחזקאל כב יב): "שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני ידוד"
(יחזקאל כב יג): "והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך"
(יחזקאל כב כז): "שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע"
(יחזקאל לג לא): "ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך"
(יואל ב ח): "ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו"
(עמוס ט א): "ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט"
(חבקוק ב ט): "הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע"
(זכריה ד ט): "ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי ידוד צבאות שלחני אליכם"
(תהלים י ג): "כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ ידוד"
(איוב ו ט): "ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני"
(איוב כז ח): "כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו"
(איכה ב יז): "עשה ידוד אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.

תגובות

מאת: אביתר כהן

בצע כסף לא לקחו - יתכן שזה רמיזה לאלון בצעננים.

כנראה יש קשר בין בצע לפצ'ה (כסף (מתכת) בערבית)..

המילונים משייכים פצ'ה לפצ' (לשבור בערבית)

וזה מתאים לדעתי לשורש בצע - לבצוע / לחתוך / לשבור

רדיפת בצע - רדיפת כסף..

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bca