פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר ה | למהדורת הביאור הרגילה) |


המשך פרשת נשא, בחלוקה היהודית: פרשתא ב, ובספרי: החל מפרשה זו מתחילה פיסקא א

חוקי הטהרה: מצורעים, הפוגעים באחרים (אשמים), אשה סוטהעריכה

שילוח המצורעים הזבים וטמאי-מתעריכה

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב, וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ.
מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ...
אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם...
וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם בתוך המחנות.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
-כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה? - כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

קרבנות אשם וחלקו של הכהןעריכה

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה,
לֵּאמֹר.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם פשוטו: חטא בין אדם לאדם - גניבה גזילה וכדומה. וראו להלן לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה פשוטו: כל חטאת האדם הן מעילה, וחכמינו פרשוהו: המדובר בחטא החלפת קרבן שהובטח באחר - בעיקר: קרבן פחות מזה המובטח - וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא?
וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ האיש או האשה
וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ - בְּרֹאשׁוֹ
וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו
וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ לפי פשוטו - לאדם הנפגע. וחכמינו דרשוהו: לקב"ה.
וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל - לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו -
הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב - לַיהוָה, לַכֹּהֵן פשוטו: לקב"ה דרך הכהן. וחכמינו דרשוהו: האשם המושב לקב"ה - ילך במקרה זה לכהן.
- מִלְּבַד כלומר: בנוסף אל אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו.
וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן - לוֹ יִהְיֶה.
וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו - לוֹ לאיש המקריב עצמו יִהְיוּ
אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן - לוֹ יִהְיֶה.

אשה חשודה בניאוףעריכה

פרשיה זו שימשה בהרחבה רבה בספרי הנביאים והכתובים להגדרת התנהגות עם ישראל מול חובותיו המוסריים ונאמנותו לאל ותורתו

בלשון ימינו: אשה בוגדת, בלשון המקרא: אשה מועלת, בלשון חז"ל: אשה סוטה

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה,
לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
אִישׁ אִישׁ - כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל...
וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע: וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ,
- וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה...
וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִוא נִטְמָאָה:
אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה:
וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן,
וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ: עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים,
לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה,
כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן.
וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהוָה.
וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ,
וּמִן הֶעָפָר, אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, - יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.
וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה,
וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה,
וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן - מִנְחַת קְנָאֹת הִוא,
וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים.
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן - וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה:
אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ? וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ? הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה!
וְאַתְּ - כִּי אם שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ? וְכִי נִטְמֵאת? וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ?
...וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בהמשך לדבריו על מקרה שאכן היא אשמה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה:
יִתֵּן כאמור: במקרה שאת אכן אשמה יְהוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ,
בְּתֵת יְהוָה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת! וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה!
וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ - לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ!
וְאָמְרָה הָאִשָּׁה: אָמֵן! אָמֵן!
וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר,
וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים.
וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים,
וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים.
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת,
וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהוָה - וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ פשוטו: באופן סמלי את מה שהאשה אמרה 'על' המנחה, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.
וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם.


וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם ואחרי שישקה את המים -
וְהָיְתָה: אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ?
- וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים.
וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ.
וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה? וּטְהֹרָה הִוא? - וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע פשוטו: מותר לו, וחכמינו דרשוהו כהבטחת הקב"ה לטובת האשה ולטובת הוולד שאין לחשוד במוצאו, והנוצרים הקדומים דרשוהו כנס מובטח לעתיד שהתקיים כביכול במשיחם!


זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת -
אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ מצד אחד וְנִטְמָאָה...
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה רק תעבור עליו, אבל היא לא נטמאה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ,
וְהֶעֱמִיד אם אכן הבעל יעמיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה -
וְעָשָׂה ואם אכן הכהן יעשה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת...
וְנִקָּה אזי האיש נקי, כלומר לפי פשוטו: אין לאיש לחשוש להעמיד את האשה בפני התהליך אם יש לו חשד אמיתי הָאִישׁ מֵעָו‍ֹן
וְהָאִשָּׁה הַהִוא - תִּשָּׂא לפי פשוטו: במקרה שאכן חטאה אֶת עֲו‍ֹנָהּ.

<< · במדבר · ה · >>