באר היטב על יורה דעה סז
סעיף ב עריכה
(א) בהדחה: משום דם שעל פני הבשר. ב"י.
סעיף ג עריכה
(ב) מפרקת': פי' קודם שתצא נפשה והטעם לפי שהדם מתעורר לצאת בשעת שחיטה וכששובר מפרקתה אינה יכולה לזנק וחוזר ונבלע באיברים.
(ג) ולצלי: כ' הש"ך בשם הר"ן דוקא שנצלה כל צרכו דאל"כ ה"ל כבשר חי וע"ל ס"ס ע"ו.
(ד) ונהגו: כתב הט"ז דהג"ה זו שייך לקמן בסעיף ד' גבי נצרר הדם (שפסק הש"ע דלצלי א"צ חתיכה ומליחה ע"ז כתב ונהגו להחמיר כו' וע"ז כ' שפיר וה"ה בחותך בשר כו' דהוי ג"כ טעמא משום נצרר הדם כי עד שלא תצא נפשה הדם נעקר ממקומה. וע"ז כ' שפיר אח"כ וי"א דמשום זה ר"ל משום חומרא זו דבית השחיטה יש להחמיר אפילו בחותך מבית השחיטה אחר שתצא נפשה ועש"ך) דכאן לא שייך ונהגו בדבר שאינו מצוי.
(ה) שמבליע: כתב הש"ך אע"ג דבסימן כ"ג פסק דמותר להכות על ראשה לקרב מיתתה אפשר דאין הדמים נגררין כ"כ אחר הראש ובט"ז תירץ דשם מיירי שכבר יצא הדם מה שיש לצאת בזינוק וכאן מיירי שרוצה למהר מיתתה תיכף אחר השחיטה ולזה יבליע הדם באברים (ועיין ט"ז).
סעיף ד עריכה
(ו) ומליחה: כתב הש"ך למאי דקיי"ל ריש סימן ע"ו דכל צלי צריך מליחה קצת פשיטא דהכא לא עדיף משאר בשר.
(ז) לקלף: כ' הש"ך דאבישול קאי אבל לצלי דינו כשאר בשר.
סעיף ה עריכה
(ח) חי: בפרישה הביא בשם רש"ל דאסור לקדירה בלא חתיכה ומליחה וכתב עליו דהיינו לפי מנהגינו דאין בקיאין בחליטה.
סעיף ו עריכה
(ט) בדיעבד: ודלא כב"ח שאוסר אף בדיעבד. ש"ך.