אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב יד
<< | אלון בכות על איכה • פרק ב' • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃
נביאיך חזו לך שוא ותפל וכו'. עניין הפסוק וכוונתו יובן עפ"י מה דכתיב באחאב (מלכים א כב): "ותצא הרוח מלפני ה' ויאמר אני אפתנו". והענין הוא, שהיה מדה כנגד מדה, ובמדה שאדם מודד מודדין לו, דכל נביאיהם נבאו שקר, והחזיקו ידי עושי רשעה במה שהכעיסו את השם במעשיהם הרעים בהבליהם ובפסילי הנכר, זולתי אחיה השילוני שהוכיח לירבעם על עבדו עבודת גילולים, וניבא על עצמותיו שיושלכו לחוצות, ולא השגיח בו; וכן אליהו לאחאב, שקראו (מלכים א יח): "עוכר ישראל". וזולתם לא היה נביא אחד מדבר בתומו, רק דברים כזובים ושקרים. לכן הקב"ה שלח להם לתקלה ג"כ גם כן במדה זו, "ותצא הרוח מלפני ה'" וכו'. וז"ש זהו שאמר הנביא נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך, רק הם חזקו דרכך העיקש, ולכך מכ"מ הוא ויחזו לך משאות שוא ומדוחים מן הקב"ה לפתותך ולהרוס אותך; וק"ל: