אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב ב
<< | אלון בכות על איכה • פרק ב' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא וְלֹ֣א חָמַ֗ל אֵ֚ת כׇּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ׃
בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב. מה שמכנה המקונן הבית בשם נאות יעקב הכוונה הוא עפ"י מ"ד במד' דלעתיד לא ירצו ישראל לקבל תנחומים מיעקב בשביל שקראו בית כמ"ש אין זה כי אם בית אלהים. והטעם מה שקראו בית אלהים ולא בית ה' בשם של ד' היות דכבר אמרנו דלכך נקרא משכן שנתמשכן להקב"ה עבור עונותיהם של ישראל וכן המקדש ג"כ ששפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ובזה יכופר עון ישראל. וזה הי' כוונת יעקב במה שקראו בית אלהים שהוא מדת הדין שצפה ברה"ק שעתידין ישראל לחטוא ונתרצה יעקב שיחול המדה"ד על הבהמ"ק לבל יבואו ישראל לידי כליון ח"ו. אמנם ישראל לרוב חיבתם ותשוקתם ואהבתם על הבית הטו שכמם לסבול כל הפורענות בעצמם לבלתי תת משחית לבוא אל הבית. וזהו שמיאנו מלקבל תנחומין מיעקב באשר שיעקב נתרצה שיחרב ויהי' מקום כפרה לישראל היפך כוונתם ולכך מכנה המקונן הבהמ"ק בשם נאות יעקב כי נאות הוא מלשון ריצוי שנתרצה יעקב כנ"ל. ועל זה צווח הנביא בלע ה' ולא חמל ר"ל שהביא פורענות על ישראל בעצמם והיו כצאן לטבח יובל וגם את כל נאות יעקב הרצון שהחריב הבית כרצון יעקב אבינו ג"כ והוי תרתי לריעותא וק"ל: הרס בעברתו וכו'. יובן עפ"י מאמר חז"ל מברכותיו של בלעם הרשע אתה למד מה היה בלבו לקללם ביקש לומר שלא יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות בישראל אמר מה טובו אלהיך וכו' וכולם נתהפכו לקללות חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שלא חזרו שנא' ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה קללה אחת שלא חזרה וידוע מ"ד בגמ' למען דעת צדקות ה' שלא כעס באותן הימים וכמה זעמו רגע והק' תוס' מה היה יכול לומר ותירץ שהי' יכול לומר כלם ונתהפכה לברכה ואמר ותרועת מלך בו דמלך אותיות כלם. והסברא נותנת דאם ברכה א' לא נתקיימה ראויה להיות שנייה נתקיים. ואי' במד' מבצרי בת יהודה זהו בתי כנסיות וב"מ. וע"ז קונן המקונן הרס בעברתו מבצרי בת יהודה היינו בה"כ ובה"מ ואעפ"כ חלל ממלכה ושריה היינו ברכת המלך ג"כ לא נתקיימה והוי תרתי לריעותא וק"ל: ובמדרש יש שני דיעות חד אמר מה שהיו יכולים לכבוש במ' יום כבשו ביום א' וחד אמר בנ' יום. ואמ"ו זצלה"ה דשניהם מקרא א' דרשו דכתיב מבצרי היינו בציר מ' ר"ל לפחות מ' יום וחד אמר ל"ל מבצרי ה"ל לכתוב בצר ואייתרי מ' ויו"ד והיינו נ' יום וא"ש: